Tuesday, December 04, 2018

Seforim Blog 2.0: How You Can Help

The Seforim Blog is now in its bar-mitzvah year and over the past thirteen years has grown exponentially.  There are currently over 2,000 email subscribers and an estimated 16,000+ hits a month from all over the world and nearly 7 million hits over the lifetime of the site.  The site has published nearly 950 articles from over 100 different authors.  Articles from the site have been cited in traditional Torah works, academic journals and books and have even formed the basis of entire works. 

This period of growth, however, has come with some costs - both monetary and for the readers.  The site is currently very unwieldly lacking a unified homepage with articles listed chronologically, making it difficult to quickly locate relevant articles.  Additionally, the site hosts numerous related articles, for example, customs relating to Chanukah or haggadot, yet those are not easily located or displayed.  Similarly, articles by author are difficult to find and require going through pages of single articles to locate the specific article of interest. Furthermore, for the past few years, we have hired someone to prepare and post articles. We have eschewed commercializing the site and that cost has been borne by the editors and a handful of generous donors.

To assist us in making significant improvements in the site we are for the first-time asking readers and those who benefit from the site to donate to help defray the costs of the upgrade and ongoing expenses. The site is incorporated as a 501(c)(3) charity and all donations are tax deductible and we will provide documentation of any donations. Please donate generously. Remember, donating=loving.

To donate to the Seforim Blog simply click the paypal link below.   

Chaim Zelig Slonimsky and the Diskin family

Chaim Zelig Slonimsky and the Diskin family
by Zerachya Licht

Two years ago, the Seforim Blog published an article, written by Zecharya Licht, about the maskil, Chaim Zelig Slonimsky, and the Chanuka controversy he'd ignited.

Last year, the Seforim Blog published published Part I of another article, also written by Zecharya Licht, which again focused on the above-mentioned maskil. This second article highlighted Slonimsky's relationship with the Diskin Family.

Part II of the article, which had already been published, zeroed in on Slonimsky's relationship with R' Binyomin Diskin of Horodna, the patriarch of the illustrious and rabbinical Diskin family. In this article, Licht reproduced hitherto unknown letter written by R' Yehoshua Leib's son, Binyomin Diskin to the maskil, Shmuel Yosef Finn. In that letter, Binyomin Diskin mentions the relationship between Slonimsky and Diskin’s grandfather R' Binyomin of Horodna.

Presented here is Part II of the monograph which focuses on R' Yehoshua Leib's connection with Slonimsky. In the appendixes, R' Yehoshua Leib's positive relationship to the Haskalah is discussed. The enlightenment of the wider Diskin family, and R' Abbele Paslover's attitude towards the books published by the maskilim, are also discussed here.

Perakim א' through ד' appear in Part I.

פרק ה: מציאות הנפש השכלתו הכללית של מהרי"ל דיסקין.
נספח א: יחסו של מהרי"ל דיסקין להשכלה כללית בעודו משמש ברבנות באירופה.
נספח ב: יחסם להשכלה כללית של שאר בניו וחתנו של רבי בנימין דיסקין.
נספח ג: הסכמות מרבי אבלי לספרי משכילים.
פרק ה
מציאות הנפש השכלתו של מהרי"ל דיסקין
בחנוכה שנת תרי"ב הוציא חז"ס לאור את ספרו 'מציאות הנפשששמו המלא הוא 'מציאות הנפש וקיומה חוץ לגוף – מבואר על פי ראיות נכוחות הלקוחות מן בחינות הטבע'. בדבריו "אל הקוראכתב המחברשספרו מיועד לאלה "אשר ספר אלה [ספרים ההולכים על דרך העיון והמחקרואלה [ספרי מוסר והיראה הנמצאים אתנו למרבהבלתי נכון לפניהם לפשט עקמומיות שבלבוהמה האנשים אשר ..."
נראים הדברים שספרו 'מציאות הנפשמצא חן בעיני הרבניםויעיד עליו העובדה שספר זה צוטט ע"י הגאון רבי מרדכי גימפל יפה האב"ד ראזיאני[1] בספרו 'תכלת מרדכיעל הרמב"ן (בראשית איד). אמנם מה שמעניין ביותר הוא שיתכן מאד שגם הגאון רבי יהושע ליב דיסקין זצ"ל עשה שימוש בספר זהשהרי בכתביו של מהרי"ל דיסקין נמצא כתוב:
העיקרידוע אנחנו מאמינין בהשארות הנפשואולם חה"ע[2] מודים בזהלפי שלא נמצא בעולם שום נברא שנעדר מן העולםכי אם לבוש צורה אחרתוכן הנשרף נשאר אפר והעודף בעשן נשאר נחלק למים ואוירונפש זה שהכרנוה בחיים איפה היאאם לא שישנה בפני עצמה וכו'.[3]
רעיון זה שיש להוכיח השארת הנפש מ'חוק שימור החומרשגילו המדענים בני המאה ה-18 מופיע בפרק ראשון מהספר 'מציאות הנפש'. מטרת הפרק היאבלשונו של חז"סש"יבאר שאין הפסד וכליוןהשבתה ואבדון בעולם ואם הנפש נמצאה במציאות אי אפשר עוד שיאבד נצחה אחרי מות הגוף". סביר להניח שמהרי"ל דיסקין ראה דבר זה בשם חכמי האומות העולם בספרו של חז"ס ומשם רשם רשימתו הנ"ל.


 
כבר פרסם הפרופסור מלך שפירא בספרים בלוג שהגאון רבי יהושע ליב ציין לספר 'הכורםמהמשכיל נפתלי הירץ הומברג[4]הומברג היה מחבריו של משה מנדלסון ואף כתב את ה'ביאורעל חומשים במדבר ודבריםמה שמפתיע ביותר הוא מה שגילה הרב אליעזר בראדט במאמרו על קופרניקוס[5] שבסדר יומו של מהרי"ל דיסקין שנתפרסם מתוך כתב ידו מצאנו שמהרי"ל דיסקין קיבל על עצמו "לעיין בספרים פלפול אגדה דרוש מחקר פלוסופיהשכלה...". לאור תגליות אלו לא רחוק הוא לומר כהשערתי שמהרי"ל עיין גם בספר של עמיתו חז"ס.
טרם שנמשיך לשרטט עוד פרטים אודות חז"ס ופעילותיו הספרותיתאעיר על איזה פרטים שבתוך סדר היום הנ"ל של מהרי"ל.

