Thursday, July 08, 2010

R. Chaim Vital and his Unknown Work Sefer ha-Pe'ulot

R. Chaim Vital and his Unknown Work Sefer ha-Pe'ulot:
A Work on Science, Medicine, Alchemy and Practical Magic.
by: Eliezer Brodt

ספר הפעולות רבי חיים ויטאל, תש"ע, תלט עמודים כולל מבוא ומפתחות

A few years back, in a post at the Seforim blog discussing the history of plant known as baladur, I mentioned a sefer, Refuah Ma'asiyot le-Rav Chaim Vital. At the time, I only briefly touched upon this work. What follows is a more detailed discussion of the recently published edition as well as the history and substance of the work. The author is R. Chaim Vital, the most famous student of the Arizal. This work was virtually unknown, and is a collection of science, medicine, alchemy and kabbalah ma'asiyot (practical magic). In 2007, Professors Amar and Buchman published a part of this manuscript, entitled Refuah Ma'asios L’Rav Chaim Vital. A few months ago, someone printed the whole manuscript and provided a different title, Sefer ha-Pe'ulot.

As mentioned above, the author is R. Chaim Vital (1543- 1620). R. Vital is most well-known in the realm of kabbalah, and, specifically, as being the primary student of the Arizal entrusted with disseminating the Arizal's works. R. Vital's reputation, however, wasn't confined to the Arizal's teachings and kabbalah. R. Vital was well-represented in the niglah (revealed Torah) arena. R. Vital studied niglah with R. Moshe Alschich and R. Vital received (real) semikha during the time when such semikha was being given in Sefat.[1] Unfortunately, we do not have much of his writings in niglah with the few exception where his son quotes R. Vital in his son's various works. For example, five responsa of R. Vital appear in Shu"t Baer Mayim Chaim (82-86) and the various pesakim scattered in his son's works Chochmas Nashim, Chaim Shnayim Yeshalayim, and some of R. Vital's other statements appear in Tosetos Chaim on Rashi. [2].


In Sefer ha-Chezyonot, R. Vital records R. Karo's admonition to R. Alschich regarding R. Vital's study in niglah:

צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך המגיד הדובר בו שיזהר מאוד ללמדני בכל יכלתו, כי אני הוא העתיד לישאר אחריו בדור ההוא ממלא מקומו של מהרי"ק (חזינות א:ג).


M. Benayhu in his work Toldos ha-Ari quotes R. Chaim Hakohen, a student of R. Vital, regarding R. Vital:

וגם היה מקפיד מאוד שלא לכתוב קמיעות גם בתפילה לא הי' מאריך כל כך רק אמר מלה במלה. והי' אומר שאני רוצה ללמוד בשעה שאני זו שאני מאריך, וגם לא כאותן שמתפללין כל היום. והי' לומד כל היום וכל הלילה (ספר תולדות האר"י, עמ' 243)


For all the Kabbalah aspects related to R. Vital see Y. Avivi work's Binyan Ariel, which caused great controversy, and his more recent three volume masterpiece Kabbalat ha-Ari. See also Lawrence Fine, Physicians of the Soul, Healers of the Cosmos.


Much has been written about Vital's famous autobiography, Sefer ha-Chezyonot, (see here and here) G. Scholem sums up some of the history of the work:
ספר החזיונות יצא לאור מתוך כתב יד המחבר על ידי אהרן זאב אשכולי. ירושלים מוסד הרב קוק ג' שלום כתב: אחרי הופעת הספר מיחו כמה רבנים בפני מוסד הרב קוק על שלא גנזו ספר זה וגרמו בזיון לתורה, וביניהם ראובן מרגליות מת"א שכתב להם שכתב היד בוודאי מזוויף מן האחרונים! (ספריית גרשום שלום בתורת הסוד היהודית, א, #4331)

Returning to the Sefer ha-Pe'ulot, it was first mentioned in brief by Gershon Scholem in Alchemie und Kabbala [recently translated into English by Klaus Ottman]. The alchemy section of this book was discussed by Raphael Patai in his book, Jewish Alchemists. Meir Benayahu discusses it in various places in his writings (amongst them in his book on the Ari and in two articles in Korot (9:3-17,9:91-111). Gerrit Boss, wrote an extensive article on this book called "Hayyim Vital’s Practical kabbalah and Alchemy; a 17th Century book of secrets" in the Journal of Jewish Thought and Philosophy, Volume 4, pp. 54-112. In this article Boss reorders the book, as the book, as it is appears in the manuscript isn't a model of clarity, doing an excellent job of putting each remedy into its proper categories. [Boss also criticizes the discussion of Patai on the topic of alchemy in relation to this work.]. Yosef Avivi briefly discusses in his catalog of the Musayif collection (Ohel Shem, pp.191-93) as that it where this manuscript came from. The whereabouts of the actual manuscript today are a mystery, rumors are that it is sold page by page for a segulah, and each page fetches a large sum of money.

More recently, Prof. Zohar Amar and Yael Buchman in published two articles in Sinai (121:231-38 and 125:202-215) they focus upon the various halachic aspects discussed in this work. Buchman also wrote her doctorate on this work of R. Vital, Aspects of Material Culture, Realia and Medicine in the works of Rabbi Hayyim Vital (1543-1620), Bar Ilan Univ., (Heb). Buchman's main focus is not the kabbalah parts but rather the science and medical aspects of this work. She demonstrates, at length, that this is an excellent document to give us a picture of the medical world during that time period. She also has an additional article about this work based on her doctorate in Katedra (99:48-64). In 2007, Buchman and Amar printed part of this book, Refuah Ma'asiyot le-Rav Chaim Vital. But, they printed only the medical portion. This edition, however, is very useful in understanding the medical aspects of the sefer. They note that a volume on the realia part is being prepared.

What makes Sefer ha-Pe'olot especially interesting is that we see R’ Chaim Vital in a different light than previously known. In the first part of this work we see him as a doctor of sorts. He provides remedies to people for all kinds of illnesses, in all areas of health, asthma, infertility, headaches, toothaches and much more. Much of the advice was based on Segulos or the like. In this work he shows a familiarity with real medical procedures from that time period. He quotes various pieces of medical advice that he had had read in various medical works.


We already were aware of Vital's interest in science as he wrote a work called Sefer ha-Techuna related to astronomy. But, in Sefer ha-Pe'olot aside from showing him to be very involved in medicine we also see him interested in other things. For example, Vital provides in-depth descriptions of how to make wine, various milk products and the making of honey. He has a lengthy discussions of how to remove stains from clothes, how to dye garments, how to make ink and reeds for writing. These discussions are a gold mind of information for those studying realia of various time periods of Eretz Yisroel. Realia is a prime topic of interest for Professor Amar and Bochman and they deal with that in their excellent introduction to Refuah Ma'asiyot le-Rav Chaim Vital. This is also the main focus of Bochman's previously mentioned doctorate. As Bochman writes in her doctorate ”this manuscript… is the sole Hebrew source originating in 16th century EY still known today, which discusses directly and in detail different aspects of material culture, realia and medicine. He thus provides a rare insight into the daily routine of the Jewish community in EY during this period, of the problems it faced and the ways in which those problems were solved.” Gerit Bos in his above cited article (pp. 59-62) also touches a bit on this aspect of realia.

Bochman suggest an interesting reason for R. Vital interest in writing about all these practical things such as wine making dyeing, cheese making etc. ”R. Chaim Vital’s purpose in writing about everyday issues is in fact a reflection of his Halachic world view. A study of his Halachic and practical teachings confirms that R. Vital preferred to make the goods he needed himself rather than buying them from gentiles. In order to do so he had to find ways of simplifying the manufacturing process of many products. He succeeded, and thus avoided the Halachic problems raised as a result form purchasing from foreign sources.”

Other Ideas Discussed in Sefer ha-Pe'olot
Another large section of this work is segulos and kabbalah masiyot. This section contains many parts, many of which R. Vital writes he tested and used successfully, other recipes he tested and they did not work and yet others which he heard from reliable sources that they worked but he had not independently tested. All these sections, however, are not in any order. He returns to the same topic than goes to another and comes back to it again and again. Bos in his previously mentioned article does a nice job of organizing some of it into topics. There are methods for all kinds of things just to list a few: methods preventing Ayin Hara, bones stuck in a throat, finding out which woman one will marry, talking to dead people, how to deal with plagues, ways to track down thieves, dealing with enemies and help having children. I will discuss a few of these 'recipes 'and a little about them in other sources.

She'elot Chalom - Asking Questions via Dreams

He includes many methods to find out information via dreams (pp. 11-12, 193, 250-51, 265, 276). We find many methods and instances for performing a dream question and answer from the Geonic period into the Middle Ages the process is generally referred to as שאלת חלום. One of the most famous works which was written utilizing this method is the Shu"t Min ha-Shamyim. Much has been written on this topic in general, as the use of such a procedure appears to run afoul of Rabbinic rule that Torah is not in heaven (Torah lav ba-shamayim). A nice collection of material on this topic has been collected by A. Heschel in a classic article printed in the Sefer Hayovel Lekovod Alexander Marx (see especially pp. 183-186, 195-208). R. Reven Margolis in his edition of Shu"t Min ha-Shamayim also does a great job of putting together the material on the topic. One should also read the introduction of R. Aron Marcus to his edition of Shut Min Ha-shmayim. Recently this topic has been dealt with in a doctorate by M. Goldstein called Histayos Begormim Min Hasmayim Be Hachras Halacha. See also the forthcoming article on this topic from Professor Kanarfogel called ”’For its not in heaven’: Dreams as a Determinant of Jewish Law and Practice in Northern Europe During the High Middle Ages”. See also Hagar Kahana-Smilansky, "Aristotle on Sleep and Wakefulness: A Medieval Hebrew Adaptation of an Unknown Latin Treatise," Aleph 10:1 (2010): 67-118; (especially at the end of the piece); A. Kuyt, Hasidut Askenaz on the Angel of Dreams, in Creation and Re-creation in Jewish Thought. Yuval Harrari, “‘The Opening of the Heart’: Magical Practices for Gaining Knowledge, Understanding and Good Memory in Judaism of Late Antiquity and Early Middle Ages,” in Shefa Tal: Studies in Jewish Thought and Culture presented to Bracha Sack, eds., Z. Gries, H. Kreisel, and B. Huss (Beer Sheva, 2004), 336-344. See also. M. Idel, Mekubulim Shel Leiylah. See also the manuscript of a sefer Segulot from Italy available here p. 8,12,14,19,21,24 (of the PDF).

Shadal writes about his father:

ומה תאמר אם אגיד לך כי גם אדוני אבי זצ"ל היה עושה לעת הצורך שאלת חלום על פי חכמת קבלה מתות מה שלמד בס' הברית, והשיג לפעמים חלומות צודקים כוללים הגדת עתידות שנתקיימו (ויכוח על חכמת הקבלה, עמ' 125 [על אביו וספר הברית ראה: פרקי חיים (שולוואס) עמ'19 ]).

Interestingly to note while looking for early sources that mention the Beshet, G. Scholem (The Latest Phase, (Heb.), p. 119) found one from the Shages Aryeh where he said:

ואמר כל מה שהבעל שם טוב ידע היה הכל על ידי שאלת חלום בכל לילה.

And one quoted from manuscript by S. Dubnov:

זכרתי בהיות הרב המפורסם הבקי בחכמת אלקות מוה' ישראל בעל שם זצ"ל עשה שאלת חלום והראו לו שנשמת אבי מורי ז"ל נשמת רב אלפס, ובעבור שלא חבור הרב אלפסי בסדר קדשים בא אדמ"ו לתקן זה (תולדות החסידות, עמ' 484).

Just for bibliographical purposes G. Scholem got the exact sources wrong it was the Gra who said it and not the Shages Aryeh - he misread the source. It says:

גם אמר שהגאון אמר על השאגת אריה שהוא מרבה אחר הפלפול והשאגת אריה אמר על הגאון זצ"ל שהוא מרבה בפשטות. ועוד אמר שהבעל שם טוב מה שידע הי' על ידי שאלות חלום בכל לילה

This is from a list of statements that R. Chaim Volzhiner told a student of his printed in the Tosfos Maseh Rav (p.18b, #113). Scholem understood that the whole statement was from the Shages Aryeh, as R. Chaim Volzhiner also studied with him. But, the statement following the period is really a new piece and is going back to the Gra which is what most of the sefer is material R. Chaim heard from the Gra. Today we have other manuscripts which contain this statement and confirm that this statement was made by the Gra and not by the Shages Aryeh, see Keser Rosh, (last chapter #13); Eliach, Kol Hakosev Lechaim, p. 239. Be that as it may it is clear the Gra held that the Beshet used this method often. But, R. A. Kemlar in his work Dor De'ah (p. 29) writes that Beshet was very anti using such methods. The source for R. Kemlar was probably R. Aron Marcus who makes this claim in his Keses Hasofer on Shut Min Ha-shmayim (p.8) and he used his works extensively.

