Wednesday, August 14, 2013

חכמים הזהרו בציון מקורותיכם - חוסר עיון במקורות ועל ראשי תיבות


חכמים הזהרו בציון מקורותיכם - חוסר עיון במקורות ועל ראשי תיבות

מאת
עקביא שמש


לאחר שקראתי את הפוסט המעניין מאוד של פרופ' מרק שפירו, אמרתי כי עכשו הזמן להוסיף עוד משהו בבחינת מעניין לעניין באותו עניין. מה הוא דיבר על דרכם של כותבים בדורנו, אף אני אכתוב על פרט מסויים בדרכם של הכותבים בדורנו. הפרט שאני רוצה להצביע עליו הוא שיש מחברים המציינים את המקור לדבריהם, ואף מפנים את הלומד לעיין באותו מקור, אבל הם עצמם לא עיינו באותו מקור. אילו היו מטריחים עצמם לעשות כן, היו רואים שמקור זה לא היה ולא נברא. ואם תאמר, אם לא עיינו באותו מקור הכיצד ציינו אליו. תשובתך, הם ככל הנראה העתיקו את המקור מספר מסויים, והעלימו את שמו של אותו ספר. פרט זה אינו בא ללמד על עצם הספר שכתבו, שאפשר שהוא ספר טוב וראוי, אלא בא לומר את שכתבתי בכותרת: חכמים הזהרו בציוניכם. אם אתם מפנים למקור, עליכם לעיין בעצמכם באותו מקור, כדי שלא תתבדו. אם מאיזה סיבה אינכם מסוגלים לעיין באותו מקור, אזי יש לכתוב במפורש כי המקור המוזכר על ידכם נזכר בספר אחר, ואזי יידע הקורא כי לא אתם טעיתם בציון המקור, אלא אתם סמכתם על פלוני שהפנה לאותו מקור. 

כדי שהקורא יראה במו עיניו במה מדובר, אדגים תופעה זו, שהיא חוזרת אצל כמה וכמה מחברים ביחס לאותו מקור ממש, ודומני שזה מקרה לא שכיח.

אני מסדר את הספרים לפי שנות ההדפסה, כאשר הקדום מביניהם הוא הראשון.
1. כתב רמ"ב פירוטינסקי:[1]

בספר עמודי השמים עמוד ד' אות כ"ג כ' בשם האריז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו כן במקרה בלי שום טעם אלא הכל בהסכמה מאתו ית' שגלוי לפניו מה ענין האיש הזה ופעולתו כן מזדמן בפה אביו לקוראו בשם שהשם ממש יורה על ענין ופעולה שבאותו אדם אם הוא... עכ"ל.

אם ברצוננו לראות את הדברים במקור, עלינו לפנות כדברי המחבר לספר עמודי השמים. ובכן, ספר בשם עמודי השמים נכתב על ידי ר"ב שיק, ברלין, תקל"ז. חלק א של הספר הוא פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם. חלק ב נקרא תפארת אדם, והוא עוסק בתיאור גוף האדם. לשני החלקים אין כל קשר עם האמור. לכן עולה בדעתנו כי אולי המחבר לא דייק בשם הספר, וכוונתו לספר עמודי שמים (ללא ה' הידיעה). ובכן הבה נבדוק אפשרות זו.

קיימים שני ספרים בשם זה. האחד, עמודי שמים לר"א ליכטשטיין, וורשה, תקס"ג. המחבר עוסק בכמה וכמה עניינים, וזה ספר מורכב, אבל מכל מקום האמור אינו נמצא שם. ספר שני הנקרא בשם עמודי שמים הוא סידורו של ר' יעקב עמדין, אלטונא, תק"ה-תק"ח.[2] סידור זה נדפס פעמים רבות ובמהדורות שונות, ואף נקרא בשמות שונים, ומן הדין היה לציין לאיזה מהדורה התכוון רמ"ב פירוטינסקי, כדי שנוכל למצוא את המקום. אלא שכאן הקושי אינו גדול כיון שמדובר בתחילת הספר, בעמוד ד. אבל המעיין בתחילת הסידור לא ימצא שם מאומה, ומה עוד שהציון הנוסף: אות כ"ג, אין לו מובן שהרי אין שם אותיות. אם כן הציון של הרב פירוטינסקי צריך עוד בירור.