יש להעיר שהמהדיר בספר זכרון יהוסףסילף כוונת מהרי"ל דיסקיןבכוונה או שלא בכוונהבהערה כ"ב 'מפרשהמהדיר הנ"לשקבלתו של מהרי"ל דיסקין ללמוד 'ספרי פלוסופיההיינו ספרים כמו מורה נבוכים להרמב"ם וכדומהדבר זה עדיין בכלל הגיוניאבל בהערה כ"ג 'מפרששקבלת מהרי"ל דיסקין ללמוד 'ספרי השכלה', היינו ספרי קבלה והיא מלשון 'השכל וידוע אותי', זה הפירוש כבר מביא הקורא לידי גיחוך[6]הכל יודעים מה זה 'השכלהואין כאן מקום לפרשה בתרי אנפיןועודאפילו אם יתעקש בזה המתעקשהלא סדר הדברים מורה שמהרי"ל קבע הזמן לפני הליכתו לשינה לדברים יותר קלים הדורשים שיעור פחות של ריכוז המוחפלפולאגדהדרושמחקרפילוסופיההשכלהואם נפרש כולם כפשוטםהרי לפנינו סדר של לימוד דברים קלים ולא כל כך רציניים כמו שאר לימודיו במשך היוםאבל אם נפרש שהכוונה לקבלה אז אין כאן סדר של מהכבד אל הקלוכבר שקלו וטרו בזה באוצר החכמה פורום ואין צורך לכפול את הדברים.
עוד פרט חשוב שראוי להעיר עליו הואשמהרי"ל קבע לימודו ב"פרשה חומש ורש"י ואבן עזרא". וידוע שפירוש האבן עזרא אהוב ביותר על בעלי המחקר והשכלהוגם על פרט זה לא דלגו עיניו של המהדיר הנ"לוכדי להגן על מהרי"ל דיסקין וגינוניו האנטי-משכיליים מצא לנכון להוסיף בהערה דשהגרנ"צ ווייס רשם כמה פעמים על דברי האב"ע "אין הדין כן – מהרי"ל דיסקין זצ"ל". הרי במקום שאנו יכולים ללמוד ממהריל"ד שיש לקבוע לימודינו בפירוש האבן עזראבא המהדיר להעיר לנו שדברי האבן עזרא הם נגד הדין!
עובדה נוספת מעניינת מאד מופיעה בהקדמה ל'אלון בכות' [הספד על מהרי"לשנכתבה על ידי תלמידו הרב יעקב אורנשטיין[7] ובה הוא מונה את אותן החכמות שהשתלם בהן אביו של מהרי"להגאון רבי בנימיןכחכמות שהצטיין בהן גם מהרי"ל:
החכמות שיש בהם צורך לתוה"ק בכולם היה לו עשר ידותבהנדסהבאלגיברהבתכונות שמים וגלגלי המזלותבכל אלה למד ולימד הפליא עצה הגדיל תושיה – בכל אלה לו דומיה תהילה[8] ע"כ דבריי מעטים.[9]
הרי לנו עדות מפי תלמיד מהרי"ל שניתן ללמוד ממנהשבאותן חכמות שהצטיין בהן רבי בנימין דיסקיןואחריו חז"סגם מהרי"ל הצטיין בהןוהן אלגברה ותכונות השמים.
¨¨¨
נחזור לספר 'מציאות הנפש'. בהשקפה הראשונה נראה שתוכן הספר הוא חיזוק אמונה בהשארת הנפשואכן לפי ריעקב ליפשיץהתבטא בזה השתייכותו של חז"ס למשכילי דור הישן שכיבדו את המסורה:
החכם מר חז"ס נחשב בימים ההם ממשכילי הדור הישן כמו שכנה הוא את עצמו באיזה מאמרו "תלמיד מבית המדרש הישן", ובספריו ובמאמריו מימי נעוריו התראה כעין מגן ומחסה למסורת אבותשלתכלית זו נחבר את ספרו 'יסוד העיבורומחברתו 'מציאות הנפשלהוכיח אמיתת השארת הנפש.[10]
ברםהוסיף ריעקב ליפשיץ:
המבקרים המומחים הכירו גם במחברותיו אלה שצפונה בם ארס של חפשיות עד שאפילו הסופר המפורסם 'ליליענבלום'[11] יאמר במחברתו הידועה 'חטאת נעוריםשמאז שקרא את המחברת 'מציאות הנפשהתעוררה בלבבו הספק של מציאות הנפש'.[12]
עם כל זה מסיק ליפשיץ:
ביחס למשכילי דורו שקפצו בעזות להיות לרוכבים ומנהיגים על ישראל בכח הרשות והטיחו דברים בספרותם כלפי מסורת אבותנחשב חז"ס לבעל נימוסורבים נהגו בו כבוד ויקר.
יש שטענו שערבוביה זו של חיזוק אמונה יחד עם קרירותהלא הייתה מקריתאלא שבכוונה חיבר חז"ס ספרים שבאופן רשמי באים לחזק את הדתאבל במקום לחזקההטמין בו חז"ס ארס נגד הדתאברהם אריה עקביא[13] מעירשבכל מאמריו וספריו נזהר חז"ס שלא לגלות שמץ של כפירה באלקים ולא לפגוע ברגשי אנשי הדת; ולא עודאלא דווקא בהגיעו במחקריו המדעיים לנקודות העלולות לשמש יסוד או ראייה לכפירהדווקא שם הוא מוצא לנכון לדבר בשבח האמונה ולהאדיר את גדולת אלקים הכל יכולאבל לא תמיד נראים כיוצאים מלב אמת.[14] עקביא ממשיך להביא דוגמא לכך – ובלשונו "היא הדוגמה החריפה ביותר" – מהספר הקטן בעל השם הארוך 'מציאת הנפש וקיומה חוץ לגוף מבואר על פי ראיות נכוחות הלקוחות מן בחינות הטבע'. תמצית דבריו של עקביא היאשבמקום להוכיח את השארת הנפשמסיק חז"ס כי כל הראיות שהביא לשם כך לא היו אלא ראיות על דרך ההיקש ואילו מופת מוחלט המוכיח מצד עצמו את מציאות הנפש וקיומה בהיפרד מן הגוף אי אפשר למצוא בשום פניםאלא שטבע האדם הואשאין הוא יכול להאמין בכיליון הנפש... אחת היא האמונה באושר הנצחי המנחמת את האדם מכל יגון החייםאשרי אדם עוז לו בההרי בא ללמד הוכחות להשארת הנפש ונמצא למד שאין לאמונה זו מופת.
יתר דברי חז"ס ומעשיו יופיעו בעזהי"ת בעתיד
נספח א
יחסו של מהרי"ל דיסקין להשכלה כללית בעודו משמש ברבנות באירופה
מעניין לענייןברצוני להזכיר כמה רמזים שמצאתי פה ושם המורים על השקפתו החיובית של מהרי"ל דיסקין לשאר חכמות בכל אותן השנים ששימש ברבנות בחו"לבזמן שבתו בירושלים היה ידוע למקנא קנאת הנגד אלו שהלכו לרעות בשדי נכריםלכןהדבר מפתיע ביותר שלא כן היו נראים פני הדברים בעודו יושבת בארץ טמאהחוצה לארץ.
1. תקופת קאוונא:
כשנתקבל מהרי"ל לשמש כרב אב"ד בעיר הגדולה קאוונא (1861) נתפרסם בהמגיד מודעה אודות התמנותומתוך סגנון הדברים משמע שהרב יהושע ליב רכש לו לכה"פ איזו ידיעות בעניני העולם:
קאוונא בחודש האביבכתפארת ערי ישראל הבנויות לתלפיות בימי עולםככה אשוה אותך קאוונא בגודל וביקרעתה לא לשוא תוכלי להתפאר ולאמר לערים הנכבדות והגדולות ממךלא נופלת אנכי מכןהן רבניך ומנהליך מימי עולם בישראל גדול שםהמה כללו יפיך ביתר שאת מני-עדהמה שמוך נאדרי בקדש על כל הערים אשר סביבותיךלא אדבר משנות קדם כי אין ספורות למואך מהדור החי הזה את אשר חזו עינינו אספרהבך הרב הגאון חסיד ועניו כומוהר"ר ישראל סלאנטער שליט"א זרע זרע אמת פרי חיים על תלמי לבב בניך בדבריו החוצבים להבת אש דת-יה בלב וקרב אישבקרבך הורה דעת וצדק הרב הגאון פאר זמננו מיצחק אביגדור הי"וומה מאד נעלית קריה נאמנה עתהעת אשר עיניך ראות את מוריך אשר עתה מחדש נגלה נגלה בהדר גאוני שעריךלרעות בצדק עדתך בעקבות מנהליך הקודמים הוא הרב הגאון חכם הכולל כומו"ה יהושע יהודא ליב הי"ו אשר ישב בעיר לאמזא כסא אביו הגאון הצדיק וישר מבנימין זלה"הלכן עורי קאוונא והתעוררי לקראת איש אשר אלה לו לאשר עדת ישרון על פי דרכי התורה והחכמהולטעת מטעי יראת האל לבבבם לשים עין על כל דרכיהם ומעללותיהםולכן קריה עליזה ראוי ונכון להיות אלוף לראשך איש כמוהויען מהיען כי חכמיך וסופריך מגפן התורה והמדע גפנםגביריך וקצינך ענבימו ענבי צדקה וחסד... דוב בער ווארשאווסקי[15]
2. תקופת שקלאוו:
לאחר שכיהן בקאוונא עבר לשרת בעיר שקלאוובתקופה זו מצאנו הדים למהרי"ל הקנאי מצד אחדאבל מאידך מצאנו עדים המעידים על הידיעות הכלליות שרכש ועמדתו החיובית כלפיהן.
בסוף תקופת רבנותו בעיר שקלאוו נתפרסם במכ"ע הלבנון פרטים אודות ביקורו של מהרי"ל באשכנזאנו למדים מתוך הכתבה שבלבנוןשזמן מה לפני כן נתפרסם בעיתון המליץ "כי הרב הגאון הזה כל מעיינו להוליך את העם בחשך"[16]כמענה לכךמדגיש הסופר של 'הלבנוןאיך שרבי יהושע ליב היה פתוח מאד להקים בית ספר לתורה ולחכם ברוסיה ופוליןוכך הוא כותב:
מאינץכ"א תמוז. – זה שבנו מעיר זאדען אשר הלכנו לשם לראות את פני הרב הגאון הגדול צדיק וענו מוהר"ר יהושע ליב נ"י האבד"ק שקלאבאשר בא הוא ורעיתו הצדקת והמשכלת תילשתות ממעיני מים חיים אשר בזאדעןמאד מאד שבעה לה נפשנו שובע נעימות מראות את פני האדם הגדול הזהוביותר אחרי דברנו עמו בהענינים הנוגעים לתקון מעמד המוסרי והרוחני של אחינו ברוסיאספרנו לו מדבר בית הספר לתורה וחכמה אשר יסד הרה"ג הצדיק מוהרפאל שמשון הירש בפפד"מוהבטיחנו כי בשובו דרך פפד"מ[17] יבוא לראות את כבוד הבית הזהלמען יספר באזני אחיו הרבנים הגאונים ברו"פ [ברוסיה ופוליןאיך יעזור הלחוסים בו המשתדלים לגדל את בני הנעורים על ברכי התורה והדעהלמען יראו וישמעו אחינו ברוסיא ויעשו כמעשה אחינו בפפד"מואחרי שמענו את כל מחשבותיו הטובות והרצויותאמרנו מי יתן ויכולנו להביא הלום את אלה המבאישים אשר נסו להבאיש את שמן הרקח בשערי 'המליץ', לאמר כי הרב הגאון הזה כל מעיינו להוליך את העם בחשך. – מי יתן והיו האנשים האלה בפנינו כי עתה בכלימה כסנו פניהם בדברם על צדיק עתקכי האמנם בכל לבבו יחפץ הרב הגאון הנזאשר אחינו ברוסיא ידעו שפת ארץ מולדתם וכל הידיעות הדרושות לאדם לדעתאבל בראש כולם יחפץ כי לא תשתכח ח"ו התורה מפי זרענו.
בהפרדנו מלפני הרב הגאון הצדיק הזהאמרנו בלבבנומי יתן ויכולנו לאסוף את אחינו באשכנז לעיר זאדעןלמען תאורנה עיניהם מאור פני גאון וצדיק מרוסיאלמען לא יוסיפו לחשוב תועה על כל אחינו יושבי רוסיא כי מרביתם הם כאלה הדופקים על דלתותם לבקש מהם ככר לחם ואגורות נחושתיבואו נא אחינו האשכנזים עתה לזאדעןיבאו ויראו ויקימו בפניהם ויוכחו לדעת כי התורה והצדקות יחד עם ענוה טהורה תשכון מרומים עוד היום ברוסיא.
מכל אחינו האוהבים את התורה היושבים סמוך לזאדעןנאוה תהלה לאיזה מנכבדי עמנו אשר בפפד"מ כי באו לבקר את פני הגאון הנזולשמו ולזכרו תאוות נפשםגם הגביר הצדיק מוהזיסקיד הירש אשר הוא עתה בזאדען בקר את כבוד הגאון הזה בביתו.[18]
חודש אחד לאחר מכןנתפרסמה עוד כתבה בעיתון הלבנוןשנכתב ע"י הסופר אפרים בן דוב ראסקין[19]יליד שקלאווומטרתה להעיד על אמיתת הדברים שבכתבה הנ"לולהבהיר את עמדתו החיובית של מהרי"ל כלפי השכלה כלליתסופר זה מציג את עצמו כאחד משומעי לקחו הטוב של מהרי"לבשיעור תלמוד איזה שעות בכל יוםומהנכנסים אליו בלא בר.
אפרים ראסקין מספר בפרוטרוט אודות הנהגתו של מהרי"ל עם גוים שבאו להישפט בפניווכך הוא כותב:
כמה פעמים הייתי בבית הגאון הנ"לכשבאו עברים ונוצרים לפניו לבקש מאתושיהיה השופט ביניהםאודות הסכסוכים אשר בעסקיהםבעת שלא היו עוד שופטי השלום בערי רוססיא הלבנהכי שמו הטוב הוא מפורסם גם בין הרוססים יושבי המקוםהתקין שכל הטענות אשר היו בין העברי והנוצרי יהיו בלשון רוססיאכדי שיבין הנוצרי מה שידבר ויטעון נגדו העבריוכאשר בין אחינו אז היה יקר מאוד מי שיבין לדבר בלשון רוססיאובפרט לסדר טענות נגד איש ריבואשר שפתו שגור על לשונואמר שהעברי יעמיד מליץשידבר בעדו בלשון רוססיא לפני כבודוכי הוא מבין בלשון רוססיא.[20]
