Thursday, October 31, 2013

Who was Reb Shlomo?

Who was Reb Shlomo? by Natan Ophir (Offenbacher)

Natan Ophir’s book, Rabbi Shlomo Carlebach: Life, Mission, and Legacy, has just appeared. This is a complete biography of Carlebach’s life (not a hagiography) and is essential for anyone with an interest in Carlebach. The Seforim Blog is happy to include this excerpt from the book, pp. 413-419.

1.      Who was Reb Shlomo?

Who was Reb Shlomo Carlebach? This question was deliberated in the obituaries after his death. Elli Wohlgelernter of The Jerusalem Post tried to describe Shlomo’s elusive uniqueness:

The obituaries referred to Rabbi Shlomo Carlebach as the “Singing Rabbi,” but that’s like describing Yankee Stadium as just some ballpark in the Bronx.... To have spent any time with Shlomo – that’s all he was called, never Rabbi Carlebach – was to understand this: he was his own kind of rabbi and they were his own songs, and they will be sung for as long as Jews gather to sing and dance….He was part hippie, part yippie, part beatnik, and part New Age. He was Dylan, Elvis, Arlo and Seeger all rolled into one, with a touch of Sholem Aleichem and Mark Twain.[1]

Indeed, Shlomo just didn’t seem to fit into any restrictive defining label. Menachem Daum, in a video report for Religion News and Ethics, labeled Rabbi Carlebach as the “most unorthodox Orthodox rabbi.” Moshe Stern, the internationally renowned cantor, characterized Carlebach as a combination of “a prodigal tzaddik, a musical genius, perhaps a religious exegete, a hippie in religious-ultra-orthodox garb.” Stern highlighted the all-encompassing nature of Reb Shlomo’s personality which defied categorization:

His greatest strength was and remains chiefly his ability to be all encompassing, a kind of prototype for felling the divides, for blurring the borders. This, it seems, is what the ears and souls of many in that younger generation latched onto, seeking as they did an escape path from the rigid categorizing enforced on them by the split reality of Israeli life.[2]

Similarly, Robert L. Cohen asks: Was there ever such an “embodied paradox, a bundle of contradictions?”[3] Cohen enumerates some of the seemingly contradictory aspects of Shlomo’s life. For example:

A thoroughgoing traditionalist, with Orthodox yeshiva education and rabbinical ordination, he outraged the Orthodox; a man for whom “pluralism” was an alien, ill-fitting concept, he was an implicit pluralist – teaching and singing everywhere, honoring rabbis of every denomination and encouraging others’ unorthodox paths.[4]

Shlomo was equally at home with the Admor of Amshinov, the homeless in Riverside Park, and Hadassah women. But there were subtle differences in how he presented himself. It was a different type of Shlomo comforting soldiers in hospitals during the Yom Kippur War, and another Shlomo singing for Christians in Poland and Germany.

A 1994 obituary by Yossi Klein Halevi in The Jerusalem Report used the term “Pied Piper of Judaism” to describe how Shlomo “taught an orphaned generation numbed by the Holocaust and assimilation how to return to joy.” Halevi captured the uniqueness of Shlomo’s concerts:

A Shlomo concert was part 60s-style happening, part Hasidic revival.... Shlomo always appeared with an entourage – strung-out street people, rebellious yeshivah boys, spiritual seekers, groupies… The only constant was Shlomo himself: his beautiful melodies; his deep, sure voice; his at-once profound and hokey rap ranging from Hasidic stories to exhortations for people to love each other, to mocking and very funny critiques of both ultra-Orthodoxy and Reform Judaism.[5]

The question of who was Reb Shlomo was often a reflection of how people related to him. Sometimes, it was Rabbi Shlomo Carlebach officiating in rabbinical functions such as weddings. Most disciples preferred the appellation “Reb Shlomo” to indicate a Hasidic closeness and warmth.[6] But for many followers, it was simply “Shlomo,” the best friend, informal confidant, eschewing titles or other artificial barriers. He was the rabbi poised at the entrance to his shul on West 79th St. to welcome all with a bear hug. In the setting of Manhattan’s street corners, he was a “holy brother” to many a “holy beggar.”

With a natural ease, Reb Shlomo also assumed the role of a charismatic prayer leader. For example, on Hoshana Rabbah services at West 79th St., wearing a white kittel and black gartel, he was like a choirmaster orchestrating the musical accompaniment of trumpet, violin and singing congregation. In the full hour-long video dated September 26, 1994 at the Carlebach Shul, one can see the epitome of the new religious structure invented by Reb Shlomo: integrating a selection of his songs for the Hallel, each setting a different mood and spiritual direction; the symbolic waving of the lulav and arava with joyful dancing, and interjections in English creating a thoughtful direction.[7] This is the Shlomo leading a new form of religious experience specifically adapted to the Orthodox community.

Shlomo was able to blend in to so many different types of communities because he reflected sundry images to diverse audiences. Prof. Shaul Magid uses the metaphor of a mirror:

Most remember him as a mirror: They saw in him what they wanted him to be, or what they imagined themselves to be…. each of his followers heard what he or she wanted and constructed him in their image. The Orthodox offer one reading, the neo-Hasidim another, Diaspora Jews another, Israeli Jews another; leftists read him one way, Jewish militants another. The point is none of them really know… He bequeathed a “Judaism of uncertainty” (“what do we know?” was his catchphrase) so that everything could be reviewed and revised, in the spirit of love and not separation, on compassion and not exclusion.[8]

Nonetheless, of all the images of Shlomo, the most well-known is that of the Singing Rabbi, the father of modern Hasidic music.