There is another possible source of the Besht using dreams and that is regards to eating Chadash:

וסיפר שהבעל שם טוב שאל בחלומו על חדש בזמן הזה איך הדין. וענו לו שלאחר פטירת הב"ח צ"ל ציינו את הגהינם ארבעים יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח. ובבוקר עמד הבעל שם טוב זצ"ל ושלח להביא שכר מחדש ושתהו. ואמר כדאי הב"ח שמתיר לסמוך עליו (זכרון טוב, פיעטרקוב תרנב, דף יב ע"א אות יא).

This story is very famous and has been dealt with at length by Y. Mondshine here. I will quote two sources from Mondshine's article as this leads us into this next topic. He shows that how the story developed and to when this piece of the Besht and a dream was added to it. See also Pardes Yosef, Vayikra, p. 274; R. G. Oberlander, Minhag Avosenu Beyadnu, 2, pp. 512-24.

Even if The Besht did not use dreams he used other methods such as השבעת עליית הנשמה as it is clear from the famous document אגרת עליית הנשמה. For the sources on this see Y. Mondshine, Shivhei ha-Besht, pp. 233-39; Shivhei ha-Besht (Rubenstein ed.), pp. 92-3; M. Rosman in Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov pp. 99-113; E. Etkes, Baal Shem, (heb.), pp. 292-301.

[Completely off topic but in light of tumult of two hundred and fiftieth Yarzheit of Beshet, Scholem in the earlier quoted lecture missed another early source about the Besht- in the Shem Hagedolim the Chida writes:

אור החיים... ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י הגיד גדלות נשמת מהר"ח הנזכר (שם הגדולים, ערך אור החיים).

How To: Exorcisms

R. Vital brings methods to remove dybukim, shedim and/or reuach rah that may attach themselves to people (pp. 176, 208, 222, 258-59). For recent discussion, on this topic see: J.H. Chajes, Between Worlds Dybbuks, Exorcists and Early Modern Judaism. See also J.H. Chajes, Jewish Exorcism: Early Modern Traditions and Transformations, pp.386-398, in Judaism in Practice, Ed. L. Fine; D. Ruderman, Kabbalah, Magic and Science, pp. 55-58; G. Nagel, Sipurei Dybuk Besafrus Yisroel; Dybbuk and Maggid: Two Cultural Patterned of Altered Consciousness in Judaism, AJS Review, 21:2(1996):341-366; Nishmat Chaim, 3:10; Ish ha-Emunah, p.45; C. Hamberger, Three Worlds, (heb.), 3:69-70. There is even a story of the Gra and a Dybbuk, see Ha-goan, pp. 499-502. For an additional story with a Dybuk in Lita, see Y. Kotick, What I saw,(Heb.), ed. D. Assaf (end of chapter eight); Etkes, Baal Shem, (heb.), p. 290; See also Emet le-Ya'akov, p.264. On the Chasam Sofer and a Dybuk see Chut ha-Mishulash, pp. 38a-38b. See also this great article from Y. Mondshine here.

Some other well-known sources on dybukim:

וכבר שמענו בזמננו זה מפי מגידי אמת הגדה מפורסמת שיקרה לאנשים נופלים נרדמים בבטול חושיהם ומפיהם יצא עתק לדבר ולהשיב ושפותותיהם בלתי נעות וקול דברים יוצא מגרונם שואלים ומשיבים כענין. וכן ראיתי כתב בא מצפת תוב"ב בשנה הזאת שנת ש"ס לפ"ק לענין אשה שהיתה נופלת כן (מעשי ה' מעשה בראשית פרק ב, עמ' יב .).

The Simchas Hanefesh writes:

ואני הכרתי בק"ק טשאכטשב ילד בן שלש שניים שהיה דובר סודות התורה גדולים, והוא עצמו לא ידע מאי קאמר. גם בק"ק ליסא היתה בתולה אחת שהיתה מגדת סודות התורה ואחר כך הוברר הדבר שהיה זה קליפה... ובהיותי מתגורר במדינות פולין אירע שם מעשה כזה, באשה cאחת שדבק השד ימים כלילות ולבסוף הרג את ילדיה (שמחת הנפש, עמ' נב-נג).
Earlier I cited a story of the Ba'al Shem and his dream in relationship to the Bach and eating Chadash. I quoted that Y. Mondshine has demonstrated that this is not the exact story and as tends to happen stories they get additions and undergo changes over time. The Chida in Shem Hagedolim writes:
ראיתי להרב מהר"ר רפאל בספרו תוס' שבת... בהקדמתו... דרוח אחד נתגלה באיש אחד והרוח בתוך דבריו היה מסיח לפי תומו דכאשר עלה לשמים הרב ב"ח כרוזא קרי בחיל פנו מקום לר' יואל מקרקא (שם הגדולים, ערך הרב הגאון גדול בדורו מהר"ר יואל סירקי"ס).
Rav A. Landau brings:
וקבלתי מישישים בשם צדיקים קדושים זי"ע דהמעשה שהביא בשם הגדולים... מהכבוד הנעשה לרבינו הב"ח... היה בשביל היתר החדש שהמציא הוא ז"ל (צלותא דאברהם, ב, עמ' תריט).
Segulot for Better Memory-Petihat Lev

Another group of ideas mentioned in this work are methods related to helping ones memory (pp. 270, 299). Some of which are for Petihat Lev (pp. 270, 329, 348). One of the methods he mentions is eating baladur (p. 348, 343) which has been the subject of its own post:

פתיחת לב לחכמי צרפת וכך היו נוהגים לעשות לבניהם וכך היו נותנין להם בכל בוקר... ונקרא בלאדור קטן... (עמ' שמח)

The subject of Petihat Lev has been discussed much in recent literature. This concept of Petihat Lev is found in many different sources where people used to do all kinds of things to help with memory and understanding Torah enabling one to understand and recall the Torah effortlessly. One example something done for Petihat Lev of this are the customs relating to the educational initiation ceremony of young boys still done today in many circles.

Professor Y. Ta Shema printed a piece from manuscript (included in his Kneset Mechkarim 1:154) from a work written in 1294 called Sefer Hamaskil which gives us a little insight into this Petihat Lev it says:

ומאותו היום שאכלו אדם הראשון ניתנו לו חדרדים בלבו לקבל כוח רוח עץ הדעת, שהוא רוח מעורבב מטוב ורע, ויש לו לאדם כמה חדרים בליבו, כל חדר ממונה על ממשלת חכמה אחת, חדר זה ממונה על מלאכת החרש... ובאמצעית הלב יש חדר גדול המקבל רוח שכל עץ הדעת ושותין ממנו שאר חדרים כולו. נסתם חדר אחר או שנים נסתמים ממונים עליהם, כאשר אתה רואה קצת בני אדם שהם סכלים בחכמות העולם והם חכמים גדולים בחכמת המלאכים. ובזמן שהחדר האמצעי כולו סתום, ואין הרוח יכול להתפשט מתמלא המוח עשן ומשתטה".

Some general sources on Petihat Lev can be found in: Ephraim Kanarfogel, in his Peering through the Lattices, Mystical, Magical and Pietistic Dimensions in the Tosafist Period (pp. 140-41,156, 237), Ivan G. Marcus, Rituals of Childhood, Jewish Acculturation in Medieval Europe (p. 28), and in the excellent article by Yuval Harrari, “‘The Opening of the Heart’: Magical Practices for Gaining Knowledge, Understanding and Good Memory in Judaism of Late Antiquity and Early Middle Ages,” in Shefa Tal: Studies in Jewish Thought and Culture presented to Bracha Sack, eds., Z. Gries, H. Kreisel, and B. Huss (Beer Sheva, 2004), 303–347 (available here). See also in his recent book Ha-Kishuf ha-Yehudi ha-Kodom picture 20 (at the end of the book) and the very recent Yeruschatanu 4:48. See also the manuscript of a sefer Segulot from Italy available here pp. 7,20, 30 (of the PDF).

Remedies Against Lilith

Another batch of remedies discussed by R. Vital are ways to prevent Lilith (p. 203, 140, 216). R. Vital writes that he used one particular procedure over two thousand times:

בענין לילות... הנה פעמים רבות לאין קץ יותר מאלפים פעמים כתבתי אותם..."

During the sixteenth century, many were concerned about Lilith. For example, R. Eliyahu Bocher [Elias Levita] (1469-1549) writes in his classic work Sefer Ha-Tishbi, in his entry for Lilith:

לילת... נמצא כתוב, שאותן מאה ושלושים שנה שהיה אדם פרוש מחוה באו שדים ונתחממו ממנו והוליד שדין ורוחין ומזיקין. ובמקום אחר מצאתי ארבע נשים הם אמות השדים, לילית ונעמה ואוגרת ומחלת... ובספר בן סירה בשאלה הששית ששאל נבוכדנצאר אותו, וזה לשונו מפני מה הבנים מתים כשהם בני שמונה ימים? אמר לו, מפני שלילית הורגת אותם, והאריך שם הרבה, וקצתי לכותבם כי אינני מאמין בהם, אך מנהג פשוט בינינו האשכנזים שעושין עגול סביב כותלי החדר ששוכבת בה היולדת עם נתר או גחלים וכותבין בכל כותל אדם חוה חוץ לילית, ובפתח החדר מפנים כותבין שמות שלשה מלאכים אלו... כמו שהמסרה להם לילית בעצמה בשעה שרצו המלאכים האלו להטביע אותה בים, כל זה מבואר היטב בספר בן סירה, יעיין שם מי שמאמין בו. (ספר התשבי, ערך לילית).

A little later R. Chaim Me-Friedberg (c. 1520-88), the Maharal's brother, writes:

"וכן המנהג לעגל את החיות בעת לידתם אחר שם שכובים על המטה, כדי שלא ישלוט בהם רוחין ולילין, וכל כן כותבים לילית חוץ בהזכרת שלשה שמות של המלאכים (ספר החיים, ספר חיים טובים פרק ח).

R. Zev Rabinowitz offers a very different perspective on this custom, after quoting the words of the Tishbi, R. Rabinowitz writes:

"ועוד בזמננו מצוי בינינו קמיע זה נדפס על נייר ותולין אותו למעלה מכל דלת שבבית היולדת. והמנהג למהר לתלותו תיכף אחר הלידה מפני חשש סכנה לדעת ההמון וגדוליו. וב"ה כי בטלתי קמיע זה (אשר לא ממקור טהור נובע) מביתי... והיולדת ובניה היו שלמים ובריאים, כי שומר ישראל ישמור מכל רע את כל הבוטח בו בלי שום כלי סגולה, תמיה תהיה עם ה' (שערי תורת בבל, עמ' 498)

There are many articles devoted to the topic of Lilith see for example R. Reven Margolis in his Malechei Elyon. Additionally, Gershom Scholem wrote a few essays in which he collected a lot of the material on the topic and for recent updated versions of these essays see his work Shedim Ruchos and Neshmos edited by E. Leibes pp. 61-102 [also printed in his Mechkrei Kabalah, pp. 201-24] Although Scholem quotes many excellent sources including many from manuscript and he was aware of the manuscript Sefer ha-Pe'olot (as mentioned earlier) of R. Vital he does not quote with regard to Lilith. He also does not quote the source from Sefer ha-Chaim. See Mivchar Kitvei Mordechai Gimpel Shnaver, pp.4-6; Y. Stal notes to his edition of R. Y. Hachassid’s Amaros Tehoros. pp. 176-77; N. Rubin, Reshis ha-Chaim, pp. 56-59. See also D. Sperber, The Jewish Life Cycle, pp. 26-31; C. Hamberger, Three Worlds, (heb.), 3:7-9; Y. Dan, Toldot Torat ha-Sod ha-Ivrit, 2:532-37. See also this recent work which is devoted to the topic available here.