ולגבי גוף הענייןשמהרי"ל החזיק מעמד חיובי כלפי לימוד שפות זרות וכו',, כותב אפרים ראסקין:
בערדיאנסקי"ד אבשנת "התברכו". בעלה 47 – ממ"ע הזאת שנה ט'. קראתי דברי המו"ל על אודות כבוד אדמו"רהב הגאון הגדולצדיק ועניומפואר במעלות ובמדותשונא בצעהר"ר יהושע יהודא ליב דיסקין נרו יאיר ויופיעהאב"ד משקלאוו עיר מולדתי אשר דבר עמו בנוגע להשכלת אחינו ברוססיא הלבנהועד כמה נחוץ ללמדם לשון ושפת המדינהוהנני לקיים הדברים האלה... שמעתי מאדמו"ר כמה פעמיםכי לא טוב הדבר בעינו מה שלא ירגילו בני הנעורים את לשונם לדבר בלשון המדינהכי טוב תורה עם דרך ארץוהוא יודע לילך לפי רוח עת החדשה להצמיד האמונה והתבונה ביחד. בתחילת בואו לשקלאוופרצה אש המחלוקת בין המתנגדים והחסידים[21]ורבים תלו אשמת המחלוקת באדמו"ראשר ידוע כעת לכל אנשי עיר שקלאווכי חף הוא מפשע המחלוקתואחרי כן כאשר רבים הכירו ערכו ותכונותיו היקרות והנחמדות[22] ונשקעה חמת המחלוקתקפצה עליו חמת עלילי דבריםכאשר נתפרסם הדברים במ"ע הרוססיםובמ"ע "היוםבלשון רוססיא שיצא אז לאור באדעססעכתבו משכילי עיר שקלאוווהצדיקו את הגאון מהפשעים אשר חפאו עליווגם לי ידוע כי נקי הוא מהפשעים אשר עללו עליווכל אלה וגם סיבת נפילת מעמד אנשי עיר שקלאוואשר נפלו פלאים – דירחם עליהם – עצרו בעדו מלדבר על לב אנשי עיר שקלאוושלא ילכו נגד העת החדשה הקוראת בכחוכפי דברי הרב המו"ל בעלה הנ"להבטיח לו אדמו"רבשובו בשלום שקלאווהיסע דרך פפד"מ... למען בבואו לביתו ידבר על לב נדיבי עיר שקלאוולהוציא מחשבתו הטובהאשר הוא חושבלאורולתקן בעירו דבר טוב ומועיל כזהבית תלמוד תורה אשר מאתו תצא תורה ותבונה ביחדאמרתי אבא במאמרי זהלעורר את אחינו בערי רוסייא הלבנה בכללויושב עיר שקאלוו בפרטלשמוע ולהקשיב לקול העת החדשה הקוראת בכחלעורר בני הנעורים הנרדמים בחיק העצלות והיאושלהבינם ולהשכילם כי ערומים הם מחכמה ודעת דרכי החייםואקראלמען יתאמצו ללמוד לבני הנעורים שפת המדינה על בוריהכי מי כמוני יודע המכשולים אשר יפגשו בני הנעורים אחרי אכלם את לחם העצלות בבית אביהם וחותנםואחרי כן כאשר יאבדו הונם בענין רע רח"לואפס מהם כל תקוה לפרנס את ביתם ועולליהם במקום מגורם מוכרחים הם לגלות את עצמם לערי רוססיא הגדולההקטנה או החדשה לבקש טרף לנפשם ונפש עולליהם המבקשים לחם בתקותם למצוא שם את אשר יבקשווכשהם נודדים בארץאז ירגישו ברגש מכאיב לבהמכשולים אשר יקרה להם בארץ נידודיהםבזה שלא יבינו שפת המדינהולא ידעו דרכי החייםויקללו את יום הולדםוגם את הוריהם ומוריהם לא ינקו. [ולאחר שהוא ממשיך לעורר אנשים שילמדו את בניהם שפת המדינההוא מסיים:] ואל ראשי החברה כנכבדה "מרבי ההשכלה בין אחינו ברוססיאראשי ונדיבי אחינו בארצינו אקראשגם אתם תשימו לב על מחשבת הגאון משקלאוואשר במחשבתו לעשותותתאמצו להיות לעזר להדבר הטוב והמועיל הזאתומהנכון שתעוררו את הגאון הנ"ל במכתב פרטילהציע לפניו את אשר יכשר בעיניכםלעשות בהדבר הטוב הזאתולחזקהו ולאמצהו ולכם תהיה צדקה...[23]
אחיכם המדבר באמת אפרים בן דוב ראסקיןילידי שקלאוו
מיד אחר הכתבה הנ"ל של ראסקיןיש הערה מהמו"ל אודות התמנותו של מהרי"ל לשרת כאב"ד בעיר בריסק:
בזה הננו לבשר לכל מוקירי שם כבוד הגאב"ד משקלאב הי"ו נ"יכי נעתר לבקשת עיר ואם בישראל ק"ק בריסק דליטא לשבת בתוכם על כסא הרבנות, [ואף כי צר לו מאד לעזוב שקלאב אשר נפשו קשורה בנפש העדה הקדושה שםרק מפני רוע אוירה ומצב בריאותו רפה מוכרח לעזוב אותה], ובעוד איזה שבועות יבוא אליהםבכל לב נברך עדת עיר בריסק כי תשמח היא באיש אלקים הזה אשר זכתה כי יהיה לה לרב והוא ישמח בה עד עולם.[24]
3. תקופת בריסק:
גם בתקופת כהונתו בבריסק מצאנו שתי דמויות הנ"ל משתמשים בערבוביההמשכילים מאשימים אותו כאיש ההולך בחושך ובאפלה שאינו רוצה להתקדם ולהתפתחאמנם מאידך מצאנו מגינים עליו ומעידים על השכלתו הכללית.
בעיתון הלבנון מופיע מענה לדברי המשכילים שהתלוצצו בעיתון המגיד[25] על פעילות מהרי"ל בעיר בריסק לחזק את שמירת שבתהמענה נדפס בהלבנון ונחתם בשם 'פל"אובו הוא מוחה על שהתלוצצו במהרי"לוכדי להצדיק את הצדיקמזכיר הסופר איך שמהרי"ל אהב גם חכמות:
לא נוכל להתאפק לשים יד לפה מהשיב דבר את המחרף אשר לצון חמד לולמען בסופרים יתחשבותדרוך נפשו עוזלעלות על במתי 'המגידלחרף ולגדף את הגאון הגדול צדיק יסו"ע מוהיהושע יהודא ליב אבד"ק בריסק נ"י על אשר החזיר העטרה ליושנה להזהיר את בעל חנויות מחלל את השבתמי יתן ונדע אם המפעל הזה עצר בעד ההשכלה הצועדת קדימה...? האם רוח הפאנאטיזסום לוטה בהמפעל הזה אשר מהר חיש להודיע קבל עם את עון הגאון כי גדול מאודמי לא ידע את מצעדי הגאון והלך נפשו אשר הוא אחד מהשרידים האומרים גם לחכמה אחותי אתודבר שפתיים אך למחסור לדבר אדותו חי נפשיכי צחוק מכאיב לב היה לנו בראותנו כי ישים אשם נפש הרבעל כי שמשי עיר בריסק הסכינו להזהיר את אנשי המסחר בלשון צלו-דג "זיד פיש"[26] – האם הרב שם בפי השמש את הקריאה הזאת ואל ישנהדברי פיך יענו בך כי רוח הרעפארם נזרקה בך באמרך כי אחרי בלותו היה להמנהג הזה עדנההלא מעולם לא נשבת המנהג הישן הזה מהעירות אשר הסכינו מראש בזהכי גם היום לא פסקו שמשי מחוז ליטא מלדפוק בכל עש"ק על פתחי החנויות להבהיל את העם לביתםומעולם לא מלא רוסי אחד שחוק פיו על המנהג הזה ותהי להפך כי הרוסים הנבונים ישבחו ויהללו את היהודים על כי השבת קודש הו אלמוומאשר מפעל הגאון לא יתאים עם מטרת חפץ המתלוצץ והלך נפשולכן פער פיו לבלי חוק לתתו ללעג בין כת המכנים את עצמם בשם משכילים אשר כבכורה טרם קיץ כן יבלעו כל מלה אשר תצא מפי רועי צאן יעקבלחלל כבוד האורתודוקסים ולהתלונן כי לא יבוא כל תועלת ותושיהרק להזהיר את ישראל מחלל את השבתאילו בא הרב ותקן בתי-תפלה כתבנית ב"ת הבנוים על אדני הרעפארםוגם לספח ארגעל אליוכי עתה פרשת ידיך להלל את הרב הגאון כי שפך רוח עצה וחכמה על העםתהלה לאל עירות רבות הנה ההולכות קדימה לרוח הזמןואשר כפלים להן לתושיה ולחכמה בעיר בריסקבכ"ז מאד יתעצבו אל לבם בראותם כי הרהיב שועל אחד עוז בנפשו לחבל כרם דצבאות ולתת לשמצה את הגאוןועירנו אחת מהן אשר העירתני לענות את הכסיל כאולתו אשר בא לבער אחר מנהגי ישראל יען כי קנאת סופרים אכלתהו למען הראות לעיני כל כי רוח החופש יתנוסס בוויותר הרבה השתוממותנו על 'המגידהנושא דגל האמת והשלוםכי הטה אזל לאיש כזה ההולך בשרירות לב ואשר כמוהו כאנשי בריתו יבערו ויכסלו לחשוב כי הציוויליזאציא אור למו ובאמת המה כהמה להם האוכל להאמין כי רק מסוה פרושה על פני המגיד ולבו לא כןומאשר לא מצאתי מאומה להצדיקהו אפונה אם לא כנים המה דברי האומרים כי בעל 'המגידמתהפך כחומר חותם לכל הצדדים לפי רוח הזמן והעת.[27]
4. אשתו ובנו:
גם אשתו של רבי יהושע ליב [שרה/סוניה], "הרבנית מבריסק", שהייתה מראשי הלוחמים נגד המתחדשים, "הייתה יודעת שפות אירופיות" (אנציקלופדיה לחלוצי הישוב עמוד 565). במקור אחד הוזכר שבנוסף לידיעתה ובקיאותה בתלמודשו"עובספרי מוסר ואגדה וכו', ידעה גם עבריתרוסיתצרפתית בדיבור ובכתביש הרבה להאריך אודות אישיות מופלאת זוואולי עוד חזון למועד.
גם בנו יחידו מאשתו הראשונההגאון רבי יצחק ירוחםידע לדבר בכמה לשונותבספר "דורות האחרונים" (עמוד 111 ערך דיסקיןירוחם יצחק), מתואר ריי"ד כ"גאון גדול וחריףמופלא במדע ויודע לשונות".
למרות שקיצרתי בענין השכלתם הכללית של אשתו ובנו של מהריי"ל דיסקיןאעתיק כאן מהספר 'בתוך החומותמאת 'מנחם מנדיל פרושלגבי השכלתו הכללית של רבי יצחק ירוחםבראשית דבריו מתארו הסופר הנ"ל כ"אישיות גאונית ופלאית ורבת הסתירות"[28]אך הסופר הנ"ל מרחיב הדברים וכך כתב:
כשהופיע בירושלים בשנת תרס"ז עפ"י דרישת גבאי ומנהלי המוסדות שיסד אביו הרב מבריסק מוהריי"ל זצ"ללא נתקבל מאת ראשי ומנהיגי העיר בכל הכבוד הראוי לואולי משום... וגם מפני... גם אחרי שבא ירושלימההסתיגו ממנו הת"ח והלומדים מפני צורתו החצונית ותלבושתו המודרנית אף שמעו עליו שיודע שפות זרות רוסית וצרפתית גם יש לו ידיעה במדעים חצוניים ויודע פרק בחוקי משפט של נכרים כמו עורך דיןביחוד נרתעו בני ירושלם כששמעו שאשתו לובשת פאה נכרית עם כובע אירופית...[29]
בהמשך מזכיר הסופר הנ"ל התנגדותם של הקנאים הקיצוניםבייחוד של כולל אונגאריןשנמנעו "מלדרוך על סף בית הגריי"ד [=הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקיןעד זמן מחלוקת הרבנות שאז נצלו את שמו והכתירו אותו לנשיא עדתם."
מעניין שגם בעניינו של רבי יצחק ירוחם חוזר ונשנית התיאור 'אריסטיקרטישמצאנו אצל כמה מבני משפחתווכך כותב הסופר פרוש הנ"ל:
מין אצילות אריסטיקרטית מהספירות הגבוהות היה חופף עליו שהטיל חרדה נעלמה ובלתי מבוררת יחד עם הדרת הכבוד על כל איש רציני בעל כובד הדעה שנגש אליו.[30]
דברים מרחיקי לכת אודות נטייתו של רבי יצחק ירוחם לציונות ראוי להעתיק כאן מפני שאם כנים הדברים יהיה בזה צד השווה בינו לבין דודו הרב נח יצחק שהיה מחובבי ציוןוכך כתב פרוש:
בעיר אומן מקום שהיה גר שם [רבי יצחק ירוחםשנים רבות ושם נשא אשתו השניה מרת ינטה עה"ש היה שם מהציונים הראשוניםוד"ר הרצל פנה אליו במכתב ובקש ממנו שיעמיד את עצמו בראש התנועה הציונית במחוזו.[31]
הכי מעניין הוא טענת פרוש שאשתו העשירה [ינטהשל רבי יצחק ירוחם הייתה הסיבה מדוע התנגד להרב קוקשכן טענה זו ממש טענו מעריכי אביו רבי יהושע לייב שהתנגדו לפולמוסים שלושאשתו הגבירה [סוניההייתה הסיבה לכךוכך כתב פרוש:
חלק גדול בהתנגדותו [להרב קוק], היתה לאשתו שכיבדוה מאדהיתה ממשפחה עשירהודעתה היתה זחוחה עליהועזרה במסירות רבה בכלכלת בית היתומים וגם היותה דעתה בכל עניני ההנהלה והיא הקפידה הרבה על כבוד בעלהזכורני שפעם כאשר בא רבינו [אברהם יצחק הכהן קוקמיפו ירושלימה וביקר מקודם בבית הרב רבי חיים ברלין ז"ל התרגזה עד כדי כך שאמרה שלא תעזוב את רבינו [קוקלבוא לביתםובקושי עלה לפייסה עד שתנוח דעתה.[32]
עוד בענין השכלתו הכללית של מהרי"לראה כאן וצפו כאן.[33]

