Monday, February 13, 2012

?האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם

האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?

נכתב ע"י משה צוריאל


Rabbi Moshe Zuriel has published numerous works in virtually all areas of Torah scholarship. The Seforim Blog is grateful that he has chosen to publish his latest essay here.

מפורסם באומה כי קברה של רחל נמצא בבית לחם. יש שם גם מבנה ומצבה המציין כך. וכך כתוב בתורה "ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה וכו'. ותמת רחל ותקבר [נפעל] בדרך אפרתה היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה, היא מצבת קבורת רחל עד היום, (בראשית לה, טז-כ).

שוב חזרה התורה לבאר את המיקום, בדברי יעקב ליוסף: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם" (בראשית מח, ז).

אמנם יש סתירה לכך מדברי שמואל הנביא אל שאול: "בלכתך מעימדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין בצלצח" (שמואל-א י, ב). כידוע, בית לחם היא בחלקת שבט יהודה, ולא שייכת לשבט בנימין?

חז"ל היו ערים לסתירה זו, ובארבעה מקומות מצאנו שיישבו הסתירה בדרך דרש [בכל המקומות חזרו על אותו פתרון], כך: בעת שדיבר שמואל עם שאול היו שני האנשים בגבול בנימין בצלצח, והם יוצאים ממקומם כמו ששאול יוצא מהמקום שנמצא בו בעת הדיבור, ויפגוש אותם בקבר רחל שביהודה (תוספתא, סוטה פי"א ה"ט; בראשית רבה פרשה פב, פסקא ט; מדרש שמואל פרק יד; ילקוט שמעוני ח"ב רמז קח-קט). והדוחק מבואר. נוסף על כך, יש סתירה גם בדבר חז"ל. בספרי (פרשת וזאת הברכה, פסקא שנב) "ר' מאיר אומר בחלקו של בנה מתה" [כלומר בנימין] ועיין שם שהדברים עמומים.

נוסף על כך, שלשה מגדולי הראשונים כותבים כי מתה רחל ונקברה בחלקו של בנה בנימין.

[א] רלב"ג על התורה (בראשית לה, כ. מהד' מוסד הרב קוק, עמ' ריג; וכן בסוף פרשת ויחי, עמ' רסה) קובע שהיא קבורה בחלק בנימין "לפי שכבר ידע בנבואה שהיה המקום ההוא לבניה". ומה שהכתוב מעיד "היא מצבת קבורת רחל עד היום", "עד היום" פרושו עד זמן נתינת התורה (שם, עמ' ריג).

[ב] גם החזקוני (שהיה בדורו של רמב"ן) על בראשית (מח, ז) סבור כי היא קבורה בחלקו של בנימין "כי ידעתי כי אותו גבול יעלה לחלק בניה, וכבודה להיות נקברת בחלק בניה" והוא מצטט מהפסוק בשמואל-א (י, ב) "ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין".

[ג] בדברי רמב"ן מצאנו שסותר את עצמו. בביאורו לבראשית (מח, ז, מהד' מוסד הרב קוק, עמ' רסא) הוא כותב "ואקברה שם בדרך, כלומר בדרך אשר יעברו בה בניה (בעת שגלו מארצם בימי נבוכדנצר) ושם קברתיה לטובתה, כי היא לא מתה בדרך רק ברמה, שהיא עיר בארץ בנימין, ושם נקברה".

אבל רמב"ן סותר את עצמו, כי בביאורו לפרשת וישלח (לה, טז) מוסיף על דבריו שהעתיק דברי רש"י וחלק עליו:

"זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל והנה הוכחש הפירוש הזה וכו' וכו'.

וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות, והרמה אשר בהר אפרים (שמואל-א א, א) רחוק ממנה יותר משני ימים. על כן אני אומר שהכתוב ש'אומר קול ברמה נשמע' (ירמיה לא, יד) מליצה כדרך משל, לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר לבנה בנימין, כי איננו שם, והיא חרבה מהם לא נאמר בכתוב 'ברמה רחל מבכה על בניה', אבל אמר כי שם נשמע הקול.

ונראה בעיני כי קברה יעקב בדרך ולא הכניסה לעיר בית לחם יהודה הקרובה שם, לפי שצפה ברוח הקודש שבית לחם אפרתה יהיה ליהודה ולא רצה לקברה רק בגבול בנה בנימין, והדרך אשר המצבה בה קרובה לבית אל בגבול בנימין וכך אמרו בספרי (זאת הברכה לג, יא) בחלקו של בנימין מתה, כדאיתא בפרשת וזאת הברכה". עכ"ל רמב"ן.

ואפשר בקלות לבאר כיצד רמב"ן שינה בדבריו. כי המאמר על בראשית (מח, ז) כתב רמב"ן בהיותו בספרד. וכאשר הגיע לארץ הקודש וראה בעיניו את מצבת קבורת רחל, החליט שהיא קרובה לבית לחם (מיל, כאלפיים פסיעות בלבד) והוסיף קטע לפירושו על התורה, בפרשת וישלח. וכדבריו "זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים". ונדחק רמב"ן לבאר כי חלקו של בנימין הגיע עד שם.

ויש בזה קושי, כי בבית המקדש עצמו, חלקו של בנימין הגיע רק עד המזבח וצפונה. ומן המזבח דרומה הוא שייך לשבט יהודה. ומה שסבור רמב"ן שהגיעה נחלת בנימין עד קרוב למיל של בית לחם, וכמו מובלעת, היא אוקימתא. בדקנו במפה גיאוגרפית, "רמה" של בנימין היא כתשעה ק"מ צפונה לירושלים (דעת מקרא, ירמיה מ, א, עמ' תצא) ובית לחם היא תשעה קילומטר דרומה לירושלים. ומה שהרמב"ן סבור היה שהמצבה הזו שראה בעיניו היא האמתית אין בזה שום הוכחה. כי דברי התורה "עד היום הזה" פירושו עד עת מתן תורה (כדברי רלב"ג לעיל). אותה מצבה שראה רמב"ן מי שהוא אחר הקים, ואין אנו יודעים אם ראוי לסמוך עליו.

קושיא גדולה יש על הסבורים שנבוכדנצר וחייליו העבירו את היהודים הגולים לבבל בדרך בית לחם. הרי בבל היא לצפונה של ירושלים. בית לחם היא דרומה. כיצד יעלה על הדעת שהשובים האכזרים והמנצחים יסכימו להעביר את היהודים שהיו באזיקים ושלשלאות, והולכי רגל, בדרך עקומה עד לדרום, תשעה קילומטר? ומי שיציע שמדובר ביהודים תושבי חברון ובאר שבע, והם בדרכם צפונה עברו את בית לחם, עליו לענות על המקרא. מבואר בירמיה (נב, טו) שהגלה רק מתושבי ירושלים. אבל שאר האוכלוסיה בשבט יהודה בערי השדה השאיר בארץ ישראל, למען יהיו כורמים ויוגבים (שם. ועיין מלכים-ב כה, כב).

נראה לומר שהפשטנים (רלב"ג, חזקוני, רמב"ן בהיותו בספרד) ידעו היטב דברי חז"ל בתוספתא, במדרש רבה ומדרש שמואל. והתעלמו מדברי דרש של חז"ל כדי לבאר פשוטו של מקרא.

בכל זאת, כיצד נסביר את הפסוק המזהה, המופיע פעמיים בתורה, שיעקב קבר את רחל "ותקבר בדרך אפרתה, היא בית לחם"? אלא המלים "היא בית לחם" אינן מוסבות על מעשה הקבורה, אלא הם תואר של הדרך המובילה לאפרת, אשר בית לחם נמצא סמוך לאפרת. זאת אומרת, ודאי יעקב קבר את רחל בדרך, וסמוך לרמה, שבחלק בנימין, וכדעת ר' מאיר בספרי. אבל הדרך ההיא מובילה לאפרת, אשר שם באפרת יש בית לחם, ולא שרחל קבורה שם. יעקב היה יכול לכאורה להביא אותה העירה (בית לחם) אבל נמנע מכך מהטעם שכתב רלב"ג (סוף פרשת ויחי, עמ' ריג) או מהטעם שכתב רמב"ן (בראשית מח, ז, עמ' רסב).