2.      The Foremost Songwriter in Judaism?

Ari Goldman, in The New York Times obituary in 1994, designated Shlomo Carlebach “the foremost songwriter in contemporary Judaism.”[9] Recently, Goldman reiterated this statement, adding that it has never been disputed.[10] In 1997, music historian, Robert L. Cohen, referred to Shlomo as “the most prolific composer of liturgical folk melodies in this, perhaps any, century.”[11] In a later article, Cohen explained that Carlebach “opened the gates for a new generation of niggun makers” by creating music with a Hasidic flavor that could be accessible to young Americans:

Shlomo Carlebach had a phenomenal gift for melodies that conveyed yearning and joy, sweetness and exultation all at once… His example inspired an entire generation to set traditional, and some original, verses to their own new melodies… The result has been a garland of new Jewish music – of new wings for our prayers.[12]

This type of recognition recurs in various Jewish encyclopedias and year books. Mark K. Bauman in the 2011 Jewish American Chronology, recognized Shlomo as “the twentieth century’s most prolific and influential composer of Jewish music and a key ambassador of spirituality, especially to Jewish youth.”[13] Judah M. Cohen, in the Encyclopaedia Judaica entry, defined Carlebach’s extraordinary influence:

At the time of his death, Shlomo Carlebach had become a legend of sorts, having recorded over 25 albums, composed up to 5,000 songs, performed on five continents, released two official songbooks, amassed a broad following, granted semikhah to both male and female students, and given away nearly all his earnings. Several of his songs, moreover, had become “traditional” during Jewish events; revelers would sing such songs as “Esa Einai,” “David Melekh Yisrael,” “Am Yisrael Chai,” and “Od Yeshoma.”[14]

Mark Kligman, professor of Jewish Musicology at Hebrew Union College in New York, in his survey of contemporary Jewish music in the American Jewish Year Book (2001) stated: “Jewish musical artists of today consider Shlomo Carlebach the father of contemporary Jewish music.”[15] Kligman explains that the most innovative part of Shlomo’s musical success was “the blending of Hassidic song with folk music”:

Combining the participatory ease of folk music, the energy of the newly created music from Israel, and the religious fervor of the Hassidic niggun, he succeeded in moving liturgical music out of the synagogue and into a wide range of other settings, including concert halls and night clubs, and used his music to educate and inspire Jews to renew their Jewish identity and discover the beauty of Jewish life.[16]

Nonetheless, not all Jewish musicologists have recognized Shlomo’s importance. Cantor Macy Nulman in his 1975 comprehensive encyclopedia of Jewish music does not have an entry for Shlomo Carlebach.[17] Similarly, in his 1992 masterful survey of Jewish musical traditions, Hebrew University Professor of Musicology, Amnon Shiloah, does not mention Shlomo.[18] Presumably, part of the reason is that popular Hasidic folk songs are not on the same level as professional music. Indeed, Shlomo’s musical success is remarkable considering that he never really trained as a professional musician, and apart from a few voice lessons in Manhattan, was not an expert cantor. Or as Shlomo self-effacingly explained in an interview to Elli Wohlgelenter:

I don't think I have a good voice. I think my voice is just good enough to inspire people to sing with me. If I would have a gevalt voice like, let’s say, Moshe Koussevitzky, then nobody would want to sing with me, because then they’ll think they don’t want to miss my voice, but my voice is just good enough to make them sing.[19]

Shlomo’s self-comparison to the renowned cantor Moshe Koussevitzky highlights a key ingredient of his musical success. Rather than impress an audience by a beautiful recital, Shlomo led a sing-along of catchy tunes. A typical Carlebach tune is easy to follow.[20] At Shlomo events, participants quickly learned his new songs thus furthering their popularity.

Musicologist Velvel Pasternak explained that if judged by objective musical standards, Shlomo was not the most outstanding composer, singer or guitarist, but his success was due to an uncanny ability to strike an immediate responsive chord in the ears of his listeners:

Even a seemingly banal sounding melody became a hypnotic and mesmerizing chant. The simplicity of his melody line, the intensity of his performances, the charisma of his personality, served to create a worldwide musical following.[21]

Furthermore, by adapting the form and fervor of a Hasidic farbrengen (see above, Chapter 6), Shlomo constructed a new hybrid of folk singing and semi-prayer. To quote the insightful appraisal of Motti Regev and Edwin Seroussi:

Armed with a guitar, dressed like an “orthodox hippie,” and using the most basic harmonies and short, repetitive melodies, Carlebach appeared at concerts that became a kind of unorthodox prayer that recalled the traditional Hassidic tish, an assembly of Hassidim around the table of the rebbe, held on special dates, and characterized by singing and dancing.[22]

In sum, the amalgamation of a Hasidic tish, inspirational storytelling, emotional insights, and ethical exhortations created the innovative Carlebachian musical experience. Samuel C. Heilman, professor of Sociology at Queens College CUNY, describes Shlomo Carlebach as a product of a synergy between Hasidic, Israeli, and American trends:

He attached himself to Hasidic prayer styles from which he took the idea of expressive enthusiasms in prayer and devotional ecstasy as part of Jewish outreach. From American new folk idioms, he took the guitar, rhythms, the practice of sing-alongs, the “talking blues,” concertizing, and the idea of making recordings. From Israeli culture, he borrowed the idea of shirah b’tzibbur, i.e., choral singing as a tool of social solidarity. All these he mixed syncretistically to develop his particular style.[23]

Indeed, this description sums up the secret of the appeal to Reb Shlomo’s music. He was able to bring together the popular folk music of the 1960s and the fervor of Hasidic niggunim to create a new genre of music. But Heilman goes further and explains:

Contemporary Carlebach minyanim have elevated him and his approach to a kind of mythic status. Reb Shlomo, as devotees refer to him these days, is the modern Jew’s counterpart to the Hasidic rebbes and other immortals that the Haredi world has enshrined. Like these rebbes, he is frequently resurrected in stories, songs, aphorisms, and teachings that are meant to shape the attitudes and religious character of those who invoke his memory.[24]

[1] Elli Wohlgelernter, “Simply Shlomo,” The Jerusalem Post, April 20, 1995.
[2] Ronit Tzach in Yediot Aharonot, Seven Day Magazine, Feb. 4, 2005, 34. Cited in Shmuel Barzilai, Chassidic Ecstasy in Music (Frankfurt am Main: 2009), 152.
[3] This witty aphorism is a quote from Charles Caleb Colton (1780–1832), Lacon or Many things in Few Words: Addressed to Those Who Think, vol. 1, books?id=6AclAAAAMAAJ&pg=PA180&img=1&pgis=1&dq=paradox&sig=ACfU3U0aMhUVF-mTU8guK4hy2jQQRHDH4A&edge=0CCCCVII, p. 1980.
[4] Robert L. Cohen, “Jewish Soul Man.” Moment, August 1997, 59–64, 83.
[5] Yossi Klein Halevi, “The Pied Piper of Judaism,” The Jerusalem Report, Nov. 17, 1994, 45.
[6] Shlomo explained the advantages of using the designation “Reb” rather than “Rabbi” by playfully distinguishing the letters. “Rabbi” is a combination of Ra (Hebrew for “bad”) and Bi (“he gets by”), whereas “Reb” is a shortened form of “Rebbe,” and in Hebrew means “Rabbi” with the letter yod, signifying the Divine Presence – “God is so tremendous inside” – God’s Light in you. Shlomo’s explanation can be heard on segment 4:53–5:11 in part 4 of “Rabbi Shlomo In Concert”, YouTube, This is from his concert in Feb. 1994 in Miami Beach.
[7] For an hour long program of Reb Shlomo leading the singing for the Hoshana Rabbah service at the Carlebach Shul on 79th St., see; Compare; A record was produced entitled R. Shlomo Carlebach – The Last Hoshana Raba,,;
[8] Shaul Magid, “Carlebach’s Broken Mirror,” Tablet Magazine, Nov. 1, 2012,,;
[9] Ari L. Goldman, “Rabbi Shlomo Carlebach,” New York Times, Oct. 22, 1994.
[10] Ari L. Goldman, “Why Carlebach Matters,” The Jewish Week, May 8, 2009.
[11] Cohen, “Jewish Soul Man,” 59.
[12] Robert Cohen, “New Wings for Our Prayers: On American Jewish Music,” Open the Gates!, vol. 1, 2005, excerpted in Tikkun, March 27, 2008,, Cohen’s essay accompanies the CD American-Jewish Music for Prayer and describes Jewish religious folk music, its inspiration in the Hasidic movement and its cultural roots in American folk music. The CD includes 18 different composers and performers of prayerful melodies and #17 is “Ein Keilokeinu” of Shlomo Carlebach.
[13] Mark K. Bauman, Jewish American Chronology: Chronologies of the American Mosaic (Santa Barbara, California: 2011), 119.
[14] Judah M. Cohen, “Carlebach, Shlomo,” Encyclopaedia Judaica, 2nd ed., vol. 4, 481–482.
[15] Mark Kligman, “Contemporary Jewish Music in America,” in David Singer and Lawrence Grossman (eds.), American Jewish Year Book. New York: 2001, vol. 101, 88–140.
[16] Kligman, “Contemporary Jewish Music.”
[17] Macy Nulman, The Concise Encyclopedia of Jewish Music (New Zealand: 1975).
[18] Amnon Shiloah, Jewish Musical Traditions (Detroit: 1992). His book is based on a course in Hebrew that Shiloah prepared for the Open University in the years 1985–1987.
[19] Wohlgelernter, “Simply Shlomo.”
[20] A typical Carlebach tune has two contrasting sections of only eight bars each, with the second one in a higher register, melodic sequences, and constant syncopation (with the rhythm accenting a normally weak beat) – see Motti Regev and Edwin Seroussi, Popular Music and National Culture in Israel (Berkeley–Los Angeles–London: 2004), 129.
[21] Velvel Pasternak, “A Musical Legacy,” Aquarian Minyan Newsletter, Autumn–Winter, 1995, reprinted in David Wolfe-Blank (ed.), The Aquarian Minyan KhaZak! Khazak!, 388–389.
[22] Regev and Seroussi, Popular Music, 127–128.
[23] Adapted from Samuel C. Heilman, Sliding to the Right: The Contest for the Future of American Jewish Orthodoxy (Berkeley and Los Angeles: 2006), 291.
[24] Ibid.