נספח ב
יחסם להשכלה כללית של שאר בניו וחתנו של רבי בנימין דיסקין
לאחר שהראנו כיצד דמויותיו של הרב יהושע ליב בחוצה לארץ אינה שחור לבןושהיא שונה היא לחלוטין מזה שאנו מכירים בירושליםראוי למלאות את דברינו על ליקוט פנינים כאלה אודות בני משפחתו הרחבהכל עובדות הללו מצביעים בכיוון אחדוהוא מה שכבר הראנו בחלק ראשון של מאמר זהשאבי המשפחההרב בנימין מהורודנההנחיל דמות של גדלות מופלאה בתורה ממוזג עם השכלה כללית ואריסטוקרטיה.
ונתחיל עם האח של מהרי"להרב נח יצחק:

1. הרב נח יצחק דיסקין מלומזה
בספר עץ חיים (שו"ת ממשפחת אבלסון עמוד פבמתאר הרב אברהם יואל אבעלסאהן את רבי נח יצחק "הגאון המפורסם זך הרעיון החכם הכולל ריצחק דיסקין", ואילו מהרי"ל דיסקין עצמו מתואר בשם "הגאון אריה דבי עלאי צי"ע". רואים מכאן שביחד למהרי"ל היה רנח יצחק יותר עולמי ומפותח עד כדי כך שהתואר "החכם הכוללהולמתו במקום שהתואר "אריה דברי עלאי צדיק יסוד עולםהולם את האח הגדול.
כמו כן בספר ה'סבלונימאת אביו של הגרי"א הרצוגהרב יואל ליבוש הרצוג מלומזה (ווארשא, 1890) כותב המחבר הנ"ל שבמקום לקחת הסכמות על ספרו "הראתי את כתבי לכבוד הרב הגאון הגדול כליל החכמה והמדעים שלשלת היוחסין כקש"ת מו"ה רנח יצחק דיסקין מלאמזא וגם לכבוד הרב הגאון הגדול צמ"ס [צנא מלא ספראשלשלת היוחסין כקש"ת מו"ה ראליהו דוד תאומים מק"ק פאניוועז...". (אני מודה לפרופסור מלך שפירא שהפנה אותי לספר ה'סבלוני')
מלבד היותו "כליל החכמה והמדעיםהיה רבי נח יצחק נמנה "מחובבי ציון" (אישים וקהילות עמוד 384 – הרב משה צינוביץ). ובאנציקלופדיה של הציונות הדתית (ערך דיסקיןנח יצחקכתוב שהיה פעיל בתנועה זווגם השתתף באסיפותיהם של "חובבי ציוןבלומזה ואף נאם שםמענייןשהוזכר שם שהקנאים הקיצוניים שבעיר נאלצו לשתוק על פעולתו זומשום כבודו של אחיו רבי יהושע לייב דיסקיןראש הקנאים בירושליםראה שם עוד פרטים בעניין זה.
בספר זיכרון של קהילת לומזה (אכסניה של תורה עמוד 109) נזכרו כמה פרטים אודות רבי נח יצחק המזכירים מאד את דמות אביורבי בנימיןכתוב ש"רבי נח יצחק היה אדם יפה-תוארהדור בלבושואציל הרוח ונוח לבריותבדיני תורה ו'שאלותהיתה דרכו להקלבחוגי הממשלה כבדוהו לרגל תלבושתו המהודרת וכובע צילינדרו המבריקוהציגו אותו דוגמא לעומת רבנים אחריםמסביבות לומזהשהיו באים אל השלטונות כשאינם לבושים כהוגן ורבבים על בגדיהם."
כבר ראינו למעלה שימוש בכינויים אלו 'החכם הכוללו'הדר בלבושוגם על רבי בנימיןכמו כן ראינו אגדות המקשרים רבי בנימין עם הממשלה.
עוד הובא (שםבשם המצייר בוגאצקי שהיה אומר "לצייר צורתו הפטריארכלית של רנח יצחק דרוש לי המכחול של ראפאל או רמבראנד". ובשם רבי טוביה פנסטר שהיה מרואי פני רבי נח יצחק הובא שםשכשהיה דרוש לפנות אל הבארון רוטשילד הפראנקפורטי בדבר ענין ציבורינבחרו למטרה זו בפולין שני רבנים מפורסמים ובראשם רבי נח יצחקשידע היטב את השפה הגרמנית.
רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (ספר זיכרון לקהילת לומזה – רשומות עמוד 323), יליד לומזההקהילה אשר בה כיהן רבי נח יצחק כראש בית דיןמספר שהיה מצוי הרבה אצל הג"ר נח יצחק דיסקין זצ"להואיל ואביו [של רבי יצחק אייזיקהורה ודן אתו יחד משך חמש שניםאצטט כאן מלשונו של רבי יצחק אייזיקאשר לימים היה רב הראשי לישראל:
[הרב נח יצחקהיה טיפוס מענייןהוא היה בנו של הגאון רבי בנימין דיסקין זצ"ל ואחיו של הגאון רבי יהושע ליב דיסקין הידוע כאן בירושלים בשם הרב מבריסק ז"להתענגתי מאוד לשמוע שיחותיו הנעימות מתובלות בדברי תורה ובזכרונות על אחיו שבירושלים עיה"קעל גאונותו המפליאה ועל חסידותו המופלגתועל אביו רבי בנימינק"אועל הגאון [רבי יצחק אלחנןמקובנה שלמד אצלו [= אצל רבי בנימינק"אבגרודנה [אולי כוונתו לוואלקאוויסק פלך גרודנהשלוש שניםכשהייתי בן שמונה והתפללתי בשבת עם אבא זצ"ל במנינו הפרטיכיבדני לדרושאחרי קריאת התורהלאחר סיום דרשתי נשקני על ראשי ואמראע"פ שאין מנשקים בבית הכנסת לילד כזה מותר.
והראה לי פרופסור מלך שפירא שבספר 'אמרי יואל' (בראשיתעמ' 200) מאת אביו של הרב הרצוגישנו הספד שנשא על הגרמשה יהושע יהודה ליב דיסקיןובראש ההספד מזכיר הרב הרצוג ש"גזר עלי אחיו הגאון רנח יצחק ראב"ד דק"ק לאמזא ז"ל להספידו כהלכה בבית המדרש הגדול אשר שם התפלל ודרשוהנה כאשר המקום היה צר לכן הוציאו כל הספסלים החוצה וכל העם מקטן ועד גדול עמדו על רגליהם כל העתהמחזה לעצמה הייתה נוראה וזאת אשר דרשתי..." עוד הראה לי שבספר הנ"ל (שמותעמ' 28, וחלק ד עמנו ועמקנגמזכיר הרב יואל הרצוג דברי תורה וסיפורים בשם רבי נח יצחק.
אנו מוצאים כתבה מעניינת בעיתון הצפירה (מרץ 11, 1879 עמ' 67) אודות רבי נח יצחק המעידה גם כן על ידיעותיו הרבות ועל נועם הליכותיומי שחותם את שמו 'הירש פערלאמורה בטשענסטאכויא', מתלונן שם שכבר עברו איזה ירחים מאז נתקבל רבי נח יצחק לשמש כרב אב"ד בעיר טשענסטאכויאועדיין לא קיימו העיר את מוצא שפתיהם למנות אותו כרבהמורה הנ"ל מתאר איזה מין רב דרוש לעירו:
אשר מלבד תורתו וחכמתויהיה גם איש טאלעראנטי היודע לנהג את בני עדתו בשלום ובמישוררב היודע לתווך בין סוחר לסוחר בכל עניני מסחר וקנין בדעת ותבונהולפשר ביניהם בדברים כבושין ובחכמהרב אשר יוכל לשאת מדברותיו בדרושיו המחוכמים בדברים פשוטים המובנים לכל ההמון כווכולנו נחוץ רב היודע ומבין לבד השפות רוססית ואשכנזיתגם שפת פולאניתכי לבד הפולאנים הרבים הגרים פהואשר רוב עסקי היהודים פה סובבים על אופניהםעוד רבים מבני ישראל בעירנו ידברו גם הם רק שפת הפולאניםוהרב אשר אלה לויוכל לקנות לו את לב בני עדתנולאהבה אותו בכל לבבםוכל המעלות האלה נמצאו בהרב הגאון רנ"י דיסקין מלאמזאאחד לא נעדרלבד יחוסו הגדול מאביו זצלל"הומכבוד אחיו הגאונים הגדולים והמפורסמים בכל הארץ...
ובשולי הגיליון של הצפירה מעיר המו"לחז"סשהוא עצמו הכיר את רבי נח יצחק דיסקין באופן אישי מתקופת למדו אצל אביו של רנ"יוהעיד חז"ס שכל השבחים שנאמרו אודות רבי נח יצחק אמתיים הם.
מעניין מאד שבעיתון 'חבצלת' (פברואר 9, 1898) מדווחים ש"קרובי ומקורבי הרב הגאון המנוח מוהר"ר משה יהושע יהודא ליב זצ"לבקשו את אחיו הרב הגאון מוהר"ר נח יצחק דיסקין נ"י אב"ד בלאמזאלבא ירושלימהלמלא מקומוולעמוד בראש מוסד החסד בית היתומים אשר יסדכפי הנשמע נעתר הרב הגאון הנ"ל לבקשתם ויודיעם בטע"ג [טלגרףבשבוע הזהכי יבא ירושלימהמכירי הרב הגאון הנזכר מהללים אותו כי חכם גדול הנהו ודעתו מעורבת עם הבריות."
2. רבי זרח דיסקין מהורודנה
למרות שלא מצאתי כל כך מידע אודות הרב זרח דיסקיןמכל מקום זה ברור שלא היה קנאי ואף הראה פנים מסבירות לציונות (אישים וקהילות שם). לאחר פטירת רבי זרח הופיע בעיתון הצפירה (ספטמבר 14, 1914) מודעה זו:
הגאון רזרח דישקין ז"ל
ביום ו', י"ג אלולנפטר בעירנו הגאון המפורסם רזרח בהגאון רבנימין דישקין זצ"ל.
המנוח היה אחד מארבעת האחים הגאונים הנודעים שהיו תפארת לישראלריהושע ליב מבריסקשהיה אח"כ רב בירושליםהגאון רשמואלשהיה רב בוולקוביסקוהגאון רנח יצחק אב"ד בלומזההגאון רזרח היה המוהיקני האחרון [The last of the Mohicansבמותו פסקה הרבנות הגאוניתחכמת ישישים ובטלה השקדנותהמנוח היה למדן ושקדן שאין דוגמתומבן חמש עד יום מותו לא הניח הספר מידובנעוריו נסה להיות סוחראבל עד מהרה נוכחשאין המסחר יכול להשביע רוחו הגדול ואת לבו הרחבויפן אל הרבנותויהי רב בהורודנהבאותו הפרברששם כהן פאר אביו הגאון רבנימין זצ"לכארבעים שנהבדעתו את העולם ובחכמתו הרבה ידע להתהלך עם הבריותויהי אהוב ומכובד על כל אישעונג וקורת רוח היה לאיש שישב בחברת המנוח ושמע שיחותיו הנעימות והערבותשיחות תלמיד חכם מתובלות בזיכרונות דברי הימיםכי המנוח הצטיין גם בכח זיכרון עמוק ונפלאעם גדלו בתורה ויראה לא היה קנאי אדוקלא השמיע תוכחהבדעתו שאין לשחות נגד הזרםבשנת תרכ"ב הוציא בקניגסברג את ארבעת הטורים עם ביאור נפלא משלוומאז כתב הרבה ולא הדפיסבאמרו, "דייני שאני יודע שאינני למדן". במות אחיו הגאון ריהושע ליב בירושליםפנו אליו יקירי ירושלים בהצעה לרשת את כסא הרבנות בירושליםאבל המנוח בהיותו רחוק מריב מפלגות ומפני זקנתו המופלגת דחה את ההצעה.
בן תשעים ושלש היה במותולא כהתה עינו ולא נס ליחוזקנתו המופלגת לא עצרה כח להכריע את רוחו הגדולהמנוח לא עזב את הספר עד רגעו האחרוןויהי באמת מזקני תלמידי החכמיםשכל זמן שמזקינים דעתם מתישבת עליהם.
להלויתושהיתה ביום הראשוןט"ו אלולנהרו אנשים לאלפים.
תנצב"ה.
ידידיה ינובסקי