Bibliomancy

Another interesting method found in this sefer is the method of gorel using a Chumash to find out what to do:

ואני הצעיר הכותב קבלתי שצריך לעשות הגורל הנז' בחומש מכתיבת יד שאין בו כי אם חמשה חומשי תורה ואפילו לא הפטרות. והשלך שבעה שביעיות שהם מט, ומן שער החמישים יוצא כזה השלך ז' עלין... (עמ' קפט)

This concept has been used by many and is more recently the subject of two books, Gorel Hagra and Hegyon ha-Gorel from E. Martzbach. See also Bromberg's book, Me-Gedolei ha-Torah veha-Chasidut on the Marsham, pp. 129,144; Eliach in his book Ha-Goan, pp. 1110-1127; Alei Tamar, Shabbat, pp.83-4; R. Reuven Margolis, Mekor Chesed, p.214.

How To: Kefisot ha-Derech
R. Vital provides a method for 'Kefisios haderech' (p.278), or traveling at hight speed (before the advent of the Concorde). Additional methods for kefisiot ha-derekh can be found in many different early documents. In the collection Teshuvos ha-Geonim ha-Chadoshot we find a teshuva to Rav Hai Goan about this topic which says:

ודבר ברור ומפורסם לאנשי ספרד ומסורת בידם מאבותיהם כי מר נטרונאי גאון ז"ל בקפיצת הדרך בא אליהם מבבל ורבץ תורה וחזר וכי לא הלך בשיירא ולא נראה בדרך. וכמה ספרים מצויין אצלינו כתוב בהם מהשמות וכמה שמות מלאכים וצורת חותמות ואומ' הרוצה לעשות כך והרוצה להגיע לכך יכתוב כך וכך כמו זה על כך וכך ויעשה כך ויתקיים לו המעשה (תשובות הגאונים החדשות, מהד' עמנואל סי' קטו, עמ' 125).

This Teshuva has been printed earlier in a few places amongst them in Perush le-Sefer Yetzirah Li-Ha-Ri Barcelona (p.103). It is worth reading the most complete version of this teshuva in S. Emanuel edition as it is the most comprehensive discussion of magic etc. in a Rabbinic source from that time period. Especially, as always it is worth reading, Emanuel's excellent notes there (pp.121-46). See also R. Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, Yale University Press 1998, pp.142-147 and Tzemichat ha-Kehillah ha-Yihudit be-Artzot ha-Islam 275-78; Yuval Harrari, Ha-Kishuf ha-Yehudi ha-Kodom, pp. 258-61; J.Tractenberg, Jewish Magic And Superstition: A Study In Folk Religion, p. 88; Louis Jacobs, Theology in The Responsa, pp. 18-21; Y. Dan, Toldos Torat ha-Sod he-Ivrit, 3:154-72. Another early source where we find kefisiot ha-derekh mentioned is in Megilat Achimatz (pp. 20-21). A later source for kefisiot ha-derekh can be found in R. Katzenelenbogen's Yeish me-Nechlin, p. 65, 96. See also the manuscript of a sefer Segulot from Italy available here p. 13 (of the PDF). See also R. Margolis in the back of his edition of Sefer Chasidim pp. 586-89 and G. Nigal, Magic Mysticism and Hasidism, Heb. ,pp. 33-42,170-77. The Chida even brings in Shem Hagedolim (entry on R. Vital) a story of R. Vital himself doing kefisiot ha-derekh.

For an amusing yet unsuccessful account of an attempt to do 'Kefisios haderech' see A. Ber Gotliber, Zikhronot u-Maseot, p. 120:

אני וחברי אמרנו ננסה הפעם אחת מנפלאותינו הנה נא ידענו לעשות קמיע על קפיצת הדרך מה לנו לשבת בעגלה רתומה לסוסים נלכה ברגלנו והקמיע על צווארנו, ונראה מה יהיה, ונעש כן... ויהי העם רצים בסוסים אחרי מרכבת הרב, ואנחנו, אני ויעקב יוסף, רודפים אחריהם ברגל, כגיבור ששנו לרוץ אורח ברגלינו, לא הלכנו עוד כל ימי חיינ... ימים רבים הייתי כלוא אחר כך בביתי ולא יכולתי צאת ובוא כי רגלי בצקו, והכאב גדול מאוד, כי לא נוסיתי באלה,

R. Yakov Emden writes about kefisiot ha-derekh:
מן המקרא נראה שאפילו הנביאים לא היו משתמשים בשם ללכת בקפיצה שהרי אליהו הנביא הגדול שבנביאים אחרי משה רבינו הלך נבוך במדבר ארבעים יום... (הגהות על עירובין דף מג ע"א).
Automatic Writing

R. Vital brings a method for 'automatic writing' which basically via using a Shem so that the pen writes itself (p.175).


The Chida writes in his travels that the Shach was able to perform this feat:

עוד סיפור שהש"ך היה יודע שם הכותב והוא היה מדבר והקולמוס כותב מאליו ומשו"ה כתב כמה ספרים (מעל טוב השלם, עמ' 144)


R. Luria writes about his uncle the Radal (printed in the introduction of many editions of the Radal's Pirkei De R'Eliezer) who writes:

כח מהירת הכתיבה אשר חחנו הש"י הי' מפליא עיני כל רואי עד שהיה כמפורסם לכל שזכה להשבעת הקולמוס, ובפרט כי היה נמצא בכתב יד במגלת סתרים שלו סדר השבעת הקולמוס.


On automatic writing see also, M. Benayhu, Ha-Chida pp. 292, 563-68, and the important comments of Y. Tishbi, in Mishichut be-Dor Gerush Sefard u-Purtchagal, pp.55-56.


There is even a story with the Chida and 'automatic writing' see Sefer Ha-Chida p.191 where he was in Paris and he saved the King's son from drowning and as the story goes the queen asked him what he wanted as a reward:

שתבקשי מהמלך שיתן לי רשות כדי שנוכל ליכנס ולראות הספריה של פאריס המפורסמת בכל העולם. אשת המלך עשתה רצונו מפני הטובה שקדם ועשה לה התחיה את בנה, ביקשה מבעלה ונתן לו רשות לזמן קצר, דהיינו שלושה ימים, כל יום שתי שעות, מפני שהדבר קשה עליו בפרט לאיש יהודי. לפיכך הוצרך החיד"א להשתמש בשבעות הקולמוס, כלומר שהיה משביע את הקולמוס בשמות הקדוש שיכתוב מאליו כל מה שירצה בקלות מרובה ובזמן מועט. בשלושה ימים אלה בלבד הספיק כמעט להעתיק כל מה שרצה בקיצור, ואחר כך התחיל ללמוד ולהתבונן בהם כראוי והוציא מהם כמה דברים חדשים ויקרים שהאיר את העולם בהם.

Evil Eye

This work is full of methods to remove the evil eye see pp. 175, 194, 241, 298-99.

Torat Chaim writes

שענין עין הרע הוא ניצוץ ושפע רע ומזיק היוצא מן העין ומגיע דבר הנראה אליו ונדבק בו... (תורת חיים, ב"מ, דף פד ד"ה מה דגים).
C. Hamberger, Three Worlds, (2:145) in his excellent chapter on the Torat Chesed writes regarding the Torat Chaim:
הרב חשש מאוד לעין הרע,, לבד שלא אמר הח"י פרק משנה בפני כל איש, עוד כשבא אליו איש שלא נתיישר בעיניו, כשהלך האיש, אמר הרב פלוני הביט עלי עין הרע, ונכנס למטבח והקיא, לפיכך בכל לילה כשהלכו כל האנשים הוצרכו שנים ממכיריו לאמר לפניו את הלחש לעין הרע של החיד"א בשמו... (שלשה עולמות, ב, עמ' קמה)
Chazon Ish writes:
מסודות הבריאה כי האדם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרבה ולחרבן של גשמים מוצקים, וכדאמר פסחים נ' ב' כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא... ובשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחה, מעמידים את מציאות זו בסכנה, ומ"מ הכל בידי שמים וכל שלא נגזר עלי' בדין שמים לאבדן הדבר ניצל, אבל שכנגזר הדבר לאבד, מתגלגל הדבר לפעמים על ידי שמת עין תמהון על הדבר ועל ידי זה הוא כלה... (חזון איש, הערות מסכות ב"ב סי' כא, עמ' רנה ע"א)
R. Gedalih Nadel writes:

שיש מציאות של עין הרע- זה דבר ברור. זה לא מעשה שדים וכשפים, אלא זהו רגש של קנאה, ומסירת דין לשמים... (בתורתו של ר' גדליה, עמ' קס-קסא).
R. Y. Kamentsky writes
ענין עין הרע שיכול להזיק, הוא מציאות גמורה, וכמו שמצינו כן בדברי חז"ל, ומכל מקום מזיק רק למי שחושש לעין הרע, ולמי שאינו חושש אינו מזיק... (במחיצת רבנו, עמ' רכט-רל).
For some additional sources on evil eye. See: Nishmat Chaim, 3:27; R. David de Silva, Pri Megadim p.50; R. Yosef Zecariah Stern, Maymar Talchoet ha-Aggadot, p.13; R. Eliyahu Gutmacher, Sukkat Sholom, pp.84-85; Seder Eliyahu, p. 21; Shu"t Kol Mevaser, 2:7; S. Ashkenazi, Avnei Chain, pp. 221-253; C. Hamberger, Three Worlds, 3:7-10; Ish HaEmunah, p. 81. See also Yuval Harrari, Ha- Kishuf ha-Yehudi ha-Kodom, pp. 298-302 and his piece in The Literature of the Sages (pp. 534-36).

It is worth quoting about this from the satirical work Ketav Yosher:

ויש לי ידיעות גם כן בחכמת הרפוא... ולא יאמין אדוני שלמדית חלילה חכמה הזאת בספרי הגוי' ובכנסיה שלהם, שמו שיעשו פריצי בני עמונו חלילה! האם אין ספרי רפואות הרבה מאוד כמו מפעלות אלדים ושער אפרים מלאים סגולות ורפואות שאין בכל חכמי הגוים השגה לדעת דבר מהם לפי שהם למעלה מן הטבע, ואנכי ידעתי להסיר עין הרע בלחש... וכיוצא באלה (כתב יושר, דף ח ע"א).
On this work see M. Pelli, ‘Saul Berlin's Ktav Yosher: The Beginning of Satire in Modern Hebrew Literature of the Haskalah in Germany,’’ in Leo Baeck Institute Year Book, XX (1975), pp. 109-127 see also this recent post [strangley enough KY is not listed in the classic work Parody in Jewish Literature].
Segulah of the Afikomon

Many people have the custom to save a piece of the afikomon after Pesach for various reasons R. Vital writes:

לשתוק הים מזעפו כזית מצה שמורה מן האפקומין תשליך לד' רוחות הספינה... (עמ' רמא).

This custom of saving the afikomon has been dealt with by many, most recently by Bentcy Eichorn in his Simchat Zion (73 pps.). The earliest source he found at the time mentioning this segulah was from the Tur Brekes a talmid of R. Chaim Vital. In this work we have R. Vital himself recording this custom. One famous personality who actually used this segulah was Sir Moses Montefiore. See Cecil Roth, Personalities and Events in Jewish History, p. 85. See also Abigail Green, Moses Montefiore: Jewish Liberator, Imperial Hero (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 2010, pp. 83 and 447 n.104. [Thanks to Menachem Butler for this last source]. See also Gamliel Ben Pedahzur, The Book of Religion, Ceremonies and Prayers of the Jews, London 1738, p. 78 where he says it is used to prevent Evil Eye. [On this work see Cecil Roth, Personalities and Events in Jewish History, p.87-90, David B Ruderman, Jewish Enlightenment in an English Key, pp. 242-49]. See also See also D. Sperber, The Jewish Life Cycle, p. 585. Another source (not cited by B. Eichorn) is found in the rare book from R. Dovid Askenazi called Beis Dovid (available here) p. 46b. This work is quoted often by H. Pollack in his Jewish Folkways in Germanic Lands (1648-1806).

Miscellaneous How Tos

Another method which R. Vital brings in this collection is how to have a angel visit you to teach you Torah (p. 299). The most famous person to have had this experience was R. Yosef Karo. For the most extensive discussion on this see J.Z. Werblowsky, Joseph Karo: Lawyer and Mystic. I hope to return to this topic shortly. For an earlier source of somone who had a angel visit him see R. Aron Marcus in his Ha-chasidut (p.242).