Monday, October 28, 2013

Special Lecture by Dr. Marc Shapiro

On Nov. 24, 2013 at 7:30pm, Dr. Marc Shapiro will deliver a lecture at the home of Shlomo and Hannah Sprecher, 1274 East 23rd Street (between Ave. L & M) in Brooklyn. The title of the lecture is Rabbinic Biographies: Personal Reflections on the Balance Between Reverence and Historical Truth. All Seforim Blog readers (and anyone else) are cordially invited to attend.

For those who are interested, Dr. Shapiro will also be speaking at the Kingsway Jewish Center in Brooklyn on Shabbat, Nov. 8-9, and at Bnai Israel-Ohev Zedek in Philadelphia, on Shabbat Nov. 15-16.

Wednesday, October 23, 2013

New Seforim

New seforim
By: Eliezer Brodt
This is a list of new seforim and books I have seen around recently. Some of the titles are brand new others are a bit older. Due to lack of time I cannot comment properly on each and every work. I hope you enjoy!
  1. סידור רב עמרם גאון, מכון ירושלים, חלק ג סי' נו-קג, תפילות חול.
  2. מרדכי, שבת, על פי כ"י, מכון ירושלים, רצג עמודים
  3. ר"י מלוניל על מגילה, יבמות, כתובת, מכון תלמוד הישראלי
  4. האמונות והדעות לרבנו סעדיה גאון, עם ביאור דרך אמונה לר' דוד הנזיר, חלק א, שצב עמודים, כולל מבוא ופתיחה כללית לרס"ג.
  5. לוי חן לר' לוי בן אברהם, מעשה מרכבה, מכ"י, ההדיר והוסיף מבוא והערות חיים קרייסל, האיגוד למדעי היהדות, 330 עמודים , [כרך שלישי מתוך החיבור] [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  6. פירוש השר דון יצחק אברבנאל על מסכת אבות, ע"י אורן גולן ור' משה צוריאל, כולל הקדמה ומפתחות 422 עמודים.
  7. חידושי מהר"ל מפארג, שבת, על פי כ"י ודפוס ראשון, מכון ירושלים
  8. חידושי מהר"ל מפארג, עירובין, על פי כ"י ודפוס ראשון, מכון ירושלים
  9. ר' בנימין סלניק, בעל שו"ת משאת בנימין, על ה' הדלקות נרות, נדה, חלה. חיבר באידיש ועכשיו תרגמו לעברית, זכרון אהרן, 271 עמודים.
 I will hopefully review this work shortly.
  1. ר' חיים עובדיה, [תלמיד רבינו אליהו המזרחי], באר מים חיים, עץ חיים בעניני סעודה וברכת המזון, מקור חיים ביאור סדר קריאת שמע שעל המטה, כולל מבוא וחידושים על הש"ס מכ"י, שב עמודים.
  2. שרידי תשובות מחכמי האמפריה הענת'מאנית, ב' חלקים, מהדיר שמואל גליק, [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  3. ר' אלחנן חפץ מפוזנא, קרית חנה על מסכת אבות, נדפס לראשונה בפראג שע"ב, כולל מבוא, מ"מ תיקונים הארות והערות ע"י ר' שלום דזשייקאב, קע+ מ עמודים [מצוין].
  4. ספרי ר' נתן נטע הנובר, שערי ציון\ טעמי סוכה על פי דפוס ראשון ושני, תשע"ב עם מבוא.
  5. ר' עמנואל חי ריקי, חזה ציון, תהלים, ב' חלקים
  6. ר' יוסף חיים בן סאמון, שו"ת עדות ביהוסף, דפוס חדש
  7. ר' יעקב עמדין, עץ אבות על מסכת אבות, [דפוס יפה], רב + 30 עמודים, כולל פ' על מסכת אבות לר' צבי הירש ברלין ופרקי אבות ע"פ סידור בית תפילה לר' זלמן הענא.
  8. ר' דוד אופנהיים, יד דוד על התורה וספרו ילקוט דוד, מכתב יד, מכון בית אהרן וישראל, רעג עמודים
  9. אבן שלמה, גר"א, רעח עמודים
  10. הגדה של פסח עם פירוש הגר"א, עם תיקוני גירסא מדפוסים קדמונים בוספת מראה מקומות מקורות וביאורים, ע"י ר' חנן נובל, קפב +צח עמודים
  11. ר' שלמה חעלמא, שלחן עצי שטים, על ה' שבת, יום טוב וחול המועד, דפוס יפה עם מאות הערות מאת ר' צבי קראוס, תרע עמודים  [מצוין, ניתן לקבל דוגמא]
  12. ביאורי הרמ"מ משקלאוו על ספר הפליאה, מכון הגר"א, קנג עמודים + פקסמיליה של הכ"י
  13. ר' שמשון נחמני, תולדות שמשון על מסכת אבות [בעל זרע אברהם] עם גבורת שמשון כולל שו"ת, תפילות, שירים קינות ואגרות מכ"י, [וגם מכתבים בינו והאור החיים הקדוש] [מצוין], שס +קכו עמודים.
  14. שו"ת מגידות לבעל פרי מגדים, כרך חדש מכ"י.
  15. ר' יעקב מליסא, בעל נתיבות המשפט, נחלת יעקב\ אמת ליעקב\ דרשות מהר"י מליסא, על פי כ"י, מכון ירושלים, תקפד עמודים
  16. דרשות המגיד מהוראדנא, ר' אריה לייב בערשטיין, מכ"י, מכון שובי נפשי, שלז עמודים
  17. ר' חיים סופר, בעל המחנה חיים, תהלים עם פירוש שערי חיים, כולל המון הוספות, השלמות ותקינוים, תתקצח עמודים
  18. ר' מרדכי רוזנבלאט, הדרת מרדכי על התורה, מכ"י, בראשית, מכון משנת ר' אהרן, תקי עמודים [מצוין].
  19. ר' מלכיאל טננבוים, דברי מלכיאל, חלק ח, חידושים והערות על מסכתות הש"ס והדרנים לסיומי מסכתות, [מופיע לראשונה מתוך כ"י] מוסד רב קוק, ש עמודים
  20. שו"ת פנים מאירית, חלק א [ב' חלקים] עוז והדר
  21. ר' יעקב צמח, זר זהב על שלחן ערוך או"ח, עד סימן רמא, נדפס לראשונה מכתב יד, תמו עמודים
Although it's about time this important work was printed it’s a shame the editor did not include any sort of introduction of the importance of this work.
  1. חידושי הגאון מסוסנוביץ, ר' שלמה שטענצל, בית שלמה, מכתב יד, קהלת שלמה [נדפס לראשונה בתרצ"ב], אוסף חשוב,  רמד + קנה עמודים
  2. ר' צבי הירש שלעז, סימן כד, פירושים וביאורים לבאר הפסוקים בסימן כד שבחומש בראשית, אודות כדה של רבקה אמנו ונישואיה ליצחק אבינו ע"י אליעזר עבד אברהם עם מ"מ והערות של המו"ל ר' משה היבנר, קנד עמודים
  3. ר' יוסף חיים בעל ספר בן איש חי, שו"ת תורה לשמה, מכתב יד קדשו,  כולל הערות ומבוא מקיף על הספר, מכון אהבת שלום, תרפח עמודים.
This work is beautifully produced. They do a great job of proving that the Ben Ish Chai wrote this work. I am not sure why they do not add the proofs based on the computer programs of Professor Moshe Koppel. One question not dealt with in this fancy introduction is why the Ben Ish Chai wrote, the work in such a manner.
  1. ר' יוסף אליהו הענקין, שו"ת גבורות אליהו, א, על שו"ע, אורח חיים, שעג עמודים [מצוין], [ניתן לקבל דוגמא]
  2. חומש דברים עם פירוש מעט צרי על תרגום אונקלוס
  3. ר' חיים שמואלביץ, שיחות מוסר-חכמת חיים, שנת תשי"ז-תשכ"ט, שכ עמודים.
  4. ר' חיים קניבסקי, טעמא דקרא, הוצאת חמישית, תכז עמודים
  5. ר' עובדיה יוסף, חזון עובדיה, תרומות ומעשרות, שיח עמודים
  6. ר' אפרים דוב לנדא, זכר דבר
  7. ר' אורי טיגר, דרכה של תורה, הלכות מלמדים ותלמוד תורה [כעין משנה ברורה], קע עמודים
  8. ר' חיים לרפלד, קונטרס דרך תורה, שו"ת מר' חיים קניבסקי בעניני מצות תלמוד תורה, קלה עמודים
  9. ר' ישראל גרינבוים, לאוקמי גירסא, חגיגה, תיקונים והוספות ברש"י עם הערות, מח עמודים
  10. ר' יצחק שילת, במסילה העולה, סוטה
  11. ר' יצחק שילת במסילה העולה, גיטין
  12. ר' ישראל רוטנברג קהל ישראל, פירוש על שו"ע אהע"ז, הל' פו"ר ואישות, [כעין משנה ברורה] רנד עמודים
  13. ר' אברהם טטרואשילי, דלתי תשובה, על הלכות תשובה להרמב"ם, שה עמודים [כעין משנה ברורה].
  14. ר' דוד אריה מורגנשטרן, פתחי דעת, הלכות נדה, [הלכות נדה לפרטיהן עם מקורות הדינים והכרעות הפוקסקים, ובו נתבררו בהרחבה צדדי המציאות וההלכה בנידונים רבים], 397 עמודים.
 Worth noting is the introduction of this work where the author, Rabbi Morgenstern one of Rav Elyahsiv's main students, talks about being careful about relying on the Pesakyim quoted in the name of R Elyahsiv in various recent works.  
  1. ר' מיכל זילבר, בים דרך, מאמרי עולם חלק ב, תו עמודים
  2. ר' מנחם גיאת, חוקת עולם, אוצר דיני ובחוקותיהם לא תלכו, תקלו עמודים [אוסף חשוב]
  3. ר' מנחם שלנגר, אהבת איתן, עבודת האמונה והבטחון, ביאור עיקרי האמונה בהנהגת ה' ,349 עמודים
  4. ר' שמשון מאוסטרופוליא, ניצוצי שמשון\זיו שדי, [מפי כתבו בספריו הנדפסים ובכתבי יד] נאסף ע"י ר' אברהם בומבך, [תוספת מרובה ממהדורות קודמות], רצח + נט +מו עמודים
  5. אנציקלופדיה תלמודית כרך לא [כלים-כפה]