3. הרב ישראל אברהם שמואל מוילקובסיק
כל ארבעה אחים מילאו מקומו של אביהםמהרי"ל מילא מקומו בלומזהרבי נח יצחק גם כן מילא מקומו בלומזהרבי זרח בהורודנהורבי ישראל אברהם שמואל שהיה בעל מחבר ספר 'לבני בנימיןמילא מקום אביו בעיר וולקוביסקלמרות שבדרך כלל לא התערב הרב אברהם שמואל בענינים ציבורייםיש ממנו מכתב הנדפס במוריה (שנה יחגליון גבו הוא משתדל לבטל גזירת הממשלה שאיימה על עמדתם של הרבנים המסורתייםומתלונן על 'הגאון מקאוונא', שלא התערב עד אזוכך הוא כותב לידידו הגאון רבי מרדכי גימפל אב"ד רוזאני, "מכתב קדשו הנורא הגיעני כרגע קראתי בשברון מתניםאהה דאלקים כלה אתה עושה לשיור התורה הזאתשאלה אחת אשאלה מכת"רמדוע יחשה הגאון מקאוונאהלא הוא היה ראש המדברים בשאלת היהודים הכלליוכאשר לא נמניתי עד היום בארצינו בכל דבר הכלל ולא נודע שמידעתי להוחיל עד בוא דבר הרב מקאוונא שליט"א". בתוך דבריו מציע הג"ר אברהם שמואל שהוא עצמו ייסע לדבר לפני השר ומתפאר בעצמו שהוא ראוי לכך, "ואני כאשר הייתי בפאריז לא עמדו לפני כל חכמיהם ומלומדיהם כי מצאו בי עשר ידות בכל השלמות אשר המה מתהללים בהם ולא נעלם ממני כל אשר שאלו ממני". רואים מכאן שמצד אחד השלים עצמו בחכמותאבל היה מקנא קנאת הלבטל גזירת המשכילים.
מצאתי עוד פרט אודות רבי אברהם שמואל הנוגע קצת לענינינווהוא מדברי הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הרצוג ז"ל (תחומין ועמ' 311) בשם אביו:
מאבא מארי ז"ל שמעתי שהגאון ראברהם שמואל דיסקין ז"לרבה של וילקוביסק פלך גרודנא, (נפטר קרוב לחמשים שנה בערך), מחבר ספר לבני בנימיןהיה גדול בשחמט ושחכמתו זו עמדה לו להנצל מצרה.