Another rather strange method found in this work is how to kill one's enemy (p. 209) but later on he says:
ודע כי אין זה מותר אלא להורג שונא גוי אבל לשונא ישראל אסור אם משום לא תקלל חרש ואם מפני ששופך דמו והורגו... (עמ' רסח).

R. Vital brings the known Segulah of saying Eliyhua Hanavi on Motzei Shabbat:
להרוויח פרנסתו בלי צער ויגיעה. בכל מוצאי שבת כשאומר ההבדלה יאמר שבעים פעמים אליהו הנביא לא פחות ולא יותר ואחר כך יכווין בלבו שם... (עמ' רעו).

Interestingly enough when mentioning a segulah for שאלת חלום on Motzei Shabbas he also mixes in Eliyhua Hanavi.
שאלת חלום במוצאי שבת כשירצה ליישון ירחץ פניו וידיו ויאמר אליהו הנביא אליהו הנביא... (עמ' שנג).
Much has been written on the origins of this minhag of saying Eliyhua Hanavi on Motzei Shabbat see: R. Yosef Zecariah Stern, Ma'amar Talchoet ha-Aggadot, p. 14a; Y. Goldhaver, Minhagei Kehilot, 1:268-273 and my article in Yeruschnu, 2:209.

In this sefer we have another source in Lurianic Kabbalah for the accepted
minhag to say Le-dovid Mizmar on Rosh Hashnah night after Mariv as a segulah for Parnasah as R. Vital writes:
לדוד מזמור לה'... יאמר מזמור זה בליל ראשונה של ראש השנה ובליל יום הכיפורים קודם קדיש בתרא... ולא יחסרו לו כל ממזונותיו כל השנה ההיא... (עמ' שכה).
On this topic see: R. Yosef Toemim (Pri Megadim) in Noam Megadim, 14b; the sources in Y. Goldhaver, Minhaghei Kehilot, 2:31; A. Brover, Zicronot Av u-Beno, p. 353, and my article in Yeruschnu 2:211.

This work has a few methods for one to use to determine the gender of a fetus (p. 214, 349, 357). R. Vital's apparent permissive view on learning the gender of a fetus may provide support for the position which allows for one, today, to ask their doctor what one is having - as I had heard some people felt it is problematic.


R. Vital explains that reciting Parshas ha-Akieda helps for many things:

להנצל מגנבים או לכל צרה תאמר כל פרשת העקידה בכונה שלימה (עמ' קעו)

Elsewhere in this work R. Vital writes a method to help one stay up:

להקיץ בלילה ולא יאנוס אותך השינה אומר... (עמ' רלז)

Bos already points out that this probably has to do with the custom of Tikun Chatzos and staying up afterwords. See also Elliott Horowitz, "Coffee, Coffeehouses, and the Nocturnal Rituals of Early Modern Jewry," AJS Review 14:1 (Spring 1989): 17-46.

Eating olives

About eating olives R. Vital writes:

ראיתי במופת כי הרגיל לאכול זיתים הרבה... מביא שכחה גדולה לאדם ההוא (עמ' כא).


R. David de Silva (son of the Pri Chodosh) writes in his work Pri Megadim:

הזית עצמו עם היות שאמרו רז"ל בגנותו שהוא מטמטם את הלב, עכ"ז האוכל מעט מהם עם מזון בתוך הסעודה מחזק האיצטומכא וגורם תאות המאכל (פרי מגדים, עמ' 123).


On eating olives see: Zecher Aseh, pp. 406-09 and Shmirat Ha-guf Ve-Hanefesh pp. 38-41. On olives in general see Z. Amar, Agriculture Produce in the Land of Israel in the Middle Ages, (heb.), pp.136-64.


About raising doves R. Vital writes:

יונים... המגדלים בתוך ביתו הוא בהכרח שימותו אחד או שנים מאנשי הבית בשנה ההיא. גם שאר היונים שמעתי שאינן סימן טוב לגדלם בבית לא לסבת הבנים ולא לסבת מיעוט ההצלחה בממון. ולכן טוב להתרחק גם מלגדל תורים... (עמ' שיח)

There is a nice comment from the Netziv on this topic:

יש להתבונן למה שלח שני עופות הללו דווקא ערב ויונה. והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם. ותו מאין היה רשות לנח להוציאם מן התבה לפני הזמן היציאה לכולם על כן היה נראה לפי הפשט דעורב ויונה הללו לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה'. אלא בשביל שהיה נח לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם הי' גם אז לגדל עורבים ויונים. כדאיתא בפ' מפנין ונכנסו גם המה בכלל וכל ביתך כמ"ש לעיל והי' מנהג העורב הגדל בבית שלא לשלחו במרחקים משא"כ יונה היא מלומדת לכך לשאת מכתבים למרחוק ולהביא דבר בפיה... (העמק דבר, נח, ח:ז).

On this topic in general see: Tzar Balei Hachaim p. 237-40; R. Lerner in Shmirat Ha-guf Ve-Hanefesh pp. 709-11; Kovetz Eitz Chaim, 5:334-349.

R.Vital quotes about being a sandek at a Bris Milah:

גם מי שהוא סנדקוס לנימול אחד לא יהיה פעם אחרת סנדקות בשנה ההיא כי ח"ו א' משני הנמולים ימות בשנה ההיא. אבל צוואת רבינו יהודה החסיד ז"ל היא שלא יהיה אדם א' סנדקות לשני ילדים אחים בני איש אחד (עמ' קמד).

We see in this piece he was aware of the famous Tzavah of R. Yehudah Hachassid yet he disagreed with it.

Sources of this work

As mentioned much of the material from this book is collected from many different sources one such source is R. Yeuhdah Aryeh Modena work Sod Yesharim first published in 1595. This work of Modena as described by Howard E. Adelman in “Success and Failure in the Seventeenth-Century Ghetto of Venice: The Life and Thought of Leon Modena, 1571-1648,” (PhD dissertation, Brandeis University, 1985), (p. 334) as a collection of "cures remedies and magic... was collected from Galen, a second century Greek Physician, Italian folklore and popular Italian books . . . These show no relation to Talmudic or medical rabbinic traditions." What is a bit interesting regarding R. Vital use of this source is aside from much of Modena's work being sourced from non-Jewish works, Modena was very anti-Kabbalah and even against the teachings of the Arizal and still R. Chaim Vital quotes a large part of this work. See also Z. Gries, Safrut Ha-Hanhagot, p.95.

Rashi and Kabbalah

R. Chaim Vital brings a method from Rashi saying certain shemot (p. 223). This would be an addition source to show that Rashi was familiar with kabbalah. For more on this see my Bein Kesseh Leassur, p.177. For additional sources on this see: Chasdei Dovid, Sotah 159a; A. Berliner, Ketavim Nevcharim, vol. 2, p. 212; Zunz, Toldot Rashi, p. 25b; M. Idel, Kabblah, New perspectives, p. 238; Shadal, Vechuach Hakabalah, p.8; Maznei Zedek, p.239. See also R. Yitchack Dimin Akko who writes:

ואילו היה רש"י ז"ל מקובל בסודות התורה לא היה שותק מלומר דברי כוונת רז"ל במאמר זה ובמקומות רבים ששתק, ואע"פ שהאיר עיני הגולה בתורה שבכתב ותורה שבעל פה וכל רז ממנו לא נעלם זכרו לחיי עולם (מאירת עינים, פרשת בהר, עמ' רכט).

Maharam Me-Rutenberg and Kabbalah

Another person R. Chaim Vital brings a method from is Maharam Me-Rutenberg saying certain shemot (p. 222). M. Gudeman in Ha-Torah ve-Hachaim (1:135) writes that the Maharam had nothing to do with kabbalah. But, R. Aron Marcus in his Ha-chasidut (p.242) demonstrates that Gudeman was wrong. More recently, Ephraim Kanarfogel, in his Peering through the Lattices, Mystical, Magical and Pietistic Dimensions in the Tosafist Period (pp. 115-24) demonstrates quite conclusively that Maharam had plenty to do with Kabbalah.


Another person R Chaim Vital brings (p.96) a method for someone having difficulty giving birth, is from the Marash Serlov. Marash Serlov was famous from his work on Mishnayois printed in many editions of Yachen Uboez called Melakhet Shlomo. But until now we did not have any sources connecting him to these kind of things.[Bos already point this out in his article (p.84)]

What Rashi and Arizal were learning when they died

A rather interesting historical statement found in this work is:

גם כל רב ישיבה שלומד בישיבתו אחד מג' מסכתות אלו והם יבמות ונדה ובבא בתרא הוא מסוכן שימות טרם ישלים אותה לקרותה. ורש"י ז"ל נפטר במסכת בתרא ומורי זלה"ה נפטר בהיותו קורא מסכת יבמות דרך בקיאות עם תלמידיו (עמ' קמד).

There are a few points of interest here one, he lists only these three volumes, Yevamot, Niddah, and Babba Batra are dangerous omitting the ones that other earlier sources list as being dangerous like Chulin and Moed Koton. Two, he brings the well-known legend that Rashi died while writing on Bava Basra. Three, he records something which had been unknown until now that the Arizal died while teaching Yevomos. Fourth, why is it considered dangerous to learn because they died during these Mesectos other great Gedolim died while learning other ones so are they dangerous to learn to?

On Rashi dying while writing on Bava Basra Koreh Hadores brings the famous question that many ask (he brings it from R. Shlomo Algazi): if Rashi died in middle of writing his work on Baba Batra, how is it that others say he died while working on Makot? R. Conforte's seemingly obvious answer is that Rashi must have been working on both at the same time (p.56).

Another point about Rashi dying while working on Baba Batra is made by the Sredei Eish:

במסכת בברא בתרא בפרק חזקת הבתים כתוב כאן מת רש"י ואחר כך מתחיל פירוש רשב"ם, והנה, אנשי המדע עמלו ולא גילו עד היום את הקבר של רש"י, הם לא מצאו אותו, האם זה בטרויש או בוורמש, החוקרים אינם יודעים אבל הלומדים יודעים! במסכת בבא בתרא נפטר, הוא מת בתוך הגמרא. וכך נאמר על משה רבינו ולא ידע איש את קבורתו אבל הוא מת בתוך התורה. הקב"ה כתב לו במצבה ולא קם עוד בישראל כמשה, ואת הזכות הזו היתה גם לרש"י, הוא מת במסכת בבא בתרא, לא צריך לחפש קברו פה הוא חי ופה הוא מת, זהו האידיאל של תלמיד חכם אמיתי". (לפרקים, עמ' תר).

A different version of the story is:

, כאשר התחילו ללמוד מסכת בבא בתרא: בדף כט ע"א באמצע העמוד נפסק פירוש רש"י ובמקומו בא עד סוף המסכת פירוש נכדו הרשב"ם, כשלאחר סיום דברי רש"י מופיע משפט בשתי גירסאות א' עד כאן פירוש רש"י זצ"ל וב' כאן מת רש"י. ואמר הגר"י זצ"ל בתקיפתו, שרק הגירסא הראשונה נכונה: "רש"י לא מת הוא עדיין חי ויוסיף לחיות בתוכנו, כי אנחנו עוסקים במשנתו ובפרשנותו ומתפללים בדבריו ומתייגעים בכל עת ובכל שעה! (לפרקים, עמ' 58)
For more on this topic of Rashi and when he died see: A. Berliner, Le-Toldos Pirushei Rashi, pp.194-195 who deals with if Rashi literally died here while writing. See also Y. Epstein, Tarbitz, 4:183,185; E. E. Auerbach, Bal'e Hatosfos, p. 39, 50; A. Grossman, The Early Sages of France, (Heb.), p.217; R. Y. Sofer, Menuchot Sholom, 4:104-105.

About this piece missing in the Pesaro edition printed by Soncino See R. N. Rabinovitz, Mamar Al ha-Dfasot ha-Talmud, p. 21; Marvin Heller, Printing the Talmud, p.119.

Influence of this work on Chida

This work clearly had an influence on the Chida as one can see in his travels, Magel Tov he writes:

ולזה הוצרכתי להזכר שם קודש משמירת הדרך... (עמ' 47).

Elsewhere in the Magel Tov he writes:

ובתוכם ראיתי ספר מופלא מכ"י מהרח"ו זצ"ל בקבלה מעשית וחכמת הצירוף וענינים אחרים... (עמ' 59).

