Monday, November 21, 2016

Blood Accusation in Ragusa (Today Dubrovnik, Croatia) 1622 – A bibliographical mistake

Blood Accusation in Ragusa (Today Dubrovnik, Croatia) 1622 – A bibliographical mistake 
Dan Yardeni, an engineer by profession (Technion - Israel Institute of Technology, 1963), is entrepreneur specializing in cutting edge materials and materials production processes. As a sideline, he researches problems in the history of Hebrew books printing and printers. He also contributes articles to the Culture and Literature sections of Haaretz and other Israeli newspapers. This is his second contribution to the Seforim Blog.

במסגרת עבודה על פרשת עלילת הדם שהתחוללה בעיר ראגוזה (היום דוברובניק בקרואטיה) בשנת שפ"ג לפ"ק (1622) נתקלתי בטעות ביבליוגרפית:

האזכור הראשון לעלילת דם זו בספרות היהודית הוא בקונטרס מצורף  בסוף "ספר שמן הטוב על הראש שיורד על הזקן, זקן אהרון" שנדפס בוונציה בדפוס ונדראמין בשנת 1657 בשם "מעשה ישורון". הספור נכתב על ידי אהרון בן דוד הכהן, שהיה עד ראיה כנער קטן לאותו אירוע נורא ומסופר על ידו סמוך למותו בשנת 1956. גיבור האירוע הוא סוחר יהודי בשם יצחק ישורון שהואשם בכך שביקש מתושבת לא יהודייה בראגוזה, לרצוח נערה צעירה כדי להשתמש בדמה לצרכי הפולחן היהודי. הרוצה לקרוא את סיפור המעשה הזה, מופנה לקישור למאמר שכתבתי: here .




והנה, בתיאור הספר  בקטלוג "הספרייה הלאומית" (מספר מדף: R=2=4638, מספר מערכת: 001125100) מופיעים הקישורים הבאים: אוהב שלמה (סבו של המחבר),  אהרון בן דוד הכהן מרגוזה (מחבר הספר) ו-ישורון, יצחק בן אברהם חיים. כיתוב אחרון זה הוא טעות הדורשת תיקון.

גם בתיאור כתב יד שהועתק מהקונטרס "מעשה ישורון", כ"י  דז'אלובסקי מהמאה ה-18 ונמצא בגנזי "הספרייה הלאומית" (מספר מערכת 000045693) מופיע הקישור: "ישורון, יצחק בן אברהם חיים, נפטר ב-1655" וכן

בתרגום "מעשה ישורון" לקרואטית שנדפס ב-1882 (מספר מערכת 001907126). קישור זהה חוזר בכל ההוצאות המאוחרות יותר של "מעשה ישורון" המופיעות בקטלוג "הספרייה הלאומית".

בגוף הסיפור "מעשה ישורון" כפי שנדפס בראשונה, מצטייר יצחק ישורון כאיש פשוט שגורלו אינה לו תפקיד שאם היה נשבר תחת העינויים הקשים שעבר, היה דן למוות לא את עצמו בלבד אלא גם את כל הקהילה היהודית שנכלאה בגטו היהודי בראגוזה כל עת המשפט. לבד מכך, הסיפור אינו מספר עליו מאומה, לא לפני האירוע ולא לאחריו. אם כך, מאיפה לקח הביבליוגרף את היותו בנו של אברהם חיים?

בדיקה גנאלוגית  מגלה שמשפחת ישורון שמוצאה בחצי האי האיברי הייתה נפוצה באותה תקופה בכל ארצות אירופה המערבית וביחוד בארצות השפלה (הולנד ובלגיה של ימינו), צפון גרמניה ואיטליה. רבים מהם עסקו  במסחר בין לאומי, בעסקי ציבור ובלימוד. ועוד, השם יצחק שכיח מאד במשפחה זאת.

נראה שקרתה כאן טעות בזיהוי: איננו יודעים עדין מי היה יצחק ישורון, גיבור "מעשה ישורון", אך יצחק ישורון בן אברהם חיים הוא ללא כל ספק הרב הספרדי של העיר המבורג באותן שנים ממש, מקורבו וידידו של רבי שמואל אבוהב. (תיאור מעניין על קשריהם נמצא בספרו של מאיר בניהו "דור אחד בארץ", בדף מ"ה – מ"ט, ו וכבר כתב על כך אלי שטרן). יצחק ישורון בן אברהם חיים גם חיבר את הספר "פנים חדשות" הכולל חידושי דינים והלכות שונות שנדפס אף הוא בדפוס ונדראמין בוונציה בשנת 1655 (ראה בספרו של בן מנחם על "המשפט העברי", דף 1082) ויתכן שזהו מקור הטעות ברישום הביבליוגרפי.

No comments:

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...