  6. ר' מרדכי גיפטר, שמחת מרדכי, קובץ מאמרים וחידשי תורה, תפט עמודים
  7. ר' פנחס הירשפרונג, ניצוצי אש פנחס, רלד עמודים
  8. ר' ישראל דרדק, האלולים קודש לה',  אסיפת דינים ומנהגים לחודש אלול ימי הרחמים והרצון, שיג עמודים.
  9. הליכות אבן ישראל, מתורת רבינו ר' ישראל יעקב פישר, מועדים, פסח-תשעה באב, תמט עמודים
  10. ר' אברהם גנחובסקי, בר אלמוגים, בעניני ברכות,  תתקכא עמודים [!]
  11. כל המתאבל עליה הלכות בין המצרים, ר' יוסף מרדכי פאק, תרלא עמודים [ערוכים על הסדר החל במקורות חז"ל דרך ראשונים ואחרונים עד פסקי זמנינו].
  12. אוצר מנהגי עדן, ר' משה מנחם, מנהגי תימן, שכו עמודים + מפתחות 27 עמודים
  13. ר' מרדכי ויס, מעינם של אבות על מנהגי מצבות, קסד עמודים
  14. קונטרס ישועות יוסף, שיחות ומאמרים מאת הגה"ח רבי יוסף ציינווירט זצללה"ה [כולל צואה שלו], נו עמודים.
  15. ר' יצחק דרזי, שבות יצחק, בגדרי מעשה ופסיק רישיה בטכנולוגיות החדשות,
  16. ר' משה טוביאס, עשה לך רב, הלכה ואקטואליה לבית היהודי, רסז עמודים
  17. כתבוני לדורות, קובץ אגרות וכתבים ממרן הגאון רבי יוסף של' אלישיב זי"ע, שמה עמודים
  18. קובץ הערות על התורה והמועדים ממרן הגאון רבי יוסף של' אלישיב זי"ע, 443 עמודים
  19. קובץ הלכות, פסקי מורנו הגאון רבי שמואל קמנצקי, חג הסוכות, תלב עמודים
  20. קובץ הלכות, פסקי מורנו הגאון רבי שמואל קמנצקי, ימים נוראים, תקיט עמודים
  21. ר' משה הררי, קונטרס קדושת השבת, הלכות חמשל בשבת וביום טוב, ב' חלקים
  22. ר' שמואל אויערבאך, אהל רחל, מועדים, רנח עמודים
  23. אגרות וכתבים ממרן רבינו המשגיח, רבי שלמה וולבה, חלק שני, שעה עמודים [מלא חומר מעניין]
  24. יום ההולדות ומשמעותו, מקורות, הליכות והנהגות סגולת היום ומעלתו, קפג עמודים
  25. ר' משה קראסנער, קונטרוס סוד ליראיו, לבאר וללבן ענין יצירת דברים מן היפוטש וענין שינוי הטבעים על פי דברי חז"ל כמבואר בש"ס ובדברי רבותינו ראשונים ואחרונים, פד עמודים
  26. ר' שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות תפלות לאור התורה והמדע, 460 עמודים
  27. ר' משה יגודיוב, ור' נתן הירש, משיבת נפש, ענייני קירוב רחוקים באספקלריית חז"ל ובמשנת רבותינו הראשונים והאחרונים, תסד עמודים
  28. ר' שמעון ללוש, נשמע קולם, קבלה והלכה, קלח עמודים. This work is a defense of R' Ovadiah Yosef Shitos on the subject.
  29. ר' יצחק שלזינגר, מאורות יצחק, פנינים ומאמרים בתורה מוסר והלכה [כולל חומר על קורות העיתים ולימד היסטוריה במבט של תורה], תקיא עמודים
  30. מחזור ווילנא, כתר מלכות, ראש השנה, מהדורה שניה
  31. הליכות המועדים, הלכות ארבעה מינים, עם תמונות, עוז והדר, רנג עמודים
  32. אוצר מפרשי ההושענות, מיוסד ומבואר על פי מקראות ומדרשי חז"ל\ ליקוט מקיף של ביאורים ופירושים מתוך ספרי ראשונים ואחרונים, מכון ירושלים, 608 עמודים [ניתן לקבל דוגמא]
  33. ר' שמואל כהן, קונטרס כרחם אב, בעניין יחס האב העמל בתורה לחינוך בני ביתו, לפרנסתם למשחק עמהם ועזרתו בבית, קב עמודים
  1. מוריה [ניתן לקבל תוכן]
  2. אור ישראל גליון סז
  3. קובץ עץ חיים גליון יט
  4. קובץ עץ חיים גליון כ
  5. קובץ היכל הבעש"ט, גליון לה
  6. ירושתנו ספר שביעי, [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  7. ישורון גליון כח [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  8. ישורון גליון כט [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  9. המעין גליון 206
  10. המעין גליון 207
  11. קובץ אסיפת חכמים, קובץ יב –באיאן
  12. עלי ספר כג
  13. סידרא,  כז-כח
  14. גנזי קדם ט
מחקר וכדומה
  1. תוספות רמב"ן לפירושו לתורה, שנכתבו בארץ ישראל, יוסף עופר יהונתן יעקבס, 718 עמודים. [ראה כאן]
  2. גנזי יהודה, אוסף גנזים מגדולי הדורות במאות שנים האחרונות רובם רואין עתה אור הדפוס בפעם הראשונה, כולל מבוא מקיף על כל הכ"י מאת ר' יחיאל גולדהבר, 323 עמודים [מצוין].