We find him using Kabblah Maasios in his travels (p. 91), performing pidyonis (p.75,87) gorel (p.70) and שאלת חלום (p.116). We have a whole collection of his שאלת חלומות printed in Ha- Chida (pp. 556-563) For more on the Chida and Kabblah Maasios see Ha-Chida pp. 134-140. It is unclear why the editor of this new edition does not assume, as many others do, that the Chida had the Sefer ha-Pe'ulot. A possible proof (but not a strong one) to the opinion of the editor of this new Sefer ha-Pe'ulot could be is that in his travels the Chida brings a segulah to prevent someone from going off the derech (p.121, p. 76). But, although Vital, in Sefer ha-Peulot, (p. 188), records one segulah for this problem, the Chida's is different from, Chida's is from the Rema Mepano. Now it could very well be because he knew this one worked and not because he was not aware of the one in the Sefer ha-Pe'ulot.

Alchemy
Alchemy in Jewish Sources
A large part of this work is about alchemy (pp. 98-132). For a general background on this topic See Richard Kieckhefer, Magic in the Middle Ages, pp.133-39. Steinschneider argued [as quoted by Tractenberg (Jewish Magic And Superstition: A Study In Folk Religion, University of Pennsylvania Press 2004; p.356] that alchemy is really a non-Jewish topic and only much after its inception did Jews pick it up. However, after reading Gershon Scholem study on the topic Alchemie und Kabbala, which was recently translated into English by Klaus Ottman, I would disagree with Steinschneider. [Thanks to Menachem Butler to alerting me to this translation]. More recently R. Patai has written a complete work on the topic called The Jewish Alchemist, this book is composed of most of the material on the topic in print and in manuscript form. Just to mention a few sources on the topic. See also Gershon Scholem, Shedim Ruchos and Neshmos edited by E. Leibes pp. 183-85.

For other sources on Jewish alchemists some of which are cited in the works of Scholem and Patai some not.

The Kuzari writes:

כבר ראינו חרפת כל מי שהשתדל בדבר מהדרכים האלה מבעלי הכמי"א ובעלי הרוחניות. ואל תשיבני ממה שיכולים עליו האנשים מבריאת בעלי חיים בעשות הדבורים מבשר הבקר, והיתושים מהיין, כי זה איננו משעורם וחכמתם, אבל הוא מנסיונות שמצאום, כאשר מצאו המשגל יהיה ממנו הולד, ואין לאדם בה יותר מהנחת הזרע באדמה, שהיא מזומנת לקבולו ולהצלחתו בה ושעור הערכים שראויה להם הצורה האנושית איננו כי אם ליוצרה יתברך. וכן שעור האומה החיה הראויה לחול הענין האלהי בינה, איננו כי אם לאלהים לבדו, וצריך לשמוע אותו השעור והערך ממנו, ואל יתחכם אדם על דברו, כמו שאמר: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. ואיך אתה רואה התחבולה שנתדמה לאבותינו ללכת אחריהם ולא נתחכם אנחנו בתורה (כוזרי, מאמר ג אות כג).... כמו זה טעו בעלי הכמי"א והרוחניים. הכמיים חשבו שישערו האש הטבעית במשקליהם עד שיהיה להם מה שירצו, ותהפך להם העצמים, כאשר תעשה אש החום הטבעי בחיים אשר יהפך המזון לדם ובשר ועצם ושאר האיברים, וטורחים למצוא כאש הזאת. והתעו אותם נסיונות שמצאו אותם במקרה לא משעורם (שם, אות נג).

In the Cheshek Shlomo on the Kuzari (recently printed from manuscript) he writes that this passage is referring to alchemy and he then goes on describe the process (p. 312-313). See also the Kol Yehudah in both places in his work on the Kuzari.

Another early source on the topic is the Ibn Ezra:

מי זהב. כן שמו. והגאון אמר צורף זהב. ואחרים אמרו רמז לעושים זהב מנחושת ואלה דברי רוח (אבן עזרא, וישלח, לו:לט).

Elsewhere he writes:

כי יש דבר שיושם באש עם הזהב, ומיד ישרף ויהיה שחור, ולעולם לא ישוב זהב. וזה דבר מנוסה ואמת הוא (אבן עזרא, כי תשא, לב:כ)

The Tzfnos Paneiach and Ohel Yosef (both commentaries on Ibn Ezra) understand these places to be refering to alchemy (see also the Michokei Yehudah). Mendelson in his Biur - Nesivot Sholom writes (Shemot):

וכן עמדו בעל החימ"יא הדור האחרון על הנסיון הזה, ואמרו שכשתערב מלח טר"טרי עם גפרית תוכל לפרר את הזהב באש עד אשר דק כעפר.


In the Middle Ages there was a manuscript that was supposedly authored by the Rambam containing methods to do alchemy. Scholem, in his work on alchemy (p. 18) and in his famous article on the Rambam becoming a Mekubal (Mechkarei Kabalah, p. 195) explains that it is incorrect to associate the Rambam with this manuscript. See also Y. Shilat, Igres HaRambam 2:693. But, Vital, in Sefer ha-Pe'olot (p. 345) references a method for alchemy that he attributes to the Rambam.

R. Yosef Kaspi writes:

כי אין ספר שמלאכת אלכימיאה היא מלאכה אמתית, עד שהיודעה הנה תחת הנחשת יביא זהב (משנה כסף, עמ' 18)

R. Eliezer Ashkenazi in his Maasei Hashem writes (Thanks to my friend Zev Schonbrun for this source):

הצעה שביעית. שכל הידיעות נכללו תחת שני סוגים עליונים, אחת ידיעת הטבעיות, ושנית, ידיעת האלהיות אשר המה למעלה מן הטבעיות. ואמנם הידיעה באלהיות כאשר תושג על אמתותה היא אין בה רק טוב, כמ"ש (תהלים ה, ה) לא יגורך רע, אבל הידיעה בטבעיות אפילו שתשיג אותה על אמתותה בין שתדע מצד החכמה הטבעית להחריב עיר אחת או שתדע לבנותה ולהעמידה הכל יקרא ידיעה, וכן כאשר תדע לעשות באלכימיי"א מהנחשת זהב או מהזהב נחשת עם היותו רע תקראנה ידיעה בטבעיות (מעשה ה', מעשה בראשית, פרק טז, עמ' 49).

One of the more famous people involved with alchemy was R. Yehudah Aryeh Modena as he writes in his autobiography. See The Autobiography of a Seventeenth Century Venetian Rabbi, Leon Modena's Life of Judah at p. 102. Modena describes how he got involved with alchemy and spent much money on it. Additionally, in his Midbar Yehuda Modena writes:

חושבי מחשבות לעשות בזהב ובכסף, יודעים כי הטביע ה' בטבע המתחכות בפרט, יסוד דק אשר בכח אש אולאנביקו יוציאוהו מהם, ונשאר המעט מחזק את המרבה ומתקיים זמן רב בלי הפסד (מדבר יהודה, דרשה טז).

See also his Arei Noam, p. 30 And His Iggerot, p. 98. For more about Modena on this topic see Howard E. Adelman in “Success and Failure in the Seventeenth-Century Ghetto of Venice: The Life and Thought of Leon Modena, 1571-1648,” (PhD dissertation, Brandeis University, 1985), (pp. 231-32, 328-29).

R. Delmedigo writes:

ומשבח אני אמציאים איזו מלאכה לתעולת הרבים, ועסקי בעלי מהפכת המתכות חכמי פילוסופי הארלקימיאה המארים לעין אמתות התפלספותם (מצרף לחכמה, פרק ז).

R. Emden on Alchemy

R. Yakov Emden discusses alchemy in a few places in his writings:

גם מדוע החריש ממלאכת האלקימיא הנכבדת, אשר יש בה ברכה, גם למי שלא עמד בסודה התכליתי, תועלתה רב בחלק הנגלה ממנה, ממנה תוצאות רפואות הרבה, חיים ומות בקרבה, ואוהביה יאכל פריה (מטפחת ספרים, פרק ט, עמ' קה).

Elsewhere he writes:

על החלק העלם שבחכמת הטבע הנקרא אלקומיא שהיא חלק המעשי שבה להכיר ולידע הפרדת היסודות... שמא היינו מודים שהיא ססעיף ממעשה בראשית (מגדל עוז, אוצר הטוב, מוסר ד, אות י, דף כה ע"א)

Additonally he writes:

הרואה חכמי או"ה... ראוי לברך ברכה זו...ואפילו הגיעו למדרגה שיוכלו לשנות העצמים ממיני המתכות, כמו שאומרים בעלי האלקימיאה, מכל מקום היא מלאכה, ויוכל אדם לקבלה במסורת מבלי עיון. אמנם אשר השיג אותה על פי עיון ולימוד, שהעמיק להתחכם באותו מלאכה... כדומה שיתכן להקרא חכם (מור וקציעה, סי' רכ"ד).

In another place he writes:

דוגמת זה מה שהפליגו בעלי האלקימיא לספר בשבח עוצם מעלת רפואה תעלת כללית. שאם אמת נכון הדבר בפיהם לדעתי היא באה מספר רפואות של שלמה המלך... ונראים הדברים שרבותינו חכמי המשנה והתלמוד היו בקיאין באותו חכמה וממנה נתעשרו כל העושר העצום המפולג ראב"ח... ראב"ע, ור"ע ורבי נכדו... וכיוצא בהם רבים שזכו לעושר שיעור שלא יאומן כי יספור על מלכי ארץ (אגרת בקורות, דף כו ע"א).

See also his Shu"t Sheliot Yavetz (1:41, at the end). I was rather surprised to find no real discussion of this topic in Jacob J. Schacter, "Rabbi Jacob Emden: Life and Major Works," (PhD dissertation, Harvard University, 1988). In R. Patai, The Jewish Alchemist he has a chapter on R. Emden but it is missing most of the above quoted sources.

Sefer ha-Brit writes:

לכן... שאסור להשתמש בקבלה מעשיית כי הקליפות מתדבקים מאד באדם העוסק... ולכן מפתין אותו ומטין אותו לדרכים לא טובים ומגלים לו ממשלת שדים ועניני הבל עולם הזה במלאכת האלכימיה... (ספר הברית, חלק ב, מאמר יא פרק א)

R. Dov Ber Torish writes:

אך הכה המחקר באלפיו והסכלות ברבבותיה, ועד היום לחט חרב הסכלות מתהפכת בעולם ועצומים הרוגיה (גנזי המלך, עמ' 79).

Another intresting person who was involved in alchemy was Mordechai Levison as he helped A. Nordeskjold translate his work A Plain System of Alchemy into English. See D. Ruderman in Jewish Thought and Scientific Discovery in Early Modern Europe, pp.345-357 esp. p. 348. See also this work Mivchar Kisvei Mordechai Gimpel Shnaver put out by S. Sprecher p. 7. See also, Moshe Pelli, Mordechai Gumpel Schnaber, "The First Religious Reform Theoretician of the Hebrew Haskalah in Germany," JQR, New Series, Vol.64, No.4, (Apr.1974), pp.289-313; Moshe Graupe Heinz, "Mordechai Gumpel Shnaber-Levison The Life, Works and Thought of a Haskalah Outsider," Leo Baeck Institute Year Book, 41 (1996) 3-20. Thanks to on the main line for these last two sources. See also here.