המעניין הוא שמצאנו איזכור מעין זה בעוד חמישה עשר ספרים, שנדפסו אחריו כפי שנראה מיד, וכולם מציינים שהמקור הוא ספר עמודי שמים (או: השמים). אפשר שטעו בעצמם כפי שרמ"ב פירוטינסקי טעה, אבל קרוב בעיני שנמשכו אחריו או אחרי ספר אחר שטעה בזה. הבה ונראה את שאר הספרים.

2. כתב רי"ד ויסברג:[3]

בשם האריז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו כן במקרה בלי שום טעם אלא הכל בהסכמה מאתו ית' שגלוי לפניו מה ענין האיש הזה ופעולתו כן מזדמן בפה אביו לקוראו בשם שהשם ממש יורה על ענין ופעולה שבאותו אדם אם הוא... (ס' עמודי שמים עמוד ד' אות כ"ג).

3. באותה שנה כתב רנ"י וילהלם:[4]

ועוד אמרו שכל השמות שבעולם אינם במקרה בלי שום טעם אלא הכל בהסכמה מאתו ית' שגלוי לפניו מה ענין האיש הזה ופעולתו כן מזדמן בפה אביו...

ואת מקור הדברים גילה בהערה 31:  "עמודי השמים עמ' ד' אות כ"ג בשם האריז"ל".
4. שנה מאוחר יותר כתב ר"מ גלזרסון:[5]

מכאן נראה שפרטים רבים על האדם מתגלים בשמו כפי שאומר עמודי שמים (אות כ"ג) בשם האר"י הקדוש: ...[6] שהשם ממש יורה על ענין ופעולה שבאותו אדם אם הוא מצד הטוב או מצד הרע ובאיזה אופן יהיה...
על פי הציטוט, שלא מועתק כאן עד תומו, נראה למעיין שר"מ גלזרסון העתיק ישירות מספר עמודי שמים. אבל כאמור עניין זה אינו נמצא בעמודי שמים. מה עוד שכאן לא ציין המחבר את מספר העמוד, וברור שלא ניתן למצוא את המקור רק לפי אות כ"ג. ובכן, אין אנו יודעים מניין הגיע המחבר לספר עמודי שמים.

5. בספר שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק על ספר שמות, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 19 הערה 33, נאמר:
אמר האר"י ז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו במקרה בלי שום טעם אלא הכל בהסכמה מאיתו ית' שגלוי לפניו מה ענין האיש הזה ופעולתו כן מזדמן בפה אביו לקוראו בשם. עמודי השמים עמ' ד אות כג.
אמנם יש לציין כי הדברים נאמרו בהערה, ועל פי הרשום בספר "עריכה מקורות כותרות וסיכום על ידי הרב שלמה חיים הכהן אבינר". כלומר, הרב אבינר הוא אחראי על כתיבת המקורות בספר, וא"כ הוא זה שכתב כי המקור הוא עמודי השמים בה' הידיעה. שם הספר בה' הידיעה, מזכיר לנו את האמור המקור מס' 1.

6. כתב ר"מ גרוס:[7] "כתב רבנו האריז"ל וז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו כן במקרה בלי שם טעם אלא הכל בהסכמה" וכו'. כמקור לכך נכתב: "ברית אבות סי' ח או' מז בשם ספר עמודי שמים".
ר"מ גרוס מגלה לנו כי המקור לדברי האריז"ל הוא בספר ברית אבות, שכתב כן בשם ספר עמודי שמים, ונשוב לכך בהמשך.

