Monday, September 21, 2015

על שיבושי הצנזורה שנמצאים בהדפסות החדשות של התלמוד


הרב ברוך אבערלאנדער
אב"ד הבד"צ דקהילות החרדים דבודאפעסט
ורב דקהילת חברה ש"ס – ליובאוויטש

בהמשך לרשימה שהופיעה ב'ספרים-בלוג' אודות הצנזורה הנני מפרסם כאן מתוך מה שרשמתי בענין.

הצנזורה בתלמוד מאז 'דפוס באסיליאה'
לפני קרוב לארבע מאות וחמשים שנה, בשנים של"ח-שמ"א, נדפסה התלמוד הבבלי בעיר בזל שבשוצריה. ש"ס זה ידוע בשם 'דפוס באסיליאה' של הנוצרי אמברוסיאו פרוביאנו. מהדורה זו נדפסה על-פי ביקורת הצנזור מארקו מארינו, וזה השחית את תוכן המסכתות במאות מקומות. מסכת עבודה זרה לא הדפיסו כלל – והטעם מובן. הדפוסים הבאים נמשכו אחרי דפוס זו בלי לתקן השינויים ולהשלים ההשמטות שנעשו מפני הצנזורה.
אמנם קיים ספר 'חסרונות הש"ס'[1], "והוא ספר קבוצת ההשמטות כולל כל הדברים חסרים בתלמוד בבלי ורש"י ותוספות ורא"ש והג"א ופי' המשניות להרמב"ם... וכן השלמת החסרון חדושי הלכות ובח"א מהרש"א...". בהסכמתו לספר כותב הגאון בעל 'הכתב והקבלה': "איש נבון דעת ישתדל להוציא לאור העולם את הספר הנקרא בשם 'קבוצת ההשמטות', וכל איש משכיל יודע התועלת הגדולה בל ישכחו ברוב ימים, ומהראוי לעמוד בימין עזרתו ולסייעו להוציא מחשבתו הטובה מן הכח אל הפועל".

הלכה שלמד הגר"מ פיינשטיין מתופעת הצנזורה
פסק המהרש"ל ב'ים של שלמה' (בבא קמא פ"ד סי' ט, ע"פ גמרא שם לח, א ותוד"ה קראו), שאם שאלו גוי על דין מדיני התורה ואינו יכול להישמט ממנו, ואם יאמר לו את הדין יוכל לבוא לידי סכנה, אסור לו לשנות את הדין, שכל דבר ודבר מן התורה נקרא תורת השם, ואם הוא משנה מפטור לחיוב וכיוצא בזה הריהו ככופר בכל התורה, ולכן צריך למסור נפשו על זה, עיי"ש באריכות. (דברי המהרש"ל נעתקו בספרים שונים וכן ב'אנציקלופדיה תלמודית' כרך כב עמ' ע והערה 193 שם.)
וכתב הרב דוד קאהן בספרו 'העקוב למישור' (עמ' לד) שהציע פעם את דברי היש"ש להגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל, "וענה לי הגר"מ זצ"ל דלית הלכתא כוותיה, שהרי אנו רואים שהמדפיסים כתבו שכל מקום שנאמר עכו"ם או כותי בש"ס או בספרים שונים אין המכוון לגוי שבימיהם ולא מיחו בידם חכמי הדור"[2].
אמנם יש לציין שמצינו להגרמ"פ בכמה מקומות בספריו שהסתמך על דברי היש"ש הנ"ל – שו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ב סי' נא), 'דברות משה' עמ"ס שבת (עמ' קנט) ו'דברות משה' עמ"ס כתובות (תשובה ג שבסוף הספר אות ו).

'שבט הלוי': "ההשמטות של הצנזורה... מצוה גמורה איכא להשלים החסר"
מעניין מאד מכתבו של הגאון ר' שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, בשו"ת 'שבט הלוי' (ח"ח סי' רכה), ואעתיקו מפני חשיבותו:
כבוד ידידי המכובד מאד פאר היחס והמעש הה"ג השלם כש"ת מוה"ר שבתי פרנקל שליט"א.
אחדשה"ט וש"ת באה"ר.
העיר ה' את כבודו נ"י לפאר גם את התלמוד בבלי (אחרי שזכה לזה בהרמב"ם) בהוספות יקרות, ולרגל עבוה"ק נולד ספק לכ"ת למעשה היות ידוע כי במשך הדורות גרמו הגוים לשנות לשונות בהש"ס וגם להוציא קטעים שלמים ממנו, וגם בש"ס וילנא עם כל הבקורת והגה עדין נשארו טעויות הדפוס למאות כידוע, ועד עכשיו כל המדפיסים לא הסתכלו על זה רק מצלמים או מעתיקים הש"ס וילנא כמות שהוא עם המעלות וחסרונות הטעויות, והיות כי ע"י טכניקה של היום אפשר לתקן את הסילופים של הצנזורה ואת טעויות הדפוס שנשארו עדין אלא שעולה הרבה כסף, ע"כ נסתפק כ"ת לדינא, אם מצלם את הש"ס כמות שהוא הוא [אי] ארוך להלכה כי כבר דשו ורגילים בו כלל ישראל, או כיון שסו"ס אפשר בעולם לתקנו לגמרי ואם אינו מגיהו עד הסוף עדין עובר על לא תשכון באהליך עולה שנדרש בכתובות י"ט ע"ב על המשהה ספר שאינו מוגה ל' יום, ונפסק להלכה ביו"ד סי' רע"ט. אלו דברי מכ"ת בתוס' קצת, וגם העיר מתשובת הרמ"א סי' י' שפסק כעין זה בנוגע לספרי הרמב"ם.
...פשוט בעיני שכיון שהש"ס הזה הוגה בשעתו אלא לרבוי התיבות ואותיות לאלפי אלפים רבבות לא יתכן בלי טעויות, מכ"מ הטעויות אינם יסודים בהלכה, ואין חשש שיצא מזה מכשול בהוראה, בפרט לדידן שפוסקים מתוך השו"ע לא מהש"ס, א"כ אין בזה משום אל תשכון באהליך עולה, ואפילו ההשמטות של הצנזורה נהי דמצוה גמורה איכא להשלים החסר אבל גם בזה אין חסרון הזה יכול לגרום בלבול בהוראה וכיו"ב.
אבל בין בזה בין בזה עכ"פ תבא עליו ברכה איכא בודאי, וגם מצוה לתקן, וע"כ השבושים שמזדמנים לכם דרך עבודת הקודש שלכם בודאי מצוה וחיוב לתקן ובפרט במקום שרואים בעליל שהוא מטעות המדפיסים, אבל לחפש עוד אין שום חיוב נגד מה שנדפס כזה כבר עשרות פעמים, אבל בדרך תבא עליו ברכה אם אפשר כן ולהמציא לכלל ישראל דבר מושלם ומתוקן ביותר מה טוב ומה נעים ותבא על כ"ת ברכת טוב.
ועל מה שכתב ש"ההשמטות של הצנזורה... אין חסרון הזה יכול לגרום בלבול בהוראה" יש להעיר מפסק הרמב"ם (הל' ע"ז פ"ה ה"י): "ואפילו להזכיר שם עבודה זרה שלא דרך שבועה אסור", וכתב ב'הגהות מיימונית' (סוף אות ג במהדורת פרנקל): "...אבל שם הדיוטות כגון שמות בעלמא כשמות הגוים, אע"פ שעשאוהו אלוה, כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר... ובכמה מקומות בתלמוד הוזכרו ישו הנוצרי ותלמידיו, ואין אלוה גוים יותר ממנו" (והועתק ב'ביאור הגר"א' יו"ד סי' קמז סק"ג). הרי שלומדים הלכה מהסיפורים שבהם הוזכרו "ישו הנוצרי ותלמידיו" בתלמוד, הרי שגם סיפורי ישו ותלמידיו חשובים להלכה.

דעתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש על הדפסת ההשמטות
בענין הדפסת הקטעים שנשמטו על-ידי הצנזורה האריך פרופ' יעקב ש' שפיגל בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי – הגהות ומגיהים' (מהדורה שניה עמ' 584-588, 592-595), והביא הדברים השונים שנכתבו בזה עיי"ש.
ואתעכב בזה רק על פרט אחד, על מה שהביא בשמי שם (עמ' 587 הערה 45) להעיר מדעתו של הרבי מליובאוויטש בזה. ויש להוסיף ולתקן שהכוונה למבואר ב'תורת מנחם' תשי"ב (ח"ב עמ' 46-47, 51-52). ואלו דברי הרבי שם:
"ספרתי כמה פעמים שכאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביקר בווינא נטפלו אליו יהודים מהקהילה החרדית... שיש להם טענות על הנהגתו: ישנו סימן בשולחן ערוך [חו"מ סוף סי' תכה] – טענו הם –שיש בו פס"ד אודות אלה ש'לא מעלין ולא מורידין', ויתירה מזה, 'מורידין ולא מעלין', ח"ו, וכיון שכן – טענו הם – למה צריכים להחמיר יותר מהשו"ע... ולהתעסק בהצלתם של יהודים כאלה שהם בגדר ד'לא מעלין ולא מורידין', ועאכו"כ להתעסק בהצלתם של יהודים כאלה שהם בגדר ד'מורידין ולא מעלין'?!...
...אם לא די בכך שפרטי הדינים הנ"ל הם באחד הסימנים האחרונים שבחלק האחרון דהשו"ע (שבזה מודגש כאמור שלימודם צ"ל לאחרי לימוד וקיום כל השו"ע) – היתה בזה גם השמטת ה'צענזור' של הקיסר.
– הוא (ה'צענזור') בעצמו חשב שהסיבה לכך היא מפני שאין זה מתאים לחוקי המלכות של ממשלתו, אבל האמת היא שישנה סיבה אחרת לדבר: כיון שהעלם והסתר הגלות התגבר ביותר עד כדי כך שקיימת אפשרות לעשות שימוש בסימן הנ"ל בשו"ע... בנוגע לקיום הדברים בפועל ממש... לכן, סיבבו מלמעלה שיבוא גוי, שאינו בעל-בחירה, וישמיט חלק מהתורה, רחמנא ליצלן, כדי שלא יהיו כאלה שיטעו להתנהג בהתאם לכך – ביחס ליהודי אחר – בפועל ממש!"
וע"ז כתב פרופ' שפיגל שם:
"אמנם אפשר שדברי האדמו"ר היו למקומם ולשעתם, והוא רצה בזה 'להביא ראיה' לגישת חסידות חב"ד, שיש לקרב כל יהודי, וח"ו לומר לגביו 'לא מעלין ולא מורידין' וכד'. אבל גם האדמו"ר יודה שאם נבוא להדפיס היום את השולחן ערוך יש להעדיף להדפיסו ללא ההשמטות הללו".
למרות שפרופ' שפיגל מהסס לקבוע דברים באופן ברור, לדעתי אין מקום לספק כלל שלדעת הרבי יש להדפיס היום את ה'שלחן ערוך' ללא ההשמטות. ושתי הוכחות ברורות לדבר.
א) בריבוי מקומות בכתבי הרבי אנו מוצאים שמתייחס ל"דפוסים שלא שלטה יד הצענזור", וכן ש"יש לחפש בדפוסים ובכתבי-יד שלא שלטה בהם יד הצענזור", ולדוגמא אציין כמה הפניות ב'ליקוטי שיחות' (חלק כה עמ' 56 הערה 29, חלק כו עמ' 160 הערה 5, חלק ל עמ' 130 הערה 34, חלק לד עמ' 24 הערה 7), ב'אגרות קודש' שלו (חלק יח עמ' שלא, חלק ל עמ' עז) וב'תורת מנחם' (תשי"א ח"א עמ' 218 הערה ב, תשט"ז ח"ב עמ' 257, תשמ"ב ח"ד עמ' 1951, תשמ"ג ח"ג עמ' 1333, תשמ"ה ח"ג עמ' 2001, תשמ"ו ח"א עמ' 608). ועוד.
ב) כשהרבי התחיל להדיר מחדש בשנת תש"כ את שו"ע אדה"ז בעל ה'תניא', ציין ב'פתח דבר' לחלק הראשון בין הדברים המיוחדים שנתחדשו בהוצאה זו: "לאחר חלק ששי בא שער ההוספות, הכולל: א) השמטות בשו"ע רב[י]נו שנשמטו מפני יראת הצענזאר...". לפועל כשאכן נדפס החלק הששי בשנת תשכ"ח לא נכללו בו ההשמטות הללו "מפני סיבות טכניות" (כפי שציינו מערכת 'אוצר החסידים' ב'הקדמה' שם), אמנם אלו נתפרסמו בסוף ספרי 'מראי מקומות וציונים' שנערכו לכל חלקי שו"ע אדה"ז, ויצאו לאור ע"י הוצאת קה"ת[3].
על יסוד דברי הרבי הנ"ל אכן תוקנו בפנים כל השינויים וההשמטות במהדורת קה"ת החדשה (שנדפס משנת תשס"א ואילך).