  3. ספר הודו, ד, שני חלקים, מכתבים של חלפון הסוחר עם המשורר ר' יהודה הלוי, כולל ניתוח חשוב של כל המכתבים מאת מרדכי עקיבא פרידמן [מצוין], מכון יד בן צבי.
  4. אמנון בזק, עד היום הזה, ידיעות ספרים, שאלות יסוד בלימוד תנ"ך [מלא חומר חשוב],  470 עמודים.
  5. היא שיחתי, על דרך לימוד התנ"ך, ישיבות הר עציון והוצאת קורן, 264 עמודים [מלא חומר מעניין].
  6. תמיר גרנות אמונה ואדם לנוכח השואה, ב' חלקים, [ראה כאן] ישובות הר עציון.
  7. ר' מרדכי פגרמנסקי, תולדותיו, 592 עמודים. [מצוין] A must for any Telzer.
  8. ר' מרדכי בלזר, רבי איצלה מפטרבורג, הליכותיו בקודש ומשנתו של גאון התורה חכם המסור מרק רבי יצחק בלאזר זצוקללה"ה, 736 עמודים.  I did not have time to read much of this book but I must say the pictures are beautiful.
  9. תרביץ שנה פא תשע"ג, ליעקב מנחה היא שלוחה, קובץ מאמרים מוגש לפרופסור יעקב זוסמן, 470 עמודים, [ניתן לקבל תוכן העניינים]. [מצוין]
  10. מתרדמת הגנזים לארון ספרים, מאה וחמישים שנה למקיצי נרדמים,  נדפסה במאה וחמישים עותקים,  62 עמודים [ניתן לקבל תוכן העניינים]
  11. ר' יצחק גיבלטר, יסודר יסרני, על מסירות נפש בקיום התורה בגטו קונבנה [כולל חומר על הריגת ר' אלחנן וסרמן הי"ד,  דבר אברהם, ור' אברהם גרודז'ינסקי ועוד], 675 עמודים, [ניתן לקבל דוגמא].
  12. אור יקרות, קשרי הידידות בין רבי שלמה אלישוב זצ"ל, מחבר הספר לשם שבו ואחלמה ומרן הראי"ה קוק, 105 עמודים
  13. ר' צבי ויספיש, גדולה שמושה, עובדות משקידתו והתמדות המופלאגה של מו"ר מרן רבנו יוסף שלו' אלישיב זיע"א, תשט עמודים
  14. השקדן, חלק ג, הפסק והמנהיג, על ר' אלישיב זצ"ל תשמ"א-תשע"ג, 286 עמודים
  15. שמא יהודה פרידמן, לתורם של תנאים, אסופות מחקרים מתודולוגיים ועיוניים, ביאליק, 534 עמודים [מצוין], [ניתן לקבל תוכן העניינים].
  16. ר' יואל משה סלומון פועלו ותולדותיו, תקצח-תרעג [על פתח תקוה], 525 עמודים
  17. ר' אהרן רבינוביץ, רינת האמונה, האמונה התורנית והשתקפותה במדע הפסיכולוגיה, מוסד רב קוק 211 עמודים
  18. מפנקסו של עבד המלך, רשימות ורשמים מפנקסיו וכתביו של ר' שמואל הומינר, שנג עמודים
If you are interested in seeing how the custom to go to the Kotel for Birchat Kohanim on Chol Ha-moed started see pp.54-59 of this work.
  1. אברהם אופיר שמש, חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי הביניים והעת החדשה, פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה [מצוין], הוצאת בר אילן,  655 עמודים.
  2. סדר עולם, שני חלקים, מהדורה פירוש ומבוא חיים מיליקובסקי, הוצאת יד יצחק בן צבי
  3. שירי שיש, כתובות מבתי החיים של פדובה 1529-1862 דוד מלכיאל, הוצאת יד יצחק בן צבי
  4. אורי ארליך, תפילת העמידה, נוסחי היסדורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, [מצוין] 387 עמודים,  הוצאת יד יצחק בן צבי
  5. רוני רייך, מקוואות טהרה בתקופות הבית השני המשנה ותלמוד, הוצאת יד יצחק בן צבי
  6. אלישה קימרון, מגילות מדבר יהודה, כרך שני החיבורים העבריים, הוצאת יד יצחק בן צבי
  7. כחלום יעוף וכדיבוק יאחז, על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, מגנס
  8. סדקים על אחדות ההפכים הפוליטי ותלמידי הרב קוק, אבינועם רוזנק, רסלינג, 217 עמודים
  9. גוף ומיניות בשיח ציוני דתי החדש- יקיר אנגלנדר ואבי שגיא, הרטמן\כתר, 267 עמודים
  10. החידות הקיום, פר' משה טרופ, תורה ואבולוציה, 264 עמודים
  11. יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, ט, 535 עמודים, מרכז זלמן שזר
  12. בינו שנות דור דור חלק ד, [ניתן לקבל דוגמה]
  13. הפיוט כצוהר תרבותי, חביבה פדיה, קיבוץ המאוחד [הרבה חומר על פיוטי אריז"ל ור' ישראל נגארה]
  14. איגרת רב שרירא גאון, מישור, שסח עמודים, [עם מבוא ותרגום לעברית]
  15. אוריאל רפפורט, בית חשמונאי, עם ישראל בארץ ישראל בימי החשמונאים, יד יצחק בן צבי, 499 עמודים.
  16. פאס וערים אחרים במרקו, בר אילן.
  17. נובהרדוק ב' חלקים תולדות הסבא מנובהרדוק וישיבות בית יוסף על אדמת פולין וליטא ובתפוצות
  18. קונטרס ספרים וסופרים ילקוט לשונות של חיבה ושבח על ספרים ועל מחבריהם אשר נאמרו ונכתבו על ידי גדולי ישראל, צב עמודים.
  19. הרב שלמה גורן, בעוז ותעצומות, אוטוביוגרפיה, בעריכת אבי רט, ידיעות ספרים, 366 עמודים
  20. גשר לעולם מופלא, מדי דברי בו ר' אפרים לונדנר, בנועם שיחו על פולין שלפני השואה, רטו עמודים
  21. ר' משה לוונטהל, שררה שהיא עבדות, סוגיות ברבנות הקהילה, 760 עמודים [ראה כאן]
  22. נר המערבי, תולדות חייו של מרן האור החיים הקדוש, תקצו עמודים
  23. יואל פלורסהיים, פירושי הרמב"ן לירושלמי, מבוא, מוסד הרב קוק, שסח עמודים
  24. ארץ ומלואה, חלק ב, מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה, מכון בן צבי, 250+ 62 עמודים.
One article of Interest in this collection is from Zvi Zohar called "And Artscroll created Aleppo in its Image: Aleppo as an Ultra- Orthodox community in the Book Aleppo City of Scholars." An earlier version of this appeared here.
  1. Haym Soloveitchik, Collected Essays, I, Littman Library, 336 pp.  
  2. Jeremy Brown, New Heavens and a New Earth, The Jewish Reception of Copernican Thought, Oxford Press, 394 pp.
  3. Sara Offenberg, Illuminated Piety: Pietistic Texts and Images in The North French Hebrew Miscellany, Cherub Press
  4. Aramaic Bowl Spells, Jewish Babylonian Aramaic Bowls, Volume one. Shaul Shaked, James Ford and Siam Bhayro, Brill books, 368 pp.
  5. Avrohom Reit, Zeh Kaporosi, The Custom of Kaporos, History Meaning and Minhag, Mosaica Press, 163 pp.
  6. Memoirs by Esther Carlebach, Lost not forgotten,  255 pp.
  7. Hakirah, 15
  8. Yitzhak Meitlis, Excavating the Bible, New Archaeological Evidence for the Historical Reliability of Scripture, 397 pp.
  9. Rabbi Pesach Falk,,  The laws of Shabbos, 1, 443 pp.
  10. Rabbi Dovid Braunfeld, Dvar Yom, An in-depth Explanation of the Luach based on Achronim, Earlier and Present day minhagim and Astronomical facts, Israel Book Shop, 472 pp.
  11. Rabbi Moshe Walter, The Making of a Halachic Decision, Menucha Publishers, 231 pp.
  12. Rabbi Warburg, Rabbinic Authority, The vision and the Reality, Urim Press 341 pp.
  13. Rabbi Yosef Kushner, Commerce and Shabbos, The laws of Shabbos as they apply to today's High tech Business world, Feldheim, 352 pp. + 78 pp.
  14. Rabbi Francis Rabbi Glenner, The Laws of Eruv, Israel Book Shop 353 pp.
  15. Rabbi Elozor Reich, A treasure of Letters, A yeshiva Bochur's Fascinating Firsthand description of the World of Torah and Chassidus in Eretz Yisroel in the Early 1950's. Israel Book Shop 199 pp. [See here and here]
  16. Moses Maimonides and his practice of Medicine, Edited by Kenneth Collins, Samuel Kotteck and Fred Rosner.
  17. Rabbi Avigdor Miller's, A Divine Madness, Defense of Hashem in the Matter of the Holocaust, 273 pp.

Of course there is much to say about this work but I saw an interesting comment in his nephew and student Rabbi Yisroel Milller's work, In Search of Torah Wisdom in his chapter on Remembering the Holocaust (p. 391). " Does anyone today suggest that the Holocaust came about because of the sins of European Jewry? And if there are Talmidei Chachamim who do so suggest can you imagine the reaction if a Holocaust memorial was set aside with that theme?"

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...