7. קצת מאוחר יותר כתב ר"ד טהרני:[8]

דהא כבר נתפרסם בעולם למ"ש בספר בספר עמודי שמים (עמוד ד אות כג) בשם רבינו האר"י ז"ל בזה"ל אפילו מספר שמו וכל אות ואות ונקודה שבשמו הכל מורה על פעולתו ועניניו אשר באותו איש עכ"ל ע"ש, וכ"כ רבי שבתי ליפשיץ בספר ברית אבות (סימן ח אות מז) שמספר שמו העולה בגימטריא יש לו משמעות והשפעה עליו ע"ש.

ר"ד טהרני כתב: "ע"ש", דהיינו שיש לעיין במקור. לכאורה משמע מכאן שהוא עצמו עיין במקור, אבל כאמור לשוא יחפש המעיין בעמודי שמים, כי לא ימצא שם דבר. אבל גם הוא כקודמו מפנה לספר ברית אבות ועל כך נדבר בהמשך.

8. כאמור ציון זה מוצא את דרכו הלאה גם לספריהם של חכמים נוספים. כך כתב ר"ר עמאר:[9]

כיוצא בזה ראתה עיני להיעב"ץ ז"ל בספר עמודי שמים עמוד ב' אות כג בשם רבנו האריז"ל דכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו שם במקרה ככל העולה על רוחו ועם לבבו בלי שום טעם וסיבה אלא הכל בהשגחה ובהסכמה...
המחבר הגדיל לעשות בכך שכתב בבירור כי עמודי שמים הוא ספרו של ר' יעקב עמדין (יעב"ץ). יתר על כן הוא כתב "ראתה עיני", בהכרח עלינו לומר שכתב כן כמליצה בעלמא, שהרי כאמור אין בעמודי שמים מאומה מעניין זה.

9. גם רא"ח בן אהרן כתב כך:[10]

מובא בכתבי האריז"ל שער הגלגולים (שער כ"ג ונ"ט) שבזמן שההורים נותנים את שמו של התינוק נכנסת בהם רוח הקודש כיצד לקרוא שמו וכן היעב"ץ בספרו עמודי שמים (עמוד ד' אות כ"ג) מביא בהרחבה ענין זה בשם האר"י שכל השמות בעולם אינם במקרה אלא הכל לפי מה שהניח הקב"ה בפיו של אביו בגלל עתידו יעו"ש.

המחבר מודיע לנו שהכוונה היא לסידורו של היעב"ץ, ואף הוסיף: "יעו"ש". כלומר, יש לעיין שם, ואתה מבין מכאן שגם הוא עיין שם, שהרי הוא מוסיף וכותב כי היעב"ץ "מביא בהרחבה", והרי כאמור אין שם מאומה מעניין זה.

10. עדיין לא נסתיימה רשימת המחברים שכותבים כך. ר"א קיציס כותב:[11]

וראיה מופלאה לדבר כתב בספר נועם אלימלך שכאשר אדם ישן ורוצים להקיצו משנתו הדרך הקלה היא לקרוא בשמו ומיד יקיץ ויתעורר משום שהשם מהות נשמתו (פרשת שמות דיבור המתחיל או יאמר) וכן האריך בענין זה בספר עמודי שמים (יעב"ץ) ומביא כן בשם האר"י הקדוש שכל שרשי האדם מרומזים בשמו.

המחבר השמיט מראה מקום מדוייק לספר עמודי שמים, אולי מפני שלא מצא כן בספר, ולא הבין את פשר מראה המקום. אבל הוא יודע כי את הספר כתב יעב"ץ ואף האריך שם, דבר שאינו קיים.

11. גם ר"א דבורקס ממשיך ומאמץ טעות זו, וכותב:[12] "כן מבואר בספר הגלגולים פ' נט ובספר עמודי שמים אות כ"ג מה שהביא בשם האריז"ל שהאריכו רבות בגודל וחשיבות הענין של נתינת שם לבן או לבת ע"י האב בעצמו"...

המחבר השמיט חלק ממראה המקום לספר עמודי שמים, וברור שלפי הציון: אות כ"ג בלבד, לא ניתן למצוא דבר, ואין לציון זה מובן.

12. ואחריהם גם רא"י רובין:[13]

דשמות אישי ישראל אינם מקרה אלא בהשגחה פרטית לפי שהוא שורש נשמה ומקרא מלא הוא במספר שמות לגולגולתם וכל אשר יקרא לו אדם נפש חיה הוא שמו והשי"ת אשר לו נתכוונו עלילות הוא ממציא בפי אבי הילד בשעת קריאת השם שמו הנאה לו כפי שורשו עכ"ל וסוד דבריו אלו הובא בספר עמודי שמים (אות כ"ג) בשם האר"י הק' שממנו מקור ענין זה והאריכו בזה בספר הגלגולים (פרק נ"ט) ובספר אגרא דכלה ועוד ספרים.

כאמור קודם, הציון: אות כ"ג, אינו אומר מאומה למעיין, ואלו הם דברים בעלמא.

13. רי"י הלוי אשלג כתב:[14] "בספר עמודי השמים עמוד ד' אות כ"ג כ' בשם האריז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא" וכו'. כאן הספר נקרא עמודי השמים (בה' הידיעה), וזה מזכיר לנו כי כך כתב גם בספר הברית (מס' 1).

14. ועוד מחבר המצטרף לרשימה זו והוא ר"י רצאבי:[15]

ובמקור דבריו של מהרי"ץ שהוא בספר חסד לאברהם מעיין ה' נהר ו' לא נזכר לשון זה שרוח הקודש לובשת לאב אלא שה' יתברך מזמין אותו שם בפי אביו ואמו יעו"ש, וכן הוא בשער הגלגולים הקדמה כ"ג ובמשנת חסידים מסכת חתונה ומילה אות ג' ובספר ברית אבות סימן ח' אות מ"ז בשם ספר עמודי שמים בשם רבינו האר"י יעוש"ב.

ר"י רצאבי שלח אותנו לעיין בדבריו, ואי אתה יודע אם התכוון לספר ברית אבות, ובזה לא הטעה את המעיין כפי שנראה בהמשך, או שהתכוון לספר עמודי שמים, ובזה הטעה את המעיין.

15. כתב רק"מ בר:[16] "אמר האר"י ז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו במקרה בלי שום טעם" וכו'. ובהערה 9 כתב כי המקור הוא: "עמודי השמים עמוד ד אות כג". אף הוא כתב את שם הספר עמודי השמים בה' הידיעה, וזה כאמור דומה לכתוב בספר הברית (לעיל מס' 1).
16. כתב ר"מ טולידאנו:[17]

ובס' עמודי שמים (עמ' ד' אות כ"ג) כתב בשם האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה כ"ג דף כ"ד ע"ב) שכל שבעולם אינם במקרה, אלא הכל בהסכמה מאתו יתברך, שמזדמנין בפה אביו לקראו בשם שבו ענין האיש ופעולתו מצד הטוב ומצד הרע, ולא זו בלבד אלא אפילו מספר שמו וכל אות ואות ונקודה שבשמו...

עד כאן רשימת הספרים, שלחלק מהם הגעתי בסיוע תוכנת אוצר החכמה.

ובכן, מה הוא ספר עמודי שמים שכולם מפנים אליו. עלינו להחזיק טובה לר"מ גרוס (לעיל מס' 6), ר"ד טהרני (מס' 7), וגם לר"י רצאבי (מס' 14) שציינו לספר נוסף, הוא ספר ברית אבות,[18] שכנראה הוא המקור לדבריהם. ר"ד טהרני אף הגדיל לעשות שכתב גם את שם המחבר: "וכ"כ רבי שבתי ליפשיץ בספר ברית אבות (סימן ח אות מז)".

לכן פניתי לספר ברית אבות לראות מה נאמר בו, וכך כתוב שם:[19] "בספר עמוד"ש עמוד ד' אות כ"ג כתוב בשם רבינו האריז"ל וז"ל שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו כן במקרה בלי שום טעם... אלא אפילו מספר שמו וכן אות ואות ונקודה בשמו" וכו'.

מעתה ברור כי יש כאן טעות בפתרון ראשי התיבות: עמוד"ש.[20] הפתרון הנכון הוא: עמודיה שבעה, שהוא ספרו של ר' בצלאל ב"ר שלמה מקוברין, לובלין, תכ"ו, ובמהדורות נוספות. עיון בספר זה מוכיח שזהו הפתרון הנכון הואיל והעניין נמצא שם, בעמוד ד, אות כג.

יש להבהיר, כי 'עמוד ד' אינו המספר של העמוד בספר כפי שכל מעיין סבור לתומו, שהרי כך אנו רגילים לציין לעמודים שבספר. אלא הספר מחולק לשבעה עמודים וזה פשר שם הספר: עמודיה שבעה, המלמד כי הספר מחולק לשבעה עמודים, כלומר לשבעה חלקים. לכן, הציון 'עמוד ד' משמעותו העמוד הרביעי, היינו החלק הרביעי בספר.

יש לציין כי לפתרון של ראשי תיבות יש כיום ספרות עזר. נכון הוא כי פתרון לראשי התיבות: עמוד"ש, לא מצאתי בספרים העוסקים בראשי תיבות. אמנם גם אם היה מקום לדון לכף זכות את הפותרים ששגו, הואיל ולא היה להם במה להעזר, הרי שעדיין היה עליהם לפתוח את הספר, ולוודא אם פתרו כהלכה את ראשי התיבות.

לסיכום, אלו הדברים העולים מהאמור לעיל:

א.      ששה עשר מחברים בדורנו כותבים שעניין מסוים נמצא בספר פלוני, בדוגמה שלפנינו הספר הוא ספר עמודי שמים (או עמודי השמים), אבל אף אחד מהם לא טרח ובדק אם אכן העניין נמצא בספר זה. אילו היו עושים כן, היו רואים שהעניין אינו נמצא בו.

ב.        שלושה מחברים (מס' 6, 7, 14) מתוך ששה עשר המחברים הללו, מציינים לספר ברית אבות כמקור לדבריהם. לכן, אף שלא טרחו לעיין בספר עמודי שמים (שאליו הם מפנים), הרי שהם עשו עמנו חסד בכך שנתנו בידינו את האפשרות לברר כיצד הגיעו לכך שהעניין שכתבו נמצא בספר עמודי שמים.

ג.        ואכן, על ידי עיון בספר ברית אבות מתברר שאין בו הפניה לספר עמודי שמים, אלא יש בו הפניה לספר: עמוד"ש. הפתרון לראשי התיבות עמוד"ש שהוא לדבריהם 'עמודי שמים' הוא פתרון שגוי, שהרי דבר זה אינו נמצא בספר זה. ברור אפוא שעלינו לחפש פתרון אחר לראשי התיבות עמוד"ש. הפתרון הוא: עמודיה שבעה.

ד.       לגבי שלושה עשר המחברים האחרים קשה לדעת אם מי מהם ראה את ספר ברית אבות (או ספר אחר שלא הוזכר כאן) ושגה בפתרון ראשי התיבות עמוד"ש. או שהוא ראה את ההפנייה 'עמודי שמים עמוד ד' וכו' בספר שקדם לו (מרשימת הספרים שהובאה כאן, או מספר שלא הוזכר כאן). כך או כך, בשל מחברים אלה המעיינים בספריהם לקו בכפליים - לא רק שהופנו הלומדים למקור שאינו קיים, אלא גם נמנע מהם לדעת כיצד הגיעו המחברים למקור זה. לו כתבו המחברים את שם הספר שממנו העתיקו את המקור הזה (כדוגמת מס' 6, 7, 14), היה באפשרות הלומדים לעקוב אחר גלגול העניין.




[1]       ספר הברית, ניו יורק, תשל"ח, סי' רס"ה, סימן י, קונטרס קריאת השם, אות א, דף דש ע"ב. תודה לר"א ברודט על שהפנני לספר זה.
[2]       יש לציין שלסידור זה יש שמות נוספים, ולא נאריך בזה כאן.
[3]       אוצר הברית ח"א, ירושלים, תשנ"ג, עמ' שכד.
[4]       ביום השמיני, ירושלים, תשנ"ג, עמ' מח.
[5]       שם ונשמה, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 38.
[6]       כך מודפס במקור.
[7]       שמא גרים, בני ברק, תשנ"ח, עמ' קט-קי.
[8]       כתר שם טוב, ירושלים, תש"ס, חלק א, עמ' שס. וחזר על כך עוד מספר פעמים במקומות שונים בספרו.
[9]       מנהגי החיד"א, יו"ד, חלק א, ירושלים, תשס"ב, דף קנט ע"א.
[10]     נחלת שדה על בראשית, ירושלים, תשס"ג, עמ' קיד. אגב, בשער הספר כתוב שהשנה היא: דרוש סודות תורה. וברור שיש כאן שיבוש בהדפסה.
[11]     הגדה של פסח עם פירוש מנחה שלוחה לר"א קיציס, בני ברק, תשס"ה, עמ' רנב.
[12]     על בן אמצת לך, ירושלים, תשס"ה, עמ' נח, סוף הערה ג.
[13]     נהרות איתן, ח"א, או"ח, רחובות, תשס"ז, פתיחה רבתא, עמ' כט. הוא חזר על כך בספרו נהרות איתן, ח"ב, יו"ד, רחובות, תשס"ח, עמ' שפו, וכן בח"ג, רחובות, תשס"ח, עמ' שצז, אות יח. והנה בח"ג כתב כי בשו"ת ערוגות הבושם ח"א סי' ריח, כתב כן בשם עמודי שמים, ושכח דברי עצמו מחלק ב, ששם הוא זה שכתב כי מקורו של ערוגות הבושם הוא בעמודי שמים, אבל בעל ערוגות הבושם מעולם לא הזכיר את עמודי שמים בעניין, ע"ש, ואין להאריך.
[14]     ילקוט ספר הזוהר על ברית מילה, בני ברק תשס"ח, עמ' רנד, אות תקעו.
[15]     נפלאות מתורתך, במדבר, חלק שני, בני ברק, תשס"ט, עמ' קצ.
[16]     מעשה רקם על פרשיות השבוע, בני ברק, תשס"ט, עמ' 279.
[17]     מטל השמים, בני ברק, תשע"ב, פר' ויחי, דף קו ע"א.
[18]     קצת תימה על רמ"ב פירוטינסקי (מס' 1), שהרי על פי תוכנת אוצר החכמה הוא מביא כ- 30 פעמים את ספר ברית אבות, ומדוע נמנע במקום זה מלהזכיר כי ספר זה הוא המקור לדבריו.
[19]     בשער נכתב: שרביט הזהב החדש הנקרא גם ברית אבות [הואיל ור"ד טהרני נהג כהלכה בציינו גם את שם המחבר, לכן ניתן היה למצוא את הספר גם תחת השם השני של הספר: ברית אבות], מונקאטש, תרע"ד, דף סה ע"ב, אות מז.
[20]     אפשר ששלושה אלו טעו בכך שפתרו את ראשי התיבות הללו באומרם שהכוונה היא: עמודי שמים. אפשר גם לומר שראו פתרון זה (עמודי שמים) בספר אחר, כגון ספר הברית המצויין במס' 1, ולא ראו הבדל בין השם עמודי השמים (בה' הידיעה כנזכר בספר הברית) לבין עמודי שמים (ללא ה' הידיעה), אלא שלא ציינו באיזה ספר ראו פתרון זה.

No comments:

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...