4שרה דבורה רוזנברג
לארבעה אחים הנ"ל היתה גם אחות ושמה שרה דבורההיא הייתה אשתו של רבי אליהו רוזנברגרבי אליהו היה סוחר משכילמפורסם בעשרו ומופלג בתורה (ישראל לוינסקיספר זיכרון לקהילת זאמברוב עמ' 458). בספר זיכרון לקהילת לומזה (עמ' 126) כתוב שרבי אליהו דאג שחתנו רעקיבא רבינוביץ ילמד גם לימודי חולרוסית ופולנית גרמנית ורומיתבראשית דרכו של חתנו הנ"להוא היה רב מטעםואחד מהרבנים של חובבי ציוןלאחר מכן נעשה מקורב לרבי שמואל מוהליבר שהמליץ לפני קהילת פולטאווה למנותו בה לרבאולם בעת ועידת חובבי ציון בווארשה נהפך לב רבי עקיבא והפך להיות מתנגד חריף לתנועת ציוןויסד את ה"פלסומלא אותו במאמרים נגד הציונות.
היה גם נכד לרבי אליהושקראו לו בנימיןואותו לקח הסבא ראלירוזנברג לווארשאושם למד תלמוד ומפרשים אצל מלמדים מובהקים וגם השכלהסבא שלו שכר לו מורים טובים למתמטיקהעבריתלשון המדינה ושפות אירופה (ישראל לוינסקי שם). יש סיפור מעניין אודות ראליה בספר זיכרון לקהילת לומזה הנ"ל:
ראליה רוזנברג היה חתן הרב רבנימין דיסקין והצטיין בחריפותו ותבונתוכאשר עזב רי"ל דיסקיןגיסואת לומזה ועבר למזריץ', בשנת 1859 בערךנשאר הוא הדיין והמורה צדק בלומזהשלא על מנת לקבל פרסראליהו היה מעשירי לומזהסוחר ישר ומפורסם וגם פטריוט פולני וכפי מה שמסופר ב'כרמל' (שנה בעמ' 10) ערך ראליהו אזכרה בבית המדרש הגדול ביום כתמוז תרכ"א (1861) למותו של החכם הסופר הפולני יואכים לאלאווילבאותו יום בבוקר נערכה אזכרה בבית התפילה של הקאפוצינים ומשם הלכו כולם אל בית המדרש הגדולהשתתפו נוצרים רביםכוהני דת ופקידים גבוהיםהרב דמתא הספידו פולנית מעל הנייר ואחריו ניגן "אל מלא רחמיםופרקי תהילים החזן ראברהם משה בלושטיין שהפתיע הנוכחים הנוצרים בקולו החזק.
סיכום אודות משפחת דיסקין
נראים הדברים שיוצאי בית מדרשו של רבי בנימין דיסקין נהנו מידיעותיו בעניני העולםכגון אסטרונומיהאלגברהועוד חכמותיתכן מאד שבתחום הזה השפיע רבי בנימין על חז"ס שיתקדם בלימודים הללוכמובןשרבי בנימין לא היה מרחיק לכת כמו חז"סאבל התמונה החדשה שהצגנו כאן אודות רבי בנימיןבני משפחתוויוצאי בית מדרשונותן קצת קונטקסט לחז"סאין הכוונהשאישיותו של חז"ס דורש קונטקסטהלא רבים מבני דורו עזבו בית מדרש הישן ודבקו בדרכים החדשים של אסכולת ההשכלהאבל מאחר שאנו רואים איך שחז"ס בראשית דרכו כתב ספרים דווקא על הנושאים שהיה רבו בקי בהםומאחר שאנו רואים שחכמת המדעים ודברי ההשכלה לא היו כל כך רחוקים מדרכי משפחת דיסקין עצמםהרי יש לנו קונטקסט בין אם יש צורך בכך או לאהראנו איך שחז"ס מתגאה בזה ששקד על דלתי רבי בנימין וגם מעיד על היכרותו עם בני רבווהבאנו דברי נכד מהרי"ל שהצביע על חז"ס כעדות על השכלת רבי בנימיןאבי סבואך לא מצאנו קשר ישיר בין מהרי"ל וחז"סשכן לא נתקבל אצלנו העובדה שחז"ס ביקש הסכמה ממהרי"לאבל מצאנו אולי מקום אחד שינק מהרי"ל מחכמת חז"ס שבספרו מציאות הנפש.
נספח ג
הסכמות מרבי אבלי לספרי משכילים
בקשר להסכמת רבי אבלי לספרו של חז"סראוי להזכיר שחז"ס לא היה המשכיל הראשון שקיבל הסכמה מרבי אבלירבי אבלי כבר הסכים על הספר 'תעודה בישראלשש שנים לפני שהעניק הסכמתו ל'מוסדי חכמה'. הספר 'תעודה בישראלחובר ע"י ה'מנדלסון הרוסייצחק בר לוונזון[34] המכונה ריב"לוכך כתב הרב אבלי בהסכמתו:
קול התורה נשמע בארצנווזמיר החכמה הגיע עדינוכי נראה קסת הסופר בימינוספירת דברים דברי חכמה ובינהכמסמרות נטועים וכדרבונהפעמי שולמית בתורה ובחכמה להכינהומה הדרבן מכוון להביא חיי העוה"ז אף דברי חכמים הגם שעיקרן לחיי עד עם כל זה בחכמתם מכוונים גם חיי עוה"ז לכוננהולכן נקראו אבות שגם הם מביאים לחיי עוה"ז כמו האבאפס כי לא רבים יחכמו ללקט מפניני פנימה אמרות טהורות ללבות דברים כגחלי אשאשר אם לבה מלבה והיה לאש בוערתואשר הם כחדום בלשונם לשון זהב ואדרתלזאת יקרו בעיני מאד מליצינו ורעינואשר לטובת בני עמינובחבורתם נרפא לנולרפאות משבח הההרוס כי יוסיפו לספר בשבח האר"ש ארשנ"ו הרעננה ארשת שפתינושפת לשון עבר ואשוריתזכה וצחה מלובנת בקמוניא אשלג ובוריתוילמדנו דעת סדר הלמוד ללמד לבני יהודאלתורה ולתעודהבישראל שמוכי העד העיד בעמוויתן אומר אמרי שפרככל הכתוב פה בספרלשובב נתיבות ולגדור פרץבלמוד התורה והחכמה וגם בדרך ארץויישר לישורון הדרך הנכוחהלדעת לשון וספר ולאחוז במלאכהאו במסחר הראוי לעשות ככהולדרוש שלום העיר המחוז והפלךולעשות הטוב והישר בעיני אלקים ומלךויחזק חרש זה כל דבריו את צורף באמרות ההצרופותאו בדברי חז"ל בעלי אסופותהן כל אלה פעל ועשה גבר חכם בעוזיקר מפזהחכם המפואר ותורני מופלג הרב מו"ה יצחק בער מקרעמניץ יצ"וחזיתי איש מָאור מעיר במלאכתו לפני מלכים יתיצבגזרתו ספיר אבן מחצבוספרו זה ראו חכמים ויאשרוהושרים ורוזנים ויהללוהוסופרים הביטו ונהרוומשוררים יצאו לקראתו ושרועד שעלה והגיע למרום מצבוכי עד מקום שאדונינו הקיר"ה במסבוהובא להתבונן בו מה טיבוויחוננהו הקיר"ה כרוב נדבת לבולמען יצא לאור לראות באבוהן מאן חשוב ומאן ספון ומאן מעייל אזובי הקירלא ראו אור בהיראך אחרי שה"ה הרב החכם השלם הלזה גם אותי דרש במכתבו הרמהחפצו הטוב והישר להשלימהלזאת אמרתי לענות אחריו אמן בכל כחיולהגיד לו באמת משפט לבי ורוחיובאין משוא פנים אמרי ושיחיכי נחת"תי בספרו זה ויהי לריח ניחוחיוהנני לקבל ספר אחד במחיר הקצוב וגם לעורר נדיבי עמנו לקחת לקח טוב כי מוצאו מצא טובויפק רצון מה', כרצון המחבר מלב ורצון תמים מעתיר לראות בגויות ברמיםהיום יום בומרחשון קחו דעת לפ"קפה ק"ק ווילנא.
נאום אברהם אבלי בהרב המאו"הג מהוא"ש זצ"ל
קשה לראות בהסכמה זו שום דבר אחרמלבד הסכמה נלהבת לספרו המשכילי של ריב"לואכן בנוסף ל'תורה שבכתבהנ"ל מאת הרב אברהם אבלייש לנו גם 'תורה שבעל פההמעידה על מבטו החיובי של הגאון רבי אברהם אבלי על הספר ה'תעודה בישראל'.
מליפסן מספר:
כשהוציא רבי יצחק-בר לווינזוןהריב"לאת ספרו "תעודה בישראלנתקבל הספר בכל תפוצות ישראל ורבו המעיינים בו.
שאלו לרבי אבלי מפוסבילספר "תעודה בישראלמהו בעיני רבנו?
ספר זה – אומר רבי אבלי – חסרון אחד יש בו.
חסרון זה מהו? – שואלים אותו.
חסרונו, - משיב רבי אבלי – שהגר"א מווילנה לא חבר אותו...[35]
סיפור זה הובא גם ע"י מאשעראוויטש[36] עם תוספת ביאורכלומרשכוונתו של רבי אבלי הייתה שספר כמו התעודה בישראל אפילו הגאון מווילנה היה מחברו.[37]
ברםרדב אליאך מתקשה להבין כיצד יתכן שרבי אבלי – אחד מגדולי הדור – יסכים על ספרו של ריב"ל – 'המנדלסון הרוסי'. ומתוך כך בא לידי מסקנה שלא מרצונו הטוב עשה רבי אבלי כןאלא שאימת המלכות הייתה רובצת עליווכך הוא כותב:
לריב"ל זה היו מהלכים במסדרונות השלטוןוהוא נעזר בו רבות למימוש מזימתוראשי השלטון שראו ברעיונותיו פתרון מתאים לעתיד היהודים בני חסותםנאותו להקציב לו סכום כסף נכבד לשם הוצאת ספרווהדבר צויין על ידו בהקדשה מיוחדת בראש הספרמה תימה אפואאם חתימת הג"ר אבלימגדולי הפוסקים בימיומתנוססת בראש הספראחר שריב"ל נזקק לה כדי לקבל אישור ותוקף לחיבוראימת השלטון הצארי פעלה כאן את פעולתה.[38]
הרב אליאך[39] מפנה את הקורא לספר 'רבינו אליהו מווילנאשהעיד שזה היה דבר ידוע בקרב זקני ווילנא שרבי אבלי עשה כן בבחינת אנוס על פי הדיבורוכך כותב יצקן:
כלנו יודעים את כל המסופר אחורי התנור בבתי המדרש[40]על דבר הסכמתו של רבי אבלי פאסוולער על הספר "תעודה בישראללהריב"לשזה אחד מהדברים הסתומים שזקני ליטא כבר דרשו עליו תילי תילים של אגדות וסיפורי מעשיותאיך ובמה הגיע לכךזה יספר לדבר ברור לפי המסורת הנאמנה שבידו כי רבי אבלי עשה זאת רק מפני שלום מלכותמאחר שהקרמיניצר [כינויו של לוינזן שגר בקרמניץהיה מבאי ביתו של הקיסר ניקולאי הראשון כידועולוּ לא נתן רבי אבלי את הסכמתו על ספרוכי אז הלא יכול היה להביא שואה על כל בית ישראל חלילהוזה מספר כי רמזו לו ממקום גבוהורבי אבלי כתב בדמעאבל בין כך ובין כך הכל מודיםואין אף ספק אצלםכי רבי אבלי לא היה נותן את הסכמתו על "התעודהבלתי איזו סיבה חיצונית שהביא לכךומעשה באחד מזקני המוצי"ם שבוילנאשקרא תגר על אחד מתלמידיועל שנמצא אצלו 'התעודה'. ויתאמץ הצעיר להתנצל ולהצטדק בזהכי הלא רבי אבלי נתן הסכמתו עליוויתמרמר הזקן ובחמת רוחו הכהו על הלחי לאות ולחרפה על שאלתו הנבערה, "הטרם תדע", קרא המו"צ בשצף קצף, "כי לא מדעת עצמו נתן את ההסכמה הזאת? [מעשה שהיה לפני שנים אחדותועדים חיים אתנו כהיוםשמוכנים להעיד על אמתת הדבר]"[41]
ברםכל הסיפורים והאמתלות האלו יכולים להתקבל על לבו של מי שמעולם לא ראה את הסכמתו של רבי אבליאבל מי שבאמת קרא הסכמתו של רבי אבלילא ישתכנע מסיפורים אפולוגטיים כאלהשהרי מי שהוא אנוס ע"פ הדיבור אינו חייב להעניק הסכמה כל כך חמה ושופעת חןאין זו הסכמה שנכתבה 'בדמע'. כמו כן מתעלם הרב אליאך מהעובדה שרבי אבלי העניק הסכמותיו גם לספרו של חז"ס וגינצבורג[42]ומה שיצקן מספר שהיה אנוס על פי המלכותלמרות שיש אולי רגליים לדבר מהעובדה שהקיסר השתתף בהוצאת הספר 'התעודה בישראל', מכל מקום הלא חכם עדיף מנביאוכבר ראה מזלו של רבי אבלישיבואו אלו ויהרהרו שבלא לב ולב כתב הסכמתוולכן הדגיש רבי אבלי בהסכמתושלא כן הוא פני הדבריםאלא שהוא כותב כן 'באמת'. רבי אבלי מדגיש שלא הלחץ מאת הקיר"ה הפעיל עליואלא למרות שהספר "עלה והגיע למרום מצבוכי עד מקום שאדונינו הקיר"ה במסבוהובא להתבונן בו מה טיבוויחוננהו הקיר"ה כרוב נדבת לבו", הוא עצמו רוצה "להגיד לו באמת משפט לבי ורוחיובאין משוא פנים אמרי ושיחיכי נחת"תי בספרו זה ויהי לריח ניחוחי."
עדותם של 'זקני ווילנאשנמסרה יותר משבעים שנה לאחר המעשהאינה מתקבלת כלל נגד מכתב ברורוגם ה'הוכחהשהביא אליאך[43] על השקפתו של רבי אבלי הנלמדת מתוך הסכמתו לספר איל משולשאינה ראויה להשיב עליהרבי אבלי כתב בהסכמתו להדפסת הספר 'איל משולששחובר ע"י הגר"אואשר נושא הספר הוא חכמות ההנדסההאלג'ברה ותכונהש"ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון [רבינו אליהו מווילנהזללה"הלמען ידעו רביםכי חסידי ישראל הם חכמים אמתייםוחכמתם עמדה להם לעבודת השי"ת ב"ה". לדעת אליאך רואים מזה שבעיני רבי אבלי "כל חשיבות הדפסת הספר אינה אלא למען ידעו הרביםכי חכמת גדולי ישראל עמדה להם לעבודת ה', והם הם החכמים האמתייםאבל לדברי הספר הזהכמו לחכמות בכללאין כל ערך עצמי ומהותיהמחייב לקרוא לציבור הרחב לעסוק ולהתמיד בהם".
קשה לקבל 'דיוקלשון כזה בדברי רבי אבלישהרי בין בהסכמתו לספר 'התעודה בישראלשל ריב"לובין בהסכמתו לספר 'מוסדי חכמהשל חז"סברור מללו שרבי אבלי חשב שהפצת החכמות היא דבר חיובי מצד עצמה ולא רק "למען ידעו הרבים כי חכמת גדולי ישראל עמדה להם לעבודת הוהם הם החכמים האמתיים". דברי רבי אבלי בשתי ההסכמות הללו מוחקים את התמונה שצייר אליאךאין אנחנו חייבים לקבל את האגדה של ליפסן שרבי אבלי הגזים שהגר"א היה ראוי לחבר 'התעודה בישראל', אבל לעומת זה איננו יכולים לקבל האגדה בשם 'זקני ווילנאאשר כאילו רבי אבלי כתב את דבריו כמי שכפאו שד.
מעניין לענייןראוי להזכירשגם בנו של הנודע ביהודה, "הרב הגאון הגדול החכם השלם הגביר המפואר הדר עמו ותפארת לאומוגבר חכם בעוז לפני מלכים יתייצב כבוד מוהר"ר יעקבקא לנדא נ"י"[44] דיבר בשבח הספר במכתב שנתפרסם ע"י ריב"ל בספרו הנ"ל מיד אחר הסכמת רבי אבלי.