ודאי נכון כי השבאים הוליכו את בני ישראל הגולים ליד קבר רחל, בדרכם לבבל, וכדברי רש"י (על בראשית מח, ז) המביא מדרש חז"ל על כך. אבל זה היה אי-שם מצפון לירושלים, בחלקו של בנימין, ולא ליד בית לחם דרומה לירושלים.

רחל נקברה בדרך, ולא בבית לחם. ולכן אין אנו יודעים היום היכן מקום קבורתה של רחל, וכדברי רמב"ן שאין קבר מפורסם ברמה לייחס שם את מקום הקבר שלה.

*

מה שנוגע למלת "בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה" (בראשית מח, ז) אמנם רש"י הביא בשם ר' משה הדרשן כי מדובר במרחק מיל בלבד. אבל בקונקורדנציה של דר. שלמה מנדלקורן (ח"א עמ' 530) ייחס מלת "כברת" לאחות-תאומה באשורית וענינה "גדול או הרבה". ויש לסייע דבריו גם מדברי המקרא בשאר מקומות "ורוח כביר אמרי פיך", (איוב ח, ב) "כביר מאביך ימים" (שם טו, י) "כשאון מים כבירים" (ישעיה יז, יב) "כזרם מים כבירים" (ישעיה כח, ב) ועוד. ופרשנות ר"מ הדרשן תמוה, שהרי יעקב אבינו בא לסלק תלונת יוסף בנו מעליו, והרי הוא מקשה על עצמו. אם המרחק הוא רק מיל, הליכה של שמונה עשרה דקות, משום מה לא התאמץ עוד קצת? אלא ודאי להיפך, בא להתנצל שהמרחק הוא רב מלהכניס אותה לאפרת.

כעת מצאתי עוד אחד מגדולי המפרשים האחרונים, הרב יעקב צבי מקלנברג (הכתב והקבלה, על בראשית מח, ז) המחלק שיש מקום הנקרא "בית לחם" והוא הנמצא בגבול בנימין, ויש מקום הנקרא "בית לחם יהודה" והוא נמצא בגבול שבט יהודה. ובחמשה מקומות הוא מתואר כך (שופטים יז, ח; פרק יט, פסוקים א, ב, יח ופעמיים באותו הפסוק). אין מלה מיותרת במקרא. משום מה להוסיף מלת "יהודה" אם לא להבחין שאין זאת "בית לחם" שבנחלת בנימין? ונ"ל סיוע לדעתו, כי מצאנו עוד מקומות בשם "בית לחם", כמו בנחלת זבולון (יהושע יט, טו).

ואפשר להביא קצת סיוע לדעת "הכתב והקבלה" מהנאמר בנחמיה (ז, כה-כז) על העולים בין שבי ציון "בני גבעון, אנשי בית לחם ונטופה, אנשי ענתות". גבעון וענתות היו ערי בנימין (יהושע יח, כה; יהושע כא, יח). ושמא כך היא גם בית לחם המוזכרת? והיא אינה "בית לחם יהודה". [אמנם "נטופה" היא לשבט יהודה, אבל כיון שהעולים משם היו מתי מספר, סונפו לאנשי בית לחם].

7 comments:

Anonymous said...

האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?

Bat Lehem maybe not .. But if the author will look on the the road to BET LEHEM on the right after Gilo he may find it

Ibn-Tzamra said...

Which divrei Chazal does he choose to believe and which not?

Yeedle said...

Unfortunately your comments will not appear on the site. Please go to the web version to submit comments.

ELI said...

see
http://www.torah.org/advanced/mikra/br/KeverRachelS.pdf

http://www.torah.org/advanced/mikra/br/KeverRachelN.pdf

ELI said...

see

http://www.torah.org/advanced/mikra/br/KeverRachelS.pdf

and


http://www.torah.org/advanced/mikra/br/KeverRachelN.pdf

Anonymous said...

Home entertainment Speakers – Vital Essentials To contemplate When Purchasing one

Feel free to visit my weblog :: euro casino

Anonymous said...

Benefit from the Best 3d images Movies Upon Dish Multi-level
Pay For each View

Review my web blog ... paramount **

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...