Sunday, November 08, 2015

נוסח סליחות אשכנזי מודפס ארבע עשרה בלתי ידוע

נוסח סליחות אשכנזי מודפס ארבע עשרה בלתי ידוע – דוד חיים רוט

לפי פרופ' דניאל גולדשמידט ז"ל,[1] יש שלש עשרה נוסחאות מודפסים של סליחות אשכנזים: אשכנז הכללי (פפד'מ), עלזאס, פיורדא-נירנברג, וורמייזא, פלאס, שוואבין-שוויץ, קוילן, אשכנזים שבאיטליה (כל הנ'ל הם שייכים לנוסח אשכנז המערבי), ליטא, פולין, בהמן, פוזנא, ובית כנסת הישן בפראג (ששייכים למנהג המזרחי).[2],[3]

בדרך כלל, אצל אשכנזים, נהוג לומר סליחות שונות בכל יום, ובכל הנוסחאות הנ"ל, יש סדר שונה לכל יום של ימי אלול וימי התשובה, וכן לשחרית, מוסף, ומנחה של יוהכ'פ.[4]

כדי להבין את מה שמיוחד בספר סליחות שמצאתי בספריה של בית מדרש לרבנים באמריקה, צריכים להבין קצת על מנהגי יהודי איטליה.  באיטליה קיימות שלש 'עדות' שנוהגות מנהגים שונים: אשכנזים (שנוהגים מנהג אשכנז המערבי), ספרדים, ובני רומא.  כמו שהזכרנו לעיל, יש מנהג מיוחד לסליחות שנהוג (או שהיה נהוג) אצל אשכנזים שבאיטליה (שהיה נהוג אף אצל האשכנזים שביון), אבל מה שמצאתי הוא משהו שונה.  ספר סליחות זה, שנדפס בפירנצה ב-1922, הוא "סליחות ללילי אלול וימי תשובה כפי מנהג הקהל הקדוש האשכנזי בעיר פירארא יע'א".  אף שפירארא היא עיר באיטליה, נראה שבפירארא לא נהגו לומר סליחות לפי 'מנהג האשכנזים שבאיטליה', אלא לפי מנהג מיוחד שלהם שמצאנו.  מנהג זה ייחודי אצל קהילות האשכנזים הנ"ל, שאין בו אלא סדר סליחות אחד, ונראה שאמרוהו בכל יום, ודומה למנהג רוב הספרדים היום שאומרים אותם הסליחות בכל יום[5].  לפי זה, סביר לומר שתופעה זו הגיעה מהשפעת הספרדים שמתגוררים ליד קהילה זו באיטליה, אך גם ייתכן שמשום שמנהגי הסליחות לא נקבעו עד די מאוחר[6] התגבש בצורה שונה במקומות שונים.  אי נמי, אפשר להציע שאי פעם קהילת האשכנזים שבפירארא אמרו נוסח קבוע לסליחות שמחולק לפי הימים (או לפי מנהג אשכנזים שבאיטליה או לפי נוסח אחר), ובדורות האחרונים החליטו לקצר, ובזה מובן מה שלא מצאנו נוסח זה אלא בדפוס די מאוחר.

סדר הסליחות כך: מתחילים ב'לך ה' הצדקה'[7] וב'שומע תפילה', ואח'כ אומרים (כמובן עם י"ג מדות בין כל סליחה וסליחה) סליחות 'אנשי אמנה אבדו',[8] 'יום ישועה ועת רצון',[9] ופזמון 'ישראל נושע בה'',[10] ואח"כ ממשיכים 'זכור לנו ברית אבות',[11] וידוי, וכמה מהתחנונים שבסוף הסליחות,[12] ואחר כך מופיע הוראה לומר קדיש תתקבל, ומשמע שלא נפלו על פניהם.







































(ברשות ספרית בית המדרש לרבנים באמריקה)


[1] הקדמה לסליחות מנהג פולין, עמ' 7; הקדמה לסליחות מנהג ליטא, עמ' 7; הקדמה למחזור ליוהכ"פ, עמ' יג.
[2] בין הנוסחאות שהוא מזכיר, אני יודע בוודאות שחמשה מהם – אשכנז, עלזאס, פולין, ליטא, ובהמן – נהוגים עדיין היום.  אינני יודע אם יש היום איזשהו קהילה שנוהגת מנהג פיורדא-נירנברג, שוואבין-שוויץ, אשכנזים שבאיטליה, ובית כנסת הישן בפראג, ואני מניח (לדאבוני) שאין שום קהילה בעולם שנוהגת לפי מנהג וורמייזא, פלאס, קוילן, או פוזנא.  אם יש לאף אחד מדע לגבי הנוסחאות שאני מסתפק בהם, אני מעוניין מאוד לדעת על זה.
[3] יש לציין שכל חילוקי הנוסחאות האלה הם לפי חילוקים גיאוגרפיים, ואין שום קשר בין מתנגדים וחסידים, נוסח אשכנז וספרד, וכו', שכן חילוקים אלו קיימו כבר כמה מאות שנים קודם שהחסידים המציאו את 'נוסח ספרד'.
[4] דבר פשוט הוא שבכל הקהילות נאמרו סליחות בכל תפילות היום עד חצי השני של המאה ה-19 (עי' בהקדמה למחזור גולדשמידט יו"כ עמ' יג).  וכתב הטור (או"ח תרכ) ש"סליחות ורחמים חובת היום הם", והערוך השלחן (או"ח תרכ,א) צעק ככרוכיא על מנהג הטעות המחודש שלא לומר סליחות, שאין לזה יסוד כלל וכלל.
[5] אך יש לציין שבעבר היו מנהגים ספרדיים לחלק את הסליחות לפי הימים, ואף בימינו יש ספרדים בצפון אפריקה, או יוצאי צפון אפריקה, שעדיין אומרים את הסליחות ע"פ ההחלוקה לימים שבספר שפתי רננות.
[6] מופיע סדר מגובש לסליחות שמסודר לפי הימים כבר במנהגי מהר"ז יענט (תחילת המאה ה-15), והוא זהה למנהג האשכנזים שבאיטליה (ומודפס (עם שיבושים) במנהגי מהר"י טירנא של מכון ירושלים, עמ' קעט ואילך), וכן יש כמה כת"י לפי נוסח זה או נוסח קבוע אחר.  אבל מ"מ בהרבה קהילות עדיין לא נתקבלו סדרים כאלה עד תקופת הדפוס, וקודם לכן כל חזן אמר את מבחר הסליחות שבחר בהם, עיין בזה מאמרם של יונה ואברהם פרנקל על מחזור נירנברג here)), ויש לציין שבמחזור נירנברג עצמו יש סדר קבוע לסליחות של ער"ה, צום גדליה, עיו"כ, ולתפילות יו"כ.  (תודתי לר' אברהם לוין שעזר עם המדע על כתבי היד.)
[7] כמו בהרבה ממנהגי מנהג המערבי שמתחילים מיד ב'לך ה' הצדקה', ואין אומרים אשרי או אדון עולם קודם.
[8] שמופיע בהרבה נוסחאות סליחות ליום ראשון או לאחד משאר הימים, ויש שאומרים אותו אף באחד מימי בה"ב.
[9] שהוא חלק השני של סליחת 'איככה אפתח פה' בנוסחאות אחרות, אבל לא ייתכן שחסר כאן משהו, שהרי כתוב בתחילה 'א-להנו וא-להי אבותינו', ועוד שיש מספרי עמודים, ולא חסר כאן כלום.
[10] שנאמר ברוב הנוסחאות לאחד מימי הסליחות, וכן לפי כמה מנהגים באחד מימי בה"ב.
[11] כמו בכל מנהגי אשכנז המערבי, אין 'שמע קולינו'.
[12] ונראה שקטעים אלו קטועים, שמיד אחר וידוי (פעם אחת) 'סרנו ממצותיך' ו'הרשענו ופשענו', מופיע 'ואתה רחום מקבל שבים ועל התשובה מראש הבטחתנו ועל התשובה עינינו מיחלות לך: עשה למענך אם לא למענינו עשה למענך והושיענו' [וחסר כל הפס' מנביאים וכתובים, כגון עזרא הסופר אמר לפניך], וקטע עננו ה' עננו הוא גם כן קטוע.

No comments:

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...