ש"ס 'נהרדעא' לעומת הוצאת 'עוז והדר'
בהוצאות החדשות של התלמוד בבלי שיצאו לאחרונה ישנן מגמות הפוכות.
ב'מבוא קצר' שבראש מסכת ברכות של הש"ס 'נהרדעא', שיוצא לאור על-ידי הוצאת וגשל, כותב המו"ל (בפרק "השלמת הגהות והערות"): "במהדורה זו הושלמו כל חסרונות הש"ס שהושמטו על ידי הצנזור הנוצרי, ושייכים לגמרא, ובמהדורתינו הושלמו להחזירם למקומם על הדף. (מלבד תיבות מיוחדות שסילפו בכל הש"ס במקום 'גוי' תיבת עובד כוכבים, ובמקום 'משומד'  כתבו מומר, ובמקום 'גמרא' כתבו ש"ס, תלמוד[4]. דבזה לא החזרנו התיבות כבמקור ודי בהערה זו כאן)".
ואילו ב'מבוא לתלמוד בבלי מהדורת עוז והדר' שבראש מסכת ברכות (עמ' ו) כתוב: "בגוף הגמרא השארנו בדרך כלל את שבושי צנזורה שבש"ס וילנא (עי' שו"ת ארץ צבי ח"ב סי' עד), והערנו עליהם בהגהות וציונים. במפרשים שבסוף מסכת תיקננו אותם לפעמים".

מי הורה לעורכי 'עוז והדר' שלא לתקן את שיבושי הצנזורה?
אחי הרה"ח ר' שלום שי' אבערלאנדער העביר לי צילום מאמר שהופיע בעיתון באידיש שיצא לאור בניו יארק ('דער איד' ה' טבת תשס"ח, צווייטע אפטיילונג ב/36), לכבוד סיום עריכת והדפסת הש"ס מהדורת 'עוז והדר'.
המאמר מגולל חלק מההיסטוריה של הצנזורה בהדפסות התלמוד. ושוב מספר שעורכי 'עוז והדר' היו להם ספיקות גדולות האם להחזיר עטרה ליושנה ולנקות את התלמוד משיבושי הצנזורה, ועל כן הם פנו להגאון ר' יצחק טובי' ווייס שליט"א גאב"ד העדה החרדית בירושלים, שהכריע נגד זה, כיון שגם היום יש לחשוש מעלילות מצד הנכרים למיניהם.
אני מסופק מאד באמיתות הסיפור, נוסף לזה שידיעה חשובה זו לא מופיעה ב'מבוא' הנ"ל, הרי לפי שיטה זו מה הועילו חכמים בזה שלא החזירו את ההשמטות למקומם, הרי אחרי שאלו מופיעים בלשונם בשולי הגליון, הרי שוב יש לחשוש מפגיעתם רעה של מחפשי רעתנו.


שיבושי הצנזורה בש"ס 'נהרדעא', בהוצאת 'עוז והדר' ובפירוש 'שוטנשטיין'

דוגמא א
סנהדרין מג, א אודות משפט ישו ותלמידיו הוא ודאי הדוגמא הכי בולטת על אופן ההתייחסות לדברים שנשמטו מפני צנזורה.
בש"ס 'נהרדעא' החזירו את ההשמטה למקומה בפנים הגמרא, ובהערה (אות י) העירו: "מכאן ועד סוף העמוד הושמט ע"י הצנזורה ונוסף כאן ע"פ ויניציאה ר"פ וס"א".
בהוצאת 'עוז והדר' לא החזירו את ההשמטה למקומה, אמנם העתיקו את זה ב'הגהות וציונים' (אות ב): "בדפו"י (שלפני הצענזור) נוסף... (כל הענין נשמט בדפוסים מפני הצענזור והעתקנוהו מדפו"י עם הוספות ותיקונים ע"פ כת"י)".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק נדפס "תבנית ש"ס ווילנא מהדורת עוז והדר" מהדורה קמא (שבו לא מופיע מדור 'הגהות וציונים') ששם זה לא מופיע. ובעמוד שממול בפירוש סתמו כתבו: "המשך הדיון בענין אינו מופיע לפנינו בגמרא". והוסיפו בשוה"ג (הערה 38): "בגירסת הש"ס של הדפוסים שלפנינו, חסר בגמרא החלק הבא אחר שאלה זו. לנוסח השלם של הדברים, ראה דקדוקי סופרים". הקורא אינו מקבל אפילו רמז לתוכן ההשמטה הארוכה.
אציג עכשיו לפי סדר הש"ס עוד דוגמאות שונות להשמטות ותיקונים והאופן שבו זה מופיע בהוצאות השונות.

דוגמא ב
ברכות יב, א: וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין (שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני. רש"י). ומפרש רש"י: "המינין. עכו"ם".
בדפוס ונציה נדפס (תחילת ע"ב): "המינין – תלמידי ישו".
בש"ס 'נהרדעא' העירו (אות ט): "בס"א: תלמידי ישו".
בהוצאת 'עוז והדר' העירו (אות ז): "בדפו"י: תלמידי ישו".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק פירשו: "מפני תרעומת מינין (עובדי עבודה זרה)", והרחיבו על כך בשוה"ג (הערה 3): "רש"י. ואין הכוונה כאן לאותם ה'מינים' הנזכרים לקמן עמוד ב, ובמקומות אחרים, שהם יהודים המאמינים בתורה שבכתב אלא שכופרים בקבלת חז"ל והופכים דברי התורה שלא כהלכה. [עיין צל"ח ומהר"ץ חיות; ועיין גם מגדים חדשים.]"
פיענוח הדברים: הצל"ח מדייק בלשון רש"י שפירש "המינין. עכו"ם", שבא לשלול מינין שמאמינים בתושבע"פ. אמנם ה'מגדים חדשים' העיר: "הצל"ח כתב דבריו לפי מש"כ ברש"י לפנינו המינין עכו"ם. אמנם אין זה מלשון רש"י, אלא הוא 'תיקון' מעשה ידי הצנזור" (וכן העירו על כך בהערה טו בצל"ח שי"ל ע"י מכון ירושלים). ולפי הגירסא האמיתית ברש"י הרי גם המינין שבעמוד א, וגם המינין שבעמוד, שניהם הם תלמידי הנוצרי.

דוגמא ג
ברכות יב, ב: פרשת ציצית מפני מה קבעוה? אמר רבי יהודה בר חביבא: מפני שיש בה חמשה דברים: מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור עבודה זרה וכו'. והרהור עבודה זרה מנלן? דתניא: אַחֲרֵי לְבַבְכֶם [במדבר טו, לט] – זו מינות. ופרש"י: "ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל".
בדפוס ונציה נדפס (דף יג, א): "תלמידי הנוצרי ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל".
בש"ס 'נהרדעא' העירו (אות מ): "בס"א: תלמידי הנוצרי".
בהוצאת 'עוז והדר' העירו (אות ח): "בדפו"י: תלמידי ישו הנוצרי".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק לא העתיקו דברי רש"י, וסתמו לכתוב: "שלא להתבונן בדברי מינות".

דוגמא ד
ברכות יז, ב: אין פרץ – שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל, ואין יוצאת – שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי, ואין צוחה – שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי, ברחובותינו – שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים.
בדפוס ונציה נדפס (דף יח, א): "תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים, כגון הנוצרי".
בש"ס 'נהרדעא' לא תוקן ואף לא העירו ע"ז.
בהוצאת 'עוז והדר' העירו (אות ב): "בדפו"י ובכת"י ובע"י נוסף: כגון ישו הנוצרי".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק לא העירו כלום.

דוגמא ה
גיטין נו, ב–נז, א: אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא וכו'. אזל אסקיה לבלעם בנגידא וכו'. אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל וכו'.
בדפוס ונציה נדפס: "אזל אסקיה לישו בנגידא".
בש"ס 'נהרדעא' העירו (אות ב): "בס"א: ליש"ו".
בהוצאת 'עוז והדר' העירו (אות ג): "צ"ל אסקיה לישו בנגידא (דפו"י לפני הצענזור)".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק פירשו: "ועלה באוב אחד מפושעי ישראל", והרחיבו על כך בשוה"ג (הערה 4): "לפי כתבי יד ודפוסים ישנים, מדובר בתלמיד רבי יהושע בן פרחיה שיצא לתרבות רעה והסית והדיח את ישראל (ראה סוטה מז, א; סנהדרין קז, ב)".

דוגמא ו
סנהדרין יז, א: אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים. ופרש"י: "להמית מכשפים הבוטחים בכשפיהם להנצל מידי בית דין, ולגלות על המכשפין המסיתין ומדיחין בכשפיהן, כגון המצרים".
בדפוס ונציה נדפס: "כגון [ישו] הנוצרי".
בש"ס 'נהרדעא' העירו (אות י): "בס"א: נוצרי או הנוצרים".
בהוצאת 'עוז והדר' העירו (אות נ): "צ"ל כגון ישו נוצרי (דק"ס ע"פ דפו"י שלפני הצענזור)".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק סתמו ולא העירו כלום.

דוגמא ז
סנהדרין קז, ב: תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים.
בדפוס ונציה נוסף בסוף דברי הברייתא: "ולא כרבי יהושע בן פרחיא שדחפו לישו בשתי ידים".
בש"ס 'נהרדעא' הוסיפו את זה בגליון (אות ז), וכתבו בסוף: "הושמט ע"י הצנזורה ונוסף כאן ויניציאה ר"פ וס"א".
בהוצאת 'עוז והדר' הוסיפו את זה בגליון (אות ג) וכתבו: "בדפו"י (לפני הצענזור) נוסף...".
אודות 'שוטנשטיין' ראה לקמן דוגמא ז.

דוגמא ח
בהמשך דברי הגמרא שם נוסף בדפוס ונציה: ר' יהושע בן פרחיה מאי היא? כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה וישו לאלכסנדריא של מצרים. [ובהמשך מובא סיפור ארוך שקרה בין הרב והתלמיד.]
בש"ס 'נהרדעא' הוסיפו את זה בתוך דברי הגמרא, ובגליון (אות ט) כתבו: "מכאן עד את ישראל הושמט ע"י הצנזורה והועתק ע"פ ויניציאה ר"פ וס"א".
בהוצאת 'עוז והדר' הוסיפו את זה בגליון (אות ג) וכתבו: "בדפו"י (לפני הצענזור) נוסף...".
ב'שוטנשטיין' בלה"ק הוסיפו תוכנו של קטע זה והקודם (דוגמא ז) בשוה"ג (הערה 17) בהשמטת שמו התלמיד, וכתבו: "בהשמטות הש"ס מובא מקרה נוסף של רב שדגחה את תלמידו בשתי ידיו והתוצאות הקשות שיצאו מאותה דחיה...".

סיכום העריכה במהדורות השונות
בהוצאת 'עוז והדר' אפשר להבחין בשיטה עקבית. ה'מהדורה קמא' שלהם, שבו לא מופיע מדור 'הגהות וציונים', היתה העתק מושלם של ש"ס ווילנא וההוצאות הקודמות לו, כולל כל השמטות הצנזור והתיקונים שנשארו בתוך הטקסט בלי להעיר עליהם. גם ב'מהדורה בתרא' שלהם לא תיקנו כלום בתוך הטקסט של הגמרא או של פירושי הגמרא, אבל במדור 'הגהות וציונים' העירו באופן עקבי על כל השינויים והעתיקו אותם בלשונם, ואף נתנו לקורא להבין שהשינויים הללו קשורים ל"דפו"י שלפני הצענזור".
בש"ס 'נהרדעא' אין שיטה עקבית. יש שהחזירו את ההשמטה לתוך דברי הגמרא (דוגמא א), אמנם לפעמים השמיטו גם הם ואף לא העירו על כך (דוגמא ד), אמנם ברוב המקרים לא החזירו את ההשמטה לתוך דברי הגמרא אמנם העירו על השינויים בגליון והעתיקו אותם בלשונם (דוגמאות ב-ג, ה-ו). ויש שבאותו עמוד עצמו החזירוו קטע אחד לתוך דברי הגמרא וקטע אחר העתיקו רק בגליון (דוגמאות ז-ח). ברוב המקרים אין לומד מבין ממה נובעים השינויים ש"בס"א [=בספרים אחרים]", אמנם יש והם מגלים שזה קשור לצנזורה (דוגמאות ז-ח).
ב'שוטנשטיין' בלה"ק החליטו שאין להזכיר את שמו של הנוצרי כלל וכלל, ועל כן יש שמשמיטים לגמרי קטעים מהגמרא (דוגמא א, ד, ו), ויש שמצטטים את התוכן (ולא את לשון הגמרא!) אבל משמיטים את שמו (דוגמא ה, ח). בפירושם יש שמתעלמים מדברי רש"י הלא מצונזרים (דוגמא ג), ועוד יותר תמוה לפרש לפי הגירסא המצונזרת דוקא (דוגמא ב)[5].
אמנם להעיר שלפעמים כן מעירים לשיבושי הצנזורה וכגון: "הגירסא שלפנינו 'לכותים' היא משיבושי הצנזורה, וצריך לומר 'לגוים'" (ביצה כ, ב הערה 16), "כידוע 'לעובדי כוכבים' הוא משיבושי הצנזורה, וצריך לומר כאן ובכל הסוגיא להלן 'לגוים'" (שם כא, א הערה 24). אמנם מסיימים: "לא שינינו בפנים את הגירסא שלפנינו" (הוריות יא, א הערה 37).

"ליקוטי רש"י" מיוסד על שיבושי הצנזורה
שיטתם של עורכי מהדורת 'עוז והדר' להעיר על השינויים רק ב'הגהות וציונים' גורם לטעויות, וכגון בראש השנה (יז, א), ששם אומרת הגמרא ש"המינין... יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורות", מפרש רש"י (כפי שנדפס בדפוסים שלפנינו): "האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה, כגון צדוקים ובייתוסים", ובצדק העירו שם במהדורת 'עוז והדר' (הערה ע) שהגירסא הנכונה היא: "תלמידי ישו הנוצרי אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה".
אמנם ב'ליקוטי רש"י' שם ליקטו מדברי רש"י בכמה מקומות בש"ס: "המינין. עכו"ם [ברכות יב.]. משרתים לעבודה זרה [שבת קטז.]. שאינם מאמינים לדברי רז"ל כגון צדוקים [חגיגה ה:]. תלמידי ישו שאינם מאמינים לדברי רבותינו זכרונם לברכה [שם ע"פ רש"י ישן]. כומרין לעבודת כוכבים בין עובדי כוכבים בין ישראלים [ע"ז כו:]"[6].
אמנם חלק מהציטוטים אלו אינם אלא משיבושי הצנזורה, וכך זה יראה באם נגיה אותם ע"פ הדפו"י שרובם נעתקו ב'הגהות וציונים': "המינין. עכו"ם תלמידי ישו [ברכות יב.]. משרתים משומדין לעבודה זרה [שבת קטז.]. שאינם מאמינים לדברי רז"ל כגון צדוקים [חגיגה ה:]. תלמידי ישו שאינם מאמינים מודים לדברי רבותינו זכרונם לברכה חכמים [שם ע"פ רש"י ישן]. כומרין לעבודת כוכבים לעבודה זרה בין עובדי כוכבים גוים בין ישראלים [ע"ז כו:]".

בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.





[1] ב'בית עקד ספרים' (ח"ב עמ' 386) נרשמו הוצאות שונות של 'חסרונות הש"ס', ראשון ביניהם אמ"ד תס"ט. ולא ראיתי זכרם במקום אחר.
[2] ב'ספרים-בלוג' שם (הערה 28) ציין שכדברים האלו נמצא כבר ב"כתב התנצלות ותשובה מחכמי פראג על הדפסת התלמוד עם השמטות בשנת תפ"ז לפ"ק" (נתפרסם ב'המגיד' י"ח סיון תרל"ז עמ' 199), וכך כתבו: "...דעת מהרש"ל להחמיר אף במקום סכנה. אמנם מעשים בכל יום שמהפכין הדין ומשנין מדרכי השלום בהפקעת הלואה וכדומה, ולא שמענו פוצה פה לעולם. וכן נראה היפוכו בדברי מהר"ם רבק"ש [ב'באר הגולה'] בש"ע ח"מ סי תכ"ה [ס"ק ש] ודברים המה מועתקים בספרים רבים".
[3] ר"י מונדשיין מציין ('תורת חב"ד' ח"ב עמ' לו): "סעיפים שלימים וביאורים ארוכים שב'קונטרס אחרון' נשמטו בעטיית הצנזורה". והוא ערך שם (עמ' לז-מז) רשימה של רוב ההשמטות והשינויים של הצנזורה.
[4] זה כמובן טעות, ואדרבה, וכפי שכתב הרנ"נ רבינוביץ ב'מאמר על הדפסת התלמוד' (עמ' עז במהדורת הברמן): "ותחת המלה תלמוד נדפס שם גמרא או ש"ס או למוד".
[5] דומה לזה נמצא ב'שוטנשטיין' באנגלית (יומא נו, ב הערה 26) הסבר מפורט למהות הצדוקים, מיוסד על שיבוש הצנזורה "אמר ליה ההוא צדוקי", במקום הגירסא הנכונה: "אמר ליה ההוא מינא". הערה זו נשמטה מ'שוטנשטיין' בלה"ק שם.
[6] 'שוטנשטיין' בלה"ק שם נמשכו אחרי 'עוז והדר' וכתבו בפירושם: "אנשים המסלפים את התורה להפוך דברי אלהים חיים לרעה, כגון הצדוקים וכתות אחרות כמותם", וציינו מקורם (הערה 8): "עיין ליקוטי רש"י".

No comments:

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...