[1] רבי מרדכי גימפל (1820-1891) היה רבה של העיירה רוז'נוי שברוסיה הלבנה ועלה לארץ בשנת תרמ"ח (1888).
[2] בשולי הגליון כתבו עורכי 'אוצרות ירושלים': אולי צ"ל חכמי האומות העולם.
[3] אוצרות ירושלים חלק יג עמוד ל.
[4] הירץ הומברג (1749-1841) היה איש תנועת ההשכלה מראשית פריחתה בגרמניה.
אך מהראוי להעיר כאן שהקטע שהפסוק שאותו מפרש מהרי"ל ומייחס פירושו למה שראה ב'הכורם', על אותו הפסוק נמצא ב'הכורםפירוש אחרשהרי זהו הקטע מתוך ספרו של מהרי"ל דיסקין:

וזה הפירוש שהובא בהכורם על אותו פסוק:

[5] הערה 70.
[6] בנוסף ראוי לשים לב שבהקדמתו ל'אלון בכות' [הספד על הרב דיסקיןמתאר תלמידו הרב יעקב אורנשטיין את גדלותו בתורה של מהרי"לואת בקיאותו העצומה בשני התלמודיםובדברי הראשונים והאחרוניםולא כתוב שם ולו ברמז שהיתה לו ידיעה כלשהי בתורת הנסתראולם בספר עמוד אש (עמגכתב שרבי יצחק ירוחם דיסקין ראה בחדר בדידותו המיוחדת של אביו מהרי"ל "את הספרים הגדושים בארגזי הספרים העומדים שםוהנה כולם ספרי קבלה". ואם קבלה היא נקבל.
[7] לדברי יוסף שלמון במאמרו 'איש מלחמהרמשה יהושע לייב (מהרי"לדיסקין' (ה'גדוליםעמ' 315), ריעקב אורנשטיין היה "תלמיד חכם מובהקשפרסם מאמרים תורניים וכן מאמרים במתמטיקה ופילוסופיה".
[8] יש כאן רמז שמוטב לא לדבר בגודל מעלתו בחכמות חיצוניות.
[9] אלון בכות עמ' 5 והובא ע"י יוסף שלמון במאמרו שבספר ה'גדולים' (עמ' 303).
[10] זכרון יעקבגעמ' 205.
[11] משה ליב ליליינבלום (1843-1910) היה משכיל וסופר מראשי תנועת חובבי ציון ברויסה.
[12] חיפשתי בספר חטאת נעורים ולא מצאתי דבר זה.
[13] חוקר הלוח העברי ותוכן (1882-1964).
[14] ארשת ה עמ' 387.
[15] המגיד אפריל 4, 1861.
[16] למרות שכעת עתה לא מצאתי דבר זה בעיתון המליץראוי לציין לכתבה אודות העיר שקלאוו שהופיע בהמליץ בשנת 1872 (דצמבר 31) ובו מתלונן הסופר על חסרון השכלה בעיר שקלאוובראשית המאמר מעיד הסופר "עדתנו זאת רחוקה עוד מדרך השכלה כמו לפני מאה שניםכל לימוד וכל סדר חדשאף שאינו מתנגד במאומה להש"ע ולתורת היהדות פגול המה בעיני העם השוכן בהרבניהנגידיהאלופיהוהמונהדי לשפוט מזהכי אחרי אשר בחרו לראשונה לרב מטעם הממשלה את הפעסקין העבירוה שנתים ימים מכהונתו רק לאשר התנוסס בו רוח השכלה במעט ויאבה לעשות איזה תקוניםלא בדת ודין חילהרק משטרים נכונים נחוצים למשאלות העת החיה... וגם מנה שטות לא יבלוזה האות כי בימיו עשו בשנה העברה חופת דודים על שדה הקברים... ואם אמנם הרב התורני הגאון לא עזר לשטות ולא העיר את ההמון לעשות תועבות כאלהאך גם לא התיצב נגדם לסכל מועדיהם הנבערותהאף כי הוא יודע עד מאד כי היא נגד דת תוה"ק ובידו היה למחות...
[17] הראה לי החכם הרב מהרמ"מ שבקובץ ישורון ח"ו עמתשה נזכר פרטים נוספים אודות ביקורו של מהרי"ל דיסקין בעיר פפד"מ.
[18] הלבנון שנה תשיעיתיולי 23, 1873.
[19] בשנת תרנ"ה הוציא אפרים ראסקין לאור ספר בשם אוצשעבניק-קאנטראליאר אשר מטרתו ללמד כתיבה וקריאה ברוסיה בתוך שלש שבועות בלי צורך למורהראוי להזכיר שבהקדמה לספר 'משפחות ק"ק שקלאבמאת שלמה בערמאן ומיכל רבינוביץירושלים תרצ"ונזכר ש"התורני מו"ה אפרים ראסקין יליד שקלאב היושב בווארשאמו"ל הלוח ה"יומי", אסף הרבה חומר וכתבי יד והתכונן לחבר ולהוציא לאור "תולדות העיר שקלאבכעין הספר "קריה נאמנהלרש"י פין ז"ל." כותב ההקדמהשלמה ברמןמשער בשנת תר"ץשלא עלה ביד ראסקין לכתוב הספר עפ"י החומר שאסף מסיבת המלחמה העולמית [הראשונה].
[20] הלבנון אוגוסט 20, 1873.
[21] מהנכון להעתיק כאן מה'מכתב מהאמלעשהופיע בהמליץבו מתלוצץ משכיל אחד החותם שמו 'יפת"ח הגלעדי מפלך מאהליבעל מנהגי החסידים בעיר האמלעמענין מאמרינו להעתיק כאן איך שמתאר הסופר הנ"ל מסיבת ליל י"ט כסלו לפני כמעט 150 שנה:
י"ט כסלו הוא ליל שמורים שקימו וקבלו אותו כל המתחסדים לעשותו יום טוב ולכבדהו במשתה שמרים עד בוא הגואלמי יתן לך קורא יקר כנפי יונהאו מיכאל המלאך יביאך בטיסה אחת לפה וראית את כל ההכנותהשמחה והקדושה והיהודים שמיחדין לשם קוב"ה ושכינתיה בלילה ההואכל אחד ואחד מתלבש בבגדי יום טוב ופניו צהוביםכי אין דומה אור פניו של חסיד בכל ימות השנה כקלסתר פניו באותו שעהלא אכבירה במילים למצוא חשבון כמה בקבוקי יין שרף או כמה אווזות של רבה בר בר חנה ולשונות עם חרדל אשר יהיו לברות למלתעותםדעת לנבון נקלכי אז מצוה על כל איש לקחת שקל אחרון מכיס אשתו אשת החיל אשר בזעת אפה תוציאהולתתו בקופת הלשכההדרושים והשיחות אשר הלמו ומחצו תוף אזני שומעיהםהלא אבניהם הטבעו לחרף גאוני ומשכילי עמנוכמו את הרב הגאון ריהושע יהודה ליב המכהן פאר בשקלאבומשנהו הרה"ג החכם הכולל הכהן הגדול מאחיו מהר"ז ראפאפורט ממינסק – אשר בשם מין וצדוקי יעיזו לכנותו -. ואנכי זכיתי לראות כל המחזה מהחל עד כלה את כל הקהל שמחים וטובי לב – כי בעל האושפיזין שלי הוא מנכבדי בהמ"ד וע"ש נקרא ובביתו יחוגו את החג הנאדר הזה בתופים ובמחולות -, וק"ו בן בנו של ק"ו כי קללת שמעי בן גרא יקללו את האיש הנעלה הרמבמ"ן זצ"ל והחכם ריב"ל ז"ל ואחריהם כל דורשי חכמה ודעת עם כל המוציאים לאור מ"ע לב"י. (המליץספטמבר 5, 1871)
קשה לדעת אם התואר 'משכילנופל רק על מהר"ז ראפאפורט ממינסקוהתואר 'גאוןנופל על ראש מהרי"ל דיסקיןובאמת היה מהרי"ל משולל השכלהאו ששניהם כלולים יחד תחת התואר 'גאוני ומשכילי'. בין כך ובין כךרואים כאן שנאת החסידים למהרי"לואיך שמשכיל זה קינא לכבודו.
[הרב הגביר הגאון החכם והשלםריקותיאל זיסל הכהן ראפופורטמנכבדי עיקר מינסקהיה שר וגדול בתורה ופעל הרבה לטובת הציבור בכלל וישיבת וולוז'ין בפרט (המגידמרץ 20, 1872). בשנת 1851 הוציאה הממשלה צושילמדו בישיבות את הלשון הרוסיתוראשי הישיבות מצאו דרכים לעקוף את הגזירה הזאתשכאשר באו פקידים בכירים לבחון את תלמידי הישיבה בידיעת הלשון הרוסיתהיו מושיבים לפניהם אלה מן התלמידים שהרוסית היתה ידועה להם מבית אבארבי יהושע השיל לעוויןבעל עליות אליהו רצה להכניס אי-אלו תיקונים בישיבת וולוז'יןכדי שתהיה מוכרת באורח רשמי ע"י הממשלה ותוכל להתחרות בשני בתי-מדרש לרבנים שבווילנה ובזיטומירדבר זה היה למורת רוח הרבניםולהשקפות גדולי הרבנים הצטרפו הגבאים מווילנא וממינסקביניהם בעל תורה וחכמה ועסקנים ציבוריים וותיקים.. מהם כדאי להזכיר את רבי יעקב באריט מווילנא והגביר המפורסם רבי זיסל הכהן רפפורט ממינסקשאף הם היו בין המכריעים את הכף לטובת הנצי"ב שיעמוד הוא בראש הישיבה ולא הרב לעווין (משה צינוביץעץ חיים עמ' 223). מהר"ז הכהן רפפורט נפטר ביום כ"ז אדר אתרל"ב והספידו הגאון הנצי"ב מוולוז'ין הספד מר (המגיד שם).
בספר 'מקור ברוךמובא שבעל 'צמח צדקסיפר לבעל 'ערוך השולחן', שהיה אחד שהתלוצץ על רב נחמן מבראסלאוו נ"עאבל הגיב הצמח צדק שאפשר למחול אותו על זהכי לא ברוח מחלוקת ולא לקנטור וגם לא ברוח שנאה בנפש דיבר מה שדיברכי אם לתכלית ההלצה בלבדוכמו שרגילים לומר במקרה "להשתעשע מטוב לב"; ועם זההנה גדול זה האיש בתורה ושלם במדעים ומיוחס גדולועל כולם – עשיר ובעל נכסיםאשר כידועבמצב העשירות יערך בעולם קנינו בתורה ובחכמה פי שניםובעיני עצמו – פי חמשוזה אשר רשם החכם העשיר הזה בגליון אחד הספרים של מהר"ן הנזכרעל מה שכתב מהר"ן "כי בהושענא רבה מצוה לרכוב ולאחוז הושענא ביד"... רשם הנ"ל בגליון בצד הדברים ההם כדברים האלה "היה לו להסמיך זה על הפסוק בתהלים (סח) "לרוכב בערבות"; ושימש כאן בלצון ובהיתול במלה "בערבותלהוראות ערבות מלשון ערבי נחל הושענותתחת הוראתה האמתית – שמים; "והנה עם כל צדדי הזכות אשר הראיתי לזכותו של האיש הזה – גמר הרב [בעל צמח צדקאת דבריו – עם כל זה אין זה מן הנימוס ודרך ארץ לאנשים מתוקנים ומנומסים". ובהערת שוליים גילה בעל 'מקור ברוךכי למרות שהרב [צמח צדקלא קרא בשם את האיש הזהמבני משפחת הרב נודע לאבי [בעל ערוך השולחןכי זה מוסב על הרה"ג רזיסל רפפורטממינסק. (מקור ברוך חלק שלישיפרק כ סעיף ב)
ראוי לציין כאן מש"כ הרב יהושע מונדשיין ('מקור ברוך' – 'מקור הכזבים') להוכיח מסיפור זה שדברי ה'מקור ברוךבכזב יסודםוכך כתב הרב מונדשיין,
ומכיון שה'מקור ברוךהיה לץ מתלוצץורצה להעביר לקוראיו גם דברי חידודין על הצדיקים ועל החסידיםכיצד יעשה זאתאין לך דבר פשוט מזהאת כל ההלצות הללו נתן בפיו של הצמח צדק שסיפרם באריכות ובפרטי פרטים (בתוספת הסתייגות של צער וכאב על שדברים מגונים מעין אלו נאמרים על הצדיקים...), והכל כשר וישר! כך הצליח ה'מקור ברוךלשלב בספרו בעקיפין ובצורה "מתוחכמתדברי לעג וקלס על מרן הבעש"ט נ"עעל הרה"ק רלוי יצחק מברדיטשוב ועל הרה"ק רנחמן מברסלב – דבר שלא היה עולה בידו לעשותו אילו רצה לכתוב את אותם הדברים בצורה גלויה וישירה. אגב כך מתאפשר לנו להיווכח בסילוף נוסף של ה'מקור ברוך': הוא מביא בשם הצמח צדקשמהר"נ מברסלב כותב בספרו "כי בהושענא רבה מצוה לרכוב ולאחוז הושענא בידלקיים מה שנאמר מרכבותיך ישועה" (עמתרכה), ובכך תולה הוא את דברי הליצנות על הפסוק "לרוכב בערבות". ברםבכתבי ר"נ מברסלב לא נאמר אלא "מי שרוכב על סוס יוליך עמו הושענות" (ספר המדותפרק 'דרךאות ו). וכבר אמרוהו רבותינו הראשונים בקשר לערבה של הושענא רבהושמעתי שיש בה סגולת שמירה למתכוין בה בסכנת דרכים (סמנורת המאורנר גכלל דחלק וסוף פרק ז). ואת ה"ליצנותשה'מקור ברוךתולה בפסוק "לרוכב בערבות", המעיין בזוהר פתרומה (דף קסהאיראה שאלו הם דבריו (כמצויין בהגהותיו של הרב מטשעהרין לסהמדות שם).]
[22] בהערת שוליים שבתוך הכתבה מוסיף אפרים ראסקיןאחת מהם אציג לפני הקוראים היקריםכי שונא בצע הואולבד השכירות אשר נקבה לו עדת שקלאוולא יקבל משום איש מתנה אפילו קטנהוההכנסות אשר נהוגים אצל רב כל עיר בישראלגם כן לא יקבלופזרן גדול הוא בנדבותיו הגדולות לכל דבר טוב ומועיל.
[23] שם.
[24] שם.
[25] בעיתון המגיד (פברואר 3, 1874) מופיע כתבה שבו מתלוצץ הסופר על המנהג שהנהיג מהרי"ל דיסקין בעיר בריסקשהשמש יחזור על פתחי החנויות להזהירם על השבתוכך הוא כותב:
בריסקבצדק תוכל קריתנו לקוות כי השכלה תתחיל לפרוש כנפיה גם במלוא רוחב עירנו הישנה מימי קדם קדמתהכי מעת אשר נבנו בפה מסלות הברזל מארבע רוחות העיר המתאחדים אותה עם ארבע כנפות הארץ היתה עירנו למרכז גדול לעיר הומים תשואות מלאה ורוכלת עמים ולקול התקיעות והתרועות אשר שומעים אנחנו שלשים קלות בכל שעה וירוצו ויעופו אליה בעל עב קל אנשים רבים מכל המקומותוכן גרי עירנו יסחרו את הארץ ומסלות הברזל תשאינה אותם לכל ערי העולםע"כ תקוה נשקפה כי יעשו חיל בהכירום את אחיהם יושבי הערים אחרות המלאות חכמה ודעת ויראת דהיא אוצרם מי יתן ותבוא שאלתנו ותקותנו בל תהימפח נפש.
כן חמד פה לשבת הרב הגאון מו"ה ריהושע ליב נ"י מלאמזע אשר היה איתן מושבו עד כה בעיר שקלאב הישנהעל פיו נתחדשו חדשות בהלכות העיר במנהגיה ובעניניה ולדוגמא אציג פה רק חדשה אחת המשמחת את נפש הקורא ומזה ישפוט על השאר
הדת מכבוד הדר גאונו יצאה כי מדי ערב שבת בשבתו כחצות היום ילך שמש הקהל בכל רחובות קריה ובחוצותיה מקצה ועד קצה ואל חכו כשופר ישמיע קול רעש גדול אדיר וחזק אשר תצילנה אזני השומע: "זיד פיש" (Sud Fisch)! המנהג הזה ישן נושן הוא ועליו אבד כלהשאלנו אבותינו ולא הגידו לנו זקנינו ולא אמרוועתה אחרי בלותו היתה לו עדנה בעיר מגורתנו.
לב מי לא ישבע עונג ונחת לראות איך יתנו לשמצה יעקב וישראל לגדופים!!! מה נהדר המראה איך שמש הקהל החרד אל דברי משלחו יצעד כגבור משכיל בחוצות העיר ישתקשק ברחבותיה בגאון ובשלות השקט ושואג בקול את הפזמון שלו החודר מאוד לאזני השומע כסוד שיח שרפי קודשוכאשר יפגשוהו אנשים אשר לא מבני ישראל ימלאו שחוק פיהם ולשונם קלסה ואחריו ראש יגיעו בהבינם לדעת איך רוח הזמן (!) נשפכה על יושבי עירנו ומרחפת על פני שערינו וחוצותינואשרי עין תראה כל אלה ולמשמע אוזן דאבה נפשנו!
עוד יזעקו המשכילים ואוהבי עמם באמת מרה בשערי מכתבי עתים על הרבנים הרועים את צאן יעקב כי מודדי אור המה ויושבים אחורי התנור והכירים מבלי עשות תושיה להועיל לטובת הכלל ואין חולה מהם עלינותואנה המה מבקשיםיראו לדעת כי שקר יענה פיהםיראו לדעת כי לא אלמן ישראל מרעפארמאטארען וממתחדשים חדשות לבקרים לכבוד ישראל לעמן יאמרו בעמים רק עם חכם ונבון וכו'! יראו אחינו ורבנינו בהערים הגדולות ויעשו גם המה כמעשה אחיהם הגאון בעירנו בתקונו הגדול לתפארת ישראל ולתועלתואל פ"ז.
[26] ראה שבת (להב) "כדי לצלות דג קטן".
[27] הלבנון מרץ 11, 1874.
[28] בתוך החומות עמ' 200. תודה רבה לידידי הרב משה מיימון שהפנה אותי למקור זה.
[29] שם.
[30] שם עמ' 202.
[31] שם עמ' 203.
[32] שם.
[33] יוסף שלמון במאמרו 'איש מלחמהרמשה יהושע לייב (מהרי"לדיסקיןשהופיע בספר ה'גדולים' (עמ' 315), למרות שהוא לא דן ברוב המקורות שהבאנו בקשר להשכלתו הכללית של מהרי"להוא מסכם את הדברים בנוסח הזה:
יעקב אורנשטייןכמו הרב דיסקין ואפילו הרבנית דיסקיןהיו תוצר של תופעה מנטלית של היפוך התודעההם  שהיו בקיאים בחכמות חיצוניות והכירו את העולם מחוץ למובלעת של קהילתם הירושלמית או המזרח-אירופאית  הפכו לשוללי ההשכלה הכלליתהמודרנההמערבוהעולם מחוץ ל'מובלעת', שבהם תלו את חילוןהייתה זו שלילה אידיאולוגית ולא נטיית לב המבוססת על זרות או ניכור.
[34] נולד ביום כ"ט אלול תקמ"ח (1788) ונפטר ביום כ"ב שבט תר"כ (1860).
[35] מר דרור – ניו יארק 1929 מתורגם מספרו "די וועלט דערציילטניו יורק כרך שני תרפ"ט עמוד 136. מיד לפני פירסם מאמריראיתי בספר 'נאחז בסבךמדוד אסף עמ' 43 הע' 49 שמתייחס לסיפור זה כ'פולקלור משכילי'. ועתה ראיתי ב'לשם שמיםמאת עמנואל אטקס (עמ' 282 הע' 36) שסיפור זה מובא ע"י ריב"ל בעצמו במהדורה שנייה של הספר תעודה בישראל (ווילנא תרט"זב'ראש דבר למהדורא תניינאבהערת שוליים על המילים "וגאוני הזמן במדינה זו וחוצה לה נתנו עליו עטרת תפארתוירוממוהו בקהל עם ברשיונםוכך כתב:
והגאון האמיתי ראבלי הראב"ד דווילנא נ"עאחרי תתו הסכמתו עליושאלוהו נכבדי קהלת ווילנא באסיפה רבה לאמורמה ספר זהמה טובוומה חסרונוויען הרב קבל-עם "לא נמצא בו חסרון כי אם זהשלא חיברו רבינו הגדול ראליהו החסיד דווילנא".
[36] 'שטעט און שטעטלעך אין אוקראינעכרך שני ערך "יצחק בער לעווינזאןעמוד 49.
[37] ראה מש"כ אריה מורגנשטרן ב'גאולה בדרך הטבעהוצאת 'מאור תשנ"זעמוד 163 הערה 26 אודות הסכמה זו.
[38] הגאון ח"ג עמוד 1305.
[39] שם הערה 18.
[40] מיד לפני פירסם מאמרי זהראיתי בספר 'נאחז בסבךמדוד אסף (עמ' 43 הע' 49) שהוכיח מלשון זה 'אחורי התנור בבית המדרש', "שיצקןעורך היומון 'היינט', הביא זאת כדבר הבל שסופר 'אחורי התנור בבית המדרש'. אינני משוכנע שזוהי כוונת יצקןוגם לא נראה כן מהקשרם של הדבריםשהרי יצקן משתמש בזה להוכיח שרבי זלמלי לא היה מעניק הסכמה לרש"ד אילו הכירו טובבין השאר כותב יצקן "עוד לא הגיע בימים ההם לליטא רוח ברליןוגדולי וילנא לא ידעו מאומה מכל הנעשה בין אחיהם הרחוקים אשר באשכנזספק גדול הוא בעינינו אם היה רבי זלמלי מולאזין נותן הסכמתו על ספרי רש"ד... לו ידע באמת מי הוא זה הרש"דכי היה חבר להרמבמ"ןומי הוא הרמבמ"ן ומה שמרננים אחריולא נוכל להחליט כי היה מתנגד [רבי זלמלילהם כיתר הרבנים הקנאים בדורומאחר שאין אנו יודעים מדת רוחו בדברים כאלהאבל גם הסכמהכמדומה שלא היה נותן". מיד אחר דברים האלה מביא יצקן 'ראיהלדבריו מהסיפורים אודות רבי אבליומסיק "מכל אלה יכולים אנחנו לראות כבראי את מחזה התמימות והאדיקות הנוראהשהיו אבותינו שקועים בה בראשם ורובםמבלי לזוז ממנה אף כמלא נימאבהיות נפשם ורוחם מסורים לדתם ולתורתם ויפחדו מפני כל צל עובר ועוף פורח לבל ידע חלילה לרעה באישן בת עינםוגם אין כל פלא ושמץ טינא על רבי זלמלי הצדיק אם לא היה נותן הסכמתו על ספרו של רש"ד הבא מברליןלו רק ידע מאיזה חברה הוא בא ואת כל הנעשה שםואם נתןקרוב לודאיכי לא ידע מאומהולא היה לפניו רק מה שעיניו רואות". כלומרשלדעת יצחק לא היו אדוקים כמו רבי זלמלי ורבי אבלי מעניקים הסכמה לספרי משכילים אילו ידעו שיש בהם שמץ של השכלה ובאים לחלל את הקודש.
[41] ש"י יצקןורשה תר"ס עמ' 119. מעניין שהסופר 'בנימין נהוראי', במוסף שבת קודש של יתד נאמןתשנ"א פרשת שמות העתיק כמעט כל דברי יצקןאבל השמיט השורה "ויתמרמר הזקן ובחמת רוחו הכהו על הלחי לאות ולחרפה על שאלתו הנבערה". אולי לא רצה נהוראי שילמדו קוראי היתד מדרכי המו"ץ של ווילנא ויעשו כמעשהו.
[42] ראה הערה למעלה אודות הסכמה זו.
[43] 'הגאוןחלק ב עמודים 633-634.
[44] לשונו של ריב"ל בריש התעודה בישראל.

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...