R. Samuel Falk, aka "The Ba'al Shem of London," who was a very colorful character was also a student of alchemy (his portait apears on the cover of Patai's book-it is him and not the founder of Hassidut as been errouneously attributed). The Chida writes about him:
וסיפרו על בעל שם מלונדריס שמואל פולאק בן הרב יהושע פלאק נפלאות ולובש בגד זהב ואותיות חקוקות בו מעשה ידיו ויש לו חרב שפורחת, וכל עסקו ביערים ובשפת הים בהתבודדות והוא היה אומר שמתעסק לטובת העולם והוא משבט יהודה ומעשיו לא נתעסק אדם זה ת' שנה והוא מלך על ארץ תבל שהלך הוא בשבילי הים... וכיוצא בזה שאר שטיות שהולך ביער שהוא מששת ימי בראשית, והנגלה הוא שיש לו ממון הרבה (מעגל טוב, עמ' 155). [3]
Recently an entire book came out on the subject of gold from R. Yisroel Dandorovitz called Ha-Nechmadim me-Zahav. This book is twenty three chapters of different aspects related to gold. He uses many seforim, including many obscure sources, and puts together many nice original ideas. Chapter eleven is devoted to the subject of alchemy. [This chapter first appeared in the Eitz Chaim Journal (Vol. 8, 288-309)]. He brings many sources on the subject. Just to point out a few small minor points with this chapter. When discussing both Modena and R. Emden although he brings some of the sources I mentioned he does not bring all of them. When disucssing Ibn Ezra he brings the Pirish Nisvos Olam not realizing that this is Mendelssohn as he is quoting this from a secondary source. He also was not aware of neither Scholem or Patai's work on the subject. A few additional sources worth noting that Dandorovitz didn't include: Mekor Baruch (3:1224) where R. Epstein has a amusing story about the subject. According to the story he was going to go into partnership with someone to make gold based on a recipe he found in an old sefer. See also Pardes Yosef (2:331); Shliti Giborim, p. 399; Meor ha-Chaim, (Drashos of the Or Hachaim Hakodosh), p. 82.
Vital and Alchemy As Reflected in Sefer ha-Pe'olot

As is clear from R. Vital's works, he was very involved with alchemy. For example, in his Sefer ha-Chizyonot he writes:

וחכם גדול בשרטוטי כף היד הביט בשרטוטי כפות ידי וא"ל דע, כי בהיותך בן כ"ד שנה יבאו הרהורים רבים בלבך להתבטל מעסק התורה על כרחך שתי שנה ומחצה (ספר החזינות, א:ב).

But, regarding the Arizal he writes:

גם א"ל שראה כתב במצחי פסוק לחשוב מחשבות לעשות בזהב וכו' לרמוז על עון ביטול זמן שביטלתי בחכמת האלקימייא (ספר החזינות, ד:טז).

Scholem already notes (ibid. p.49) that this piece is lacking in the Eshkoli edition of the Sefer ha-Chizyonot. But, it is unclear why this statement was removed. While it is clear that R. Vital engaged in the study of alchemy and that due to the Arizal's negative views towards the topic abandoned it, it is unclear if Vital picked alchemy back up after the Arizal's death. This newly published work, which was penned after the Arizal's death suggests that Vital still showed an interest in alchemy even after the Arizal died. But, the editor of the Sefer ha-Pe'ulot suggests (p.1) that while R. Vital may have remained interested in the subject after the Arizal told him to stop he never returned to actually practicing it.
Kabbalah Masiyot
I would just like to point out one last very important issue about kabbalah masiyot (practical kabbalah) in general. Some feel that this sefer, Sefer ha-Pe'olot, is full of silly stuff - all kinds of weird and wacky segulos and it is even an embarrassment to R. Chaim Vital to print this work. The truth is this is not so at all and it is not an embarrassment to him at all. Furthermore, as I will demonstrate the printing of this sefer is very important. I will elaborate why and in the process give some insight into this kind of genre of seforim.
In the late 1600's - early 1700's we find an explosion of segulah type seforim being printed. Some of these works appeared in over seven or eight editions demonstrating great popularity. Titles of these works include: Sefer Shem Tov Koton, Amtacat Binyomin, Sefer Zechirah, Mifolot Elohyim and Tolodot Adam. These books were the subject of an excellent docotrate by C. Martus, Sefer Segulotum ve-Refuot be-Ivrit, Tachnetam u-Mekorotum, Heb, (hopefully it will be in book form shortly). Zev Gries also deals with this books in his excellent work Safrut Ha-Hanhagot. Even more recently worth mentioning is the sefer Segulot Yisroel this work is a collection full of segulot from many seforim and it is full of many nice haskomot first printed in 1905 and since than has been printed many times.
All of these seforim are full of segulot for all kinds of things, many of which were based on using methods of Kabblah Maasiot. Kabblah Maasiot is done through various methods some with saying certain shemios others using kemyios.
R. Eliyahu Bahur writes in his definition of
kemyiot:
קמיע... ונראה לי שהוא לשון קימעה בדברי רבותינו.. שפירשו מעט, ולפי שמשימין בקמיע פתקין קטנים עם כתיבה מעוטה בראשי תיבות וגימטריאות של שמות קדושים והשבעות לפכיך נקרא קמיע (ספר תשבי, ערך קמיע). [4]
Many of these people were called Balei Shem as R. Dembinzer writes:
ולאלה אנשי מופת אשר קמו בתוך בני ישראל מן השרידים אשר רוח ה' נוססה בם לפעול ישועות בקרב הארץ ע"י תפלתם או על פי קבלת מעשיות, היו רגילים לתת להם כנוי בעל נס או בעל שם (כלילת יופי, א, דף עח ע"ב).
R. Tamar writes:
והנה היו בעלי שם בדורות שלפנינו כמו רבי אליהו בעל שם, זקנו של החכם צבי שיצר גולם בכח שמות הקדושה... וכמו המהר"ל מפראג... ואחרים בדורות שלפנינו שכולם פעלו ישעות ורפואת בכח שמות הקדושים ומפני כן קראו להם בעל שם (עלי תמר, אלון שבות תשנב, א, יומא, עמ' שנב בסוף) [5]
Now, to be sure, all these works have impressive haskamot and, as I noted above, these works were printed many times. The problem is that of what is contained in these works appear to run counter to the Mishna in Avot (1:13) which says:

"ודישתמש בתגא, חלף"

The source for this is a Mishna in Avot de Rebbe Nosson which says

ודאשתמש בתגא אבד ואזיל ליה כיצד שכל המשמתש בשם המפורש אין לו חלק לעולם הבא (סוף פ' יג) [6]

The Semak brings from R. Yehudah Hachassid

וראיה מרבינו יהודה חסיד שהזהיר לתלמידיו שלא לילך לחופה מפני לסטים שבדרך והלכו ובטחו במה שידעו להזכיר את השם הלכו והזכירו ונצולו בחזרה אמר להם אבדתם העולם הבא אם לא תשובו בלא שום הזכרת השם ותמסרו נפשכם להריג' והלכו ונהרגו (סמ"ק, מצוה ג).
R. Yosef Gitilah writes
ואם באמת היה ביד החכמים הראשונים שמות הקדושים מקובלים מפי הנבאים...והיו יכולים לחדש בהם אותות ומופתים בעולם. לא היו משתמשים בהם לצרכם רק בעת הגזירה לפי שעה או על צד קידוש השם (שערי אורה, שער א, דף א ע"א).
In order to understand this issue, it is worth quoting the words of R. Chaim Vital

"וזהו סוד ענין קבלה מעשית... ולכן אסור להשתמש בה, כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא. וגם אפילו שישיג, הוא אמת בתערובת שקר... וטומאת הקלפות מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה מעשית, ולכן שומר נפשו ירחק מהם... וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינ"י ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם וכל זה לסבה הנזכר כי אין טוב בלתי רע. ולא עוד אלא שמכריחים אותן בעל כרחן על ידי השבעות ואז מפתים אותן ומטין אותן לדרכים לא טובים עד שמאבדים נפשם, וגדולה מזו כי כל דרכי ההשבעות האלו העלימום הראשונים ואין אנו בקיאים היטב בדרכיהן וראוי להתרחק מהם בתכלית" (שערי קדושה, ירושלים תשמה, חלק ג שער ו, עמ' צו ).

R.Yakov Emden writes pretty much the same thing:

"טפשים מתעתעי' כבן כוזביא... ר' שלמה מולכו ורא"ל וזולתם המשתמשי' בהשבעות וקבלה מעשית. פתאום עברו ונענשו אף על פי שהיתה כוונה לטובה (מגדל עוז, זיטאמיר תרלד, בית מדות, עליית הטבע, אות ז, עמ' 242).

See also J.J. Schacter, "Rabbi Jacob Emden's Iggeret Purim," in Studies in Medieval Jewish History,2, p. 444. A very interesting bibliographic; piece was printed by S. Sprecher from Mordechai Levison (here) (for more on him see above):
בהיותי בעיר אלטונא בשנת תקטו לפ"ק כתבתי אגרת שלומים להרב מהור"ר יעקב חונה פה בעיר עמדין על דבר הקמיעות שכתב הרב מהור"ר יהונתן... אתם הרעשתם את הארץ על דבר הקמיעות כאילו שוא שקר ותפל, אמת הרמב"ם זצ"ל הכחיש השמות כולם באמרו הפתאים ראשונים בארו שקרים ובוא הספרים שחברו לידי אנשים רכי לבב... נזכר בש"ס... רק שכחו ובימים בא אחד ליסדו...

R. Eliyahu Gutmacher writes

אבל להיות עוסק במעשה בקבלה מעשית ודאי לא. אם לא אותן אשר הגיעו ידיעה על ידי גילו אליהו או זולת זה ממופתים ברורים שכן הוא רצון ה' ברוך הוא שיעסקו, שבאו בשביל זה לעולם, ונשמתן מסוגל לזה. ומזה היה התנאים והאמוראים ואחרי זה בדורות שעסקו כך. אבל זולת זה לא לבד שיתרחק ממעשה, לענ"ד גם ממעשה, לענ"ד גם בדרישת הידיעה איך נעשה אין לכנס, כי קשה המעצר בעת הצורך מלחפש היתר (צפנת פענח, מאמר ט).

R. Chaim Vital explains why in the times of the Tanaim and Amoraim Kabblah Maasiot was allowed and used:
"וזהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי ישמעאל ואנשי-כנסת-הגדולה, ואחר-כך נשכחו גם דרכי השמושים ההם. ועוד אחרת, כי נאבד טהרת אפר פרה בזמן האמוראים עד זמן אביי ורבא, כנזכר בתלמוד, ולכן לא נשתמשו מאז ואילך בעלית הפרדס..." (שערי קדושה, שם, עמ' צו).
I elaborated on this point in my sefer Bein Kesseh Leassur (pp. 97-111) and here.
But the issue we must deal with is how did all these people write methods of k
abblah maasiot to use we do not have the efer Parah Adumah today and even more problematic it is against the Mishna in Avot? A partial answer for this can be found in the introduction of Mifolot Eloyhim where R. Yoel Bal Shem writes:
שיש שמות הקדושים מאד מאד שאין צריכם טררה כלל ע"ד הלא כה דברי כאש והפעולות שהם מגדר הזה אם הם אמתיות בלי טעות מותר לפועל בהם בזמן הזה בלי אפר פרה ועי"ז יש קידוש השם שרואים בחוש נפלאות השם יתברך והבקיאים בקבלה מעשיות יודעים זאת" (מפעלות אלקים, [בתוך: ספרים קדושים מחכמי ספרד], ברוקלין תשמ"ה, דף ג ע"ב- ד ע"א).

But even with this fact it still does not explain how this works out with the Mishna in Avot which provides a blanket prohibition against any use of kabbalah maasiot.

Furthermore there is a great danger in using
kabbalah maasiot. Sefer Chassdim writes,

אין המזיקים מתגרין אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו קמיעות או עסקו בכשפים ובהשבעות או בשאלת חלום לכן לא יעסוק אדם בהם. ולא יאמר אדם אעשה בשביל פקוח נפש בהשבעות וקמיע כי אין זה חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעו ואין דוחין נפש מפני נפש ונאמר (דברים י"ח י"ג) תמים תהיה ואין לו אלא תפלה ותחנונים על הכל וה' ישמרנו וזרענו ואת כל אשר לנו מכל רע מעתה ועד עולם אמן ואמן (ספר חסידים, סי' תתשע"ב).


Indeed, in Sefer ha-Pe'ulot R. Vital brings some one who used it who got hurt (p. 188) See also Sefer Chasdim # 211; R. Katzenelenbogen, Yeish Manchlin, pp. 88-90; Ephraim Kanarfogel, Peering through the Lattices, Mystical, Magical and Pietistic Dimensions in the Tosafist Period, p. 209
Additionally, Sefer ha-Brit takes a very strong stance against kabbalah ma'asiyot:
כי כל דרכי השבעות העלימו הראשונים ואין אנו בקיאין בהם וכל מה שנמצא כתוב בספרים מן הקבלה המעשיות והשבעות ופעולות יהיה בכתב או בדפוס רובם ככלם משובשים הכל הבל ואין בם מועיל... ונאמנה תדע שכל ההשבעות ופעולות אשר תמצא כתוב בכתב יד או בדפוס ומתיחסים בשם המקובלים הראשונים המפורסמים רובם ככולם מזוייפים ומשובשים כמה מהם נשתבשו על ידי העתקות באורך הזמן וכמה מהם הראשונים בעצמם שבשו אותם בכוונה כדי שלא ישתמשו בהם כמו ספר ברית מנוחה וספר רזיאל וכדומה (ספר הברית, חלק ב, מאמרי יא, פרק א-ב).
Another issue raised why one should not use kabbalah ma'asiyot is raised by the Matzav ha-Yosher:
המה סוברים בטעות שגם בקבלה מעשיות ובפעולות השמות הקדושים יש לי גם כן איזה ידיעה אבל אין האמת כן ולא בי הוא זה כלל... ולא זכיתי כלל לזה ואע"פ שישנם בידי ב"ה ספרים מודפסים וכ"י מענינים כאלו ומענייני כל מיני סוגולת ויש בידי ללקוט מהם כל מה שברצוני ולסדרם אבל לא קבלתי משום רב גדול וגאון הזמן אם יש לסמוך עליהם דמי ומי הוא בדורנו הוא שיכיר את כ"י האר"י ותלמידו הרח"ו ואולי ידי זרים שלטו בהם כי אני בעצמי ראיתי בהם ענינם זרים מהם שאין להם שום מבוא בשכל אנושי הפשוט וגם אין להם שום מקור בדרז"ל שבש"ס ובמדרשים לכן איני מזדקק לזה כלל... (מצב הישר, ב, דף ט ע"ב).

Based on all these sources and others, R. Yakov Hillel comes out very strongly against using kabbalah maasiot. One of his main concerns is as mentioned even if one can use kabbalah maasiot it is very possible the texts of the various Shemios are wrong. But, R. Hillel needs to then account for these collection of very popular seforim mentioned above, all of which are full of kabbalah Maasiot. But, even more problematic is this sefer, Sefer ha-Pe'olot, of R. Vital especially as mentioned above R. Vital is against using kabbalah maasiot. For this R. Hillel answers that R. Vital collected this for himself and never intended to print it (p.271). R. Yakov Hiller deals with this topic in his Shu"t va-Yeshev ha-Yam (1:13) and in his very famous and popular work Tomim Teheyeh. This sefer received numerous important haskomos and is devoted to discourage people from going to people who claim to do all kinds of miracles. The editor of the Sefer ha-Pe'ulot echos R. Hillel's justification (intro, p.18) although he apparently was unaware of R. Hillel's discussion regarding Sefer ha-Pe'olot. R. Hillel claims based on his reading of the diary of the Chida that the Chida saw Sefer ha-Pe'olot but then he immediately returned it (p. 59). I believe this is an incorrect reading of the diary as eventually a few years later he did go through the sefer and keep it as is clear from that very same page in the diary. But even more importantly I am not sure R. Hillel is correct in his over all picture that he is presenting as I will explain.
It is true that there are many sources against using kabbalah maasiot as I listed some of them. Now I do not have a proper explanation for this at this time. However, I would like to point out that through out our history we find many people that did all kinds of things with kabbalah maasiot. From Chazal throught Geonim [7] Rishonim until late Achronim.[8] As Y.Harari writes: "In recent decades nothing short of a revolution has taken place in the way we understand ancient Jewish magic and its place within the broad spectrum of Jewish culture in Palestine and Babylonia, in the mishna and Talmud period."

In order to see this one just has to read through the works of: R. Thompson, Semitic-Magic its origins and Development; J. Trachtenberg, Jewish Magic And Superstition: A Study In Folk Religion, University Of Pennsylvania Press 2004; regardingthe use of magic during the times of Chazal see: S. Lieberman, Greek in Jewish Palestine, pp. 97-114; J. Naveh, S. Shaked, Magic Spells and Formulae; E. E. Auerbach, Chazal, pp. 82-88, 103-114; Y. Gafni, Yehudi Bavel Be-Tkufos Hatalmud, p. 167-176; Y. Dan, Toldot Torat ha-Sod ha-Ivrit, 2:474-505; E. Kanarfogel, Peering through the Lattices, Wayne State University, 2000; G. Bohak, Ancient Jewish Magic A History, Cambridge University, 2008 and H.J. Zimmels, Magicians Theologians Doctors, New York 1952 p.35, 194. See also the recent excellent study of Yuval Harrari, Ha-Kishuf Ha-yehudi Ha-kodom available for purchase here. See also the articles of Yuval Harrari (p.521-564) and Michael D. Swartz (p.393-420) in The Literature of the Sages. See also the bibliography in D. Ruderman in Jewish Thought and Scientific Discovery in Early Modern Europe, pp. 380-82. See also the many articles of Meir Bar Ilan some of which are avialable here see also D. Ruderman, Kabbalah, Magic and Science, pp. 102-120. See also this excellent bibliography from Scott Noegel.
There is a very nice exhibit of this currently at the Bible Lands Museum in Jerusalem (see here) "Angels & Demons, Jewish Magic Through The Ages," which shows the acceptance of all this in to Jewish life. They even printed a very nice edition of this display with articles from the top academics of the field called Angels and Demons.
Now it is true that there were frauds amongst them [9] but many of them were great people. As I already mentioned there were many works full of kabbalah maasiot printed. These books were very popular as we know form the many times they each were printed. Some of them were written by big Mekubalim and many of these works have impressive haskomot.
Recent years has seen an explosion of studies related to the Baal Shem Tov and who he was. A while ago Professor Etkes wrote a excellent article in which he documents the phenomena of Balei Shem who were active in Europe before the Baal Shem Tov. [This article was than printed as the first chapter in his book on the Beshet.] This theory was expanded upon much more by Professor Rosman in the first chapter of his excellent work Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov. The Baal Shem was continuing with this accepted path, except that he was much more successful and famous than of all the previous Balei Shem. In this article he shows that these people were known as great people and that we have reliable accounts of them. There methods were based for a large part on kabbalah maasiot and seemed to have been accepted. All this seems to show that the use of kabbalah maasiot was common practice. This article of Etkes has been accepted and used by most who have written on the topic. [10] Just to give one example of this to put the significance of this in perspective. Today there is an accepted custom to recite Ledovid during the month of Elul and Tishrei. Many groups were skeptical of this custom saying the earliest source for this custom was the Chemdat Yomim-a highly controversial work. However research has shown pretty conclusively that the first sources for this custom predates the Chemdat Yomim by a while as it is found in some of these segulah Seforim. More so based on a fascinating autobiography recently printed from Manuscript from a very learned Rav at that time period we see he writes good things about the author of the earliest source - R. Binyomin Ba'al Shem. All this shows that this minhag was started by a very special person - R. Binyomin Ba'al Shem.
Now the printing of this work of R. Chaim Vital just gives us one more work to add to such lists. The importance of this is that R. Vital was a great mekubal and a godol Hador in his time, much more famous and important than all the other authors known to have written on this subject to date. Even more so is that he obviously did not have a problem with using kabbalah maasiot. This sefer is full of examples of kabbalah maasiot many of which he says he himself tried and used one of which I quote earlier he used over two thousand times!
הנה פעמים רבות לאין קץ יותר מאלפים פעמים כתבתי אותם.

Now it is quite strange that R Chaim Vital was doing this as I previously mentioned that he was very against the use of kabbalah maasiot for a few reasons so why was he himself using it? It is even stranger because as I brought earlier R Chaim Vital's oppsition to Shlomo Molcho because he practiced kabblah maasiot. [See M. Idel, "Shlomo Molcho as a Magician," Sefunot, 1985, pp. 83-119]. But, according to Sefer ha-Pe'olot R. Vital himself also engaged in kabbalah masiyot! [As an aside in the otherwise excellent work of R. Hamberger Mishchei Sheker Umisnagdheim he blacklists R. Molcho because of the above statement of R. Chaim Vital. In so doing, Hamberger ignores all the rest of the positive opinions of great people about him in light of this work it is even stranger to do so. I hope to return to this issue in a full article in the near future]. So according to all this even if R. Hillel is correct that the book was not meant to be published but the issue at hand is did he practice kabbalah maasiot and the answer is from this book we see he definitely did!

Some say that he wrote this work before he met the Arizal but that is not true simply because he quotes the Arizal a few times in this work always in context of him being dead already (pp.144, 148, 265) and as I quoted earlier he even mentions when the Arizal died what he was learning (p.144). Be that as it may it is clear that his opinion on this topic needs clarification. [Amar and Buchman also address this problem in their work Refuah Maasiot le-Rav Chaim Vital, pp. 59-60].
Some Observations Regarding this Edition of Sefer ha-Pe'olot
Just a few words on this recent edition. The editor chose rather wisely not to bother putting in almost any footnotes. Rather he focused on trying to print an accurate and legible version of the complete text. On the Hyde Park forum there as a rather vicious fight about this new edition. Someone claimed that it was full of mistakes and that he did not transcribe the text of the manuscript properly. This is rather ironic as in the beginning of this new sefer the editor accuses Amar and Bochman for not transcribing the manuscript accurately (unfortunately typical of charedei work to criticize academics). The editor defended himself rather well (in my opinion) showing that the copy of the manuscript he was working with was very hard to read. After finding a clearer copy the editor went back and fixed many words he was unsure of there proper reading. These corrections are available from the editor. My personal opinion after carefully reading the whole fight was that the person who was criticizing this new version had an agenada which was because he himself was working on printing the sefer (see here). A copy of the manuscript is available on Otzar Hachochma.
The reason I say it is wise that the editor did not even attempt to put in notes is because it would have taken him years to decipher the basic sources for all the information mentioned in this work. This work is huge and is full of material in all areas as I mentioned. It would require consulting with experts in many different fields. A few years back in the journal Mekabtziel from Mechon Ahvat Sholom printed a few pages from this work. It appeared that they planned on printing the whole work with notes but it is unclear if they will publish the complete work. Although I am not sure what exactly motivated the editor of this new edition to to print this work, I thank him for it as I am sure many others do. Another thing of note is that he did make sure to consult Yosef Avivi the noted expert on Kabbalah especially of R Vital. He included a nice introduction and indexes. In truth the index could have been better but it is still very helpful. He has indexes for names of people of various shemios and of the plants brought down and the like brought in this work I do not necessarily agree with all that he writes in the introduction. For example, he claims this is not the work the Chida used I disagree (see above). He also writes the Arizal is only mentioned once this also is not true he is quoted a few times just see the index of this work which lists five times.

One rather interesting thing he writes in the beginning of the work is
מודעה ואזהרה ספר זה נועד לעיון בלבד ולא לשימוש מעשי, והעושה מפעולותיו על דעתו ובאחריותו הוא עושה. שומר נפשו וגופו ירחק מלעשותן, והיה שלום
Refuah Maasios L’Rav Chaim Vital Amar and Buchman also write this:
לשימת לב הקוראים ספר זה מסכם מידע רפואי, היסטורי ומסורתי ואין להשתמש בתרופות או בטיפולים המוזכרים בו מבלי להיוועץ ברופא. המחברים אינם אחראים לכל נזק שעלול להיגרם מהשימוש במידע הכלול בספר זה ודוחים מראש כל תביעה בנושא זה.
If one is interested in purchasing a copy of this work contact Bieleisein or the editor at hapeulot@gmail.com. It is not being sold in stores and was printed in a limited edition. If you already purchased a copy of the sefer you can get a few pages of corrections from the editor at the same e mail address.

[1] The document that attests to R. Vital's semikha was puplished by M. Benayahu in his article on semikha in Sefer Hayovel Leyitzchak Baer, p. 266.
[2] See my Bein Kesseh Leassur, pp. 43-47. Additionally biographical information regarding R. Vital can be found in Koreh ha-Dorot, p. 149; D. Tamar, Eshkolot Tamar, pp. 81-115; M. Benayahu, Tolodt ha-Ari, index under R. Hayyim Vital; A. David, Aliyah ve-Hityashivot be-Eretz Yisrael be-Me'ah ha-T"Z, 167-69. Regarding R. Moshe Alshich see David, id. at 195; M. Benayahu, Yosef Beherei, 233-55; M. Idel, Messianic Mystics, pp. 165-69. See also the new edition of Eitz Hadas Tov of R. Chaim Vital where they printed an extensive biography on him. For a bibliography of his works see; N. Ben Menachen, Timron, 2, 265-334.
[3] Much has been written about him first by Hermann Adler, "The Baal Shem of London," Transactions of the Jewish Historical Society of England 5 (1908): 148-173, and idem, "The Baal-Shem of London," in A. Freimann and M. Hildesheimer, eds., Festschrift zum siebzigsten Geburtstage a. Berliner's: Gewidmet von Freunden und Schülern (Frankfurt: J. Kaufmann, 1903), 1-9ץ Than Cecil Roth in his article, "The King and the Cabalist," Essays and Portraits in Anglo-Jewish History (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1962), 139-162 this was based on lectures he gave on the radio. Roth had some autobiographical material about him from Falk's personal attendant's diary which is what he based his article on. More recently Falks own autobiography has been discovered and a Hebrew critical edition has been printed by Mosad Bialik called 'Me-Bal Shed Le-bal Shem', edited by Michal Oron. An English translation of this work by the Littman Library is forthcoming.

R. Yakov Emden accused him of being a secret Sabbatian. However Oren writes based on what we have from Falk he can not find conclusive proof of this. See his Michal Oron, "Dr. Samuel Falk and the Eibeschuetz-Emden Controversy," in Karl Erich Grozinger and Joseph Dan, eds., Mysticism, Magic and Kabbalah in Ashkenazi Judaism: International Symposium Held in Frankfurt a.M. 1991 (Berlin & New York, Walter de Gruyter, 1995), 243-256. See also on this point Marsha K. Schuchard, "Dr. Samuel Jacob Falk: A Sabbatian Adventurer in the Masonic Underground," in Matt D. Goldish & Richard H. Popkin, eds., Millenarianism and Messianism in Early Modern European Culture: Jewish Messianism in the Early Modern World (Dordrecht: Kluwer Academic Publishers, 2001), 203-226; idem, "Yeats and the 'Unknown Superiors': Swedenborg, Falk, and Cagliostro," in Marie Mulvey Roberts & Hugh Ormsby-Lennon, eds., Secret Texts: The Literature of Secret Societies (New York: AMS Press, 1995), 114-168. See also David B. Ruderman, Jewish Enlightenment in an English Key, pp.161-169 and R. Patai, The Jewish Alchemist, p. 455-462. See also R. Hamberger Mishchei Sheker Umisnagdheim, p. 694. I would like to thank Menachem Butler with his help for some of these sources. See also here and here.


One last side point related to the Baal Shem of London the famous Picture of the Baal Shem is not of him but is rather a picture of the Baal Shem of London see Richard I. Cohen, "The Rabbi as Icon," Jewish Icons: Art and Society in Modern Europe (Berkeley and Los Angeles: University of California Press, 1998), 125-126 (figure 68) and 287n26-27. See also G. Scholem (The Latest Phase,(heb.), p. 147, 388. See also here.

[4] על קמיע: ראה י' הררי, הכישוף היהודי, ירושלים תשע, עמ' 167-179; שמואל וזאב ספראי, משנת ארץ ישראל, מסכת שבת, א, ירושלים תשסט, עמ' 222-224.

[5] וראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"מ, עמ' 5; ז' גריס, ספרות הנהגות, עמ' 50;
ג' נגאל, מאגיה, מיסטיקה וחסידות, ישראל תשנ"ב, עמ' 13-32 וראה הערות עמ' ו153-170; ר' משה דוד צ'צ'יק, ישורון (שם, עמ' תרסה הערה 6).

[6] ראה בפירושו של רבינו בחיי, בתוך: ר' מרדכי קצנלנבוגן, (מהדיר) משנת ראובן, ירושלים תשס"ה, עמ' קפד, ובפירוש לר' יעקב ב"ר שמשון, שם. וראה ש' עמנואל (מהדיר), תשובות הגאונים החדשות, ירושלים תשנ"ה, עמ' 133. וראה בפירוש של ר' עובדיה מברטנורא שהביא דברי האבות דר' נתן בשם 'שמעתי'. וראה סיכום חשוב בכל זה בדברי ר' יעקב הלל, שו"ת וישב הים, ירושלים תשנ"ד, א, סי' יג; ובספרו תמים תהיה, ירושלים תשנו; ור' ראובן מרגליות בהערותיו לשו"ת מן השמים, ירושלים תשמ"ח, עמ' נד-נו.


[[7 ראה פירש ספר יצירה לר' יהודה ברצלוני, (מהדיר: ש' הלברשטאם), ירושלים תשל"א, עמ' 103: "שאלה לרבינו האי ז"ל... כי ראוי פלוני אדם ידוע מבעלי השם...". וראה ש' עמנואל (מהדיר), תשובות הגאונים החדשות, ירושלים תשנ"ה, עמ' 124. וראה: ב' קלאר, מגילת אחימעץ, ירושלים תשל"ד, עמ' 22: "והזכיר הרב השם בכח היד...". וראה מ' בן-ששון, צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם קירואן, 800-1057, ירושלים תשנ"ז, עמ' 275-278; R. Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, Yale University Press 1998,

p.142-147.


[8] כמו הבעל שם טוב, [עליו ובפרט על נקודה זה ראה: ע' אטקס, בעל השם, ירושלים תשסב; מ' רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים תש"ס]; והבעל שם ממיכלשטאט, [עליו ראה בעל שם ממיכלשטאט, ירושלים תשמ"ג].
See also The Master of An Evil Name: Hillel Ba'al Shem and his Sefer Ha- Heshek, Yohanan Petrovsky-Shtern,AJS Review 28:2 (2004),217-248;Moshe Idel, 'Jewish Magic from the Renaissance period to early Hasidim, Religion Science and Magic in Concert and Conflict, Ed. J. Neusner, E. Freichs, P. Flesher pp. 82-117.

Another interesting source of a great person who knew Kabblah Maasios was R. Avrhom Simcha, the nephew of R. Chaim Volzhiner. The Netziv writes in his Hesped on R. Avrhom:

אבל בפטירת הגאון מוהרא"ש זצ"ל אשר היה משיירי תלמידי הגאון אביר הרועים מוהר"ח זצ"ל והי' מקובל ממנו כמה ענינים וסודות, וגם קבלה מעשית אשר היה מועיל הרבה בזה, רחוק שיעמיד אחר במקומו, באשר כי אין בדורות אלו ממי ללמוד ומי יבוא לעסוק באלו... (דרשות הנצי"ב, דרוש יח).

To make this even more interesting recently a letter of the Netziv was printed about a amulet for a woman giving birth in the letter the Netziv writes:

ודבר קמיע זו קלה וקצרה כאשר הנני שולחה לך, ומסודרת היא מפי הצדיק ר' אברהם שמחה צ"ל אמנם אמר לי שאינו יודע אם תועיל ממני, באשר אין כל הנשמות מסגולות לכאלה, והיינו אתמחי גברא כמובן. ותאמין לי מחמדי כי עוד היום איני יודע אם היא לתועלת כאשר היתה באמנה מיד חותני זצ"ל או מיד הצדיק הנ"ל. הן אמת שהנשים המילדות אומרות שמועיל בכל זה איני מאמין כל כך. ומכל מקום הנני נותנה כדי לחזק בזה לב היולדת באשר חזוק הלב הוא דבר גדול... (ספר זכרון תפארת רפאל, עמ' פו-פז).


In the Matzav Hayashar he brings while discussing writing segulos:

וכן שמעתי אומרים על הר"ר יצחק אבד"ק וואלאזין כידוע ומפורסם עוד היום מכמה מיני מעשיות אלא שאין דרכי להעלות בכתב סיפורי מעשיות והיינו שכוונתו היתה בזה שזכותו וזכות אביו הרב הצדיק ז"ל יגן על מותו האדם (מצב הישר, ב, דף ט ע"ב ).


As an aside for an interesting piece about R. Chaim Volzhiner and his knowledge in Kabbalah See what R. Eliyhu Rugler writes - printed by E. E. Auerbach, Meckarim Bmadyaei Hayehadus, 1, p. 415.

R. Eliyahu Gutmacher writes:

ויש הכרח ממני לכתוב כאן בקיצור, שבל יאמר מי: הלא נשמע כמה מעשיות אשר נעשים על ידך בעזה"י להציל מצרות רבות, אין זאת רק על ידי קבלת מעשית. וכאשר הגעתי אגרת ממרחק מחכם גדול... בהיותי שאני בקי בקבלה מעשיות ארחם לעשות בבזה שנתייאש מכל הרופאים. בקראי זאת נפלה עלי להיות חשוד בכך... קודם כל אודיע כי בכל התאמצות דחיתי מעלי כל הבא, אבל ראיתי סיבות נפלאות שכן היה רצון ה'. באשר שגדולי ישראל הסיעו הנדכאים עלי. ומה היה לי לעשות אם באו אב ואם ואחד מקרוביהם והביאו לי בנם, בוכים וצועקים לרחם. ישבתי ללמוד עם בחורים בבית המדרש והובא נער מן י"א שנה בכתף אביו וצעק לרחם עליו... והנער לא היה יכול לדבר מאומה... וקולו פעמים בנביחה ככלב ופמעים כעגל...וגם כל העוברים דרך העיר בשמעם עניניו לביתו לראות הנפלאות. ואני ידעתי שאין לי מאומה במה לרפאותו. בכל זאת חשבתי הלא ד' ברוך הוא שולחו... ולקחתי ספר תהילים ובמקום שנפל אמרתי, והבאתי לכל תיבה כוונה לענין שלפני. וכוונתי היטב בשורש האותיות, ובמיוחד בהזכרת השם הקודש... פתאום הוציא הנער קול אשר נבהלו כולם, והראה באצבע למקום אחד. ואמרתי מהר לפתוח החלון, וכן היה ודיבר הנער ואמר יצאה אחת מן המכשפות ממנו ופתחתי לראות בבטנו כי אמר עוד שלש מכשפות בו... ואמרתי כיון שיש עת רצון אתפלל עוד. וכאשר אמרתי שוב בערך ד' מינוטין שוב צעק בקול אשר בכל השכונה ברחוב ההוא נבהלו והחלון היה פתוח ושוב אמר הנה כולם יצאו... והיה כזה עוד בכמה אשר יש לכתוב כמעט ספר מכל הענינים, והכל היה בעל כרחי שהפיל עלי בכח. ורק על ידי תפלות ובקשות ולפעמים גם סגולות השכיחות... (עי"ש עוד דברים חשובים בזה, צפנת פענח, מאמר ט).

R. Eliyahu Gutmacher became a famous Baal Mofos. Eventually he published an ad in the Ha-maggid to beg people to stop coming and sending him letters for help. See Mechitav me-Eliyahu, pp. 89-91; See also Bromberg's book, Megedolei ha-Torah veha-Chasidut on R. Gutmacher, pp. 143-152 where he prints some letters from manuscripts of R. Gutmacher about this.


[9] ר' משה חגיז במשנת חכמים, ירושלים תשלד, דף לה ע"א, סוף אות ר"מ כתב: "כי נשבע אני שראיתי ודברתי עם כמה וכמה אנשים שהיו מחזיקין אותם ההמון למקובלים בעל קבלה ובעלי שם ולא היו יודעין דין דק"ש ונטילת ידים... והיהו כותבין על עצמן הרב הגדול החסיד". ר' יעקב עמדין במור וקציעה סי' רכד כתב: "והמודיעים חדושים בטבע על ידי קבלה מעשית... אבל כבר אבדה חכמה זו מבנים. והמתפארים בה בדור זה בארצות האלה כפי שידענו מזויפים הם רמאים, אוחזי עינים לפתאים, כמו שנתברר בימינו הרבה".
It is worth quoting here the words of the Ketav Yashar which I brought earlier:
ויש לי ידיעות גם כן בחכמת הרפואה שהתירה התורה, ולא יאמין אדוני שלמדית חלילה חכמה הזאת בספרי הגוי' ובכנסיה שלהם, שמו שיעשו פריצי בני עמונו חלילה! האם אין ספרי רפואות הרבה מאוד כמו מפעלות אלדים ושער אפרים מלאים סגולות ורפואות שאין בכל חכמי הגוים השגה לדעת דבר מהם לפי שהם למעלה מן הטבע, ואנכי ידעתי להסיר עין הרע בלחש... וכיוצא באלה (כתב יושר, דף ח ע"א).
[10] To show further evidence to Etkes's theory my friend M. Checick showed me the following source:

בשו"ת גאוני בתראי (סימן סג) ישנה תשובה מאת ר' שמשון מייזליש אב"ד זאלקווא והגליל (חתן ר' אביגדור הורוויץ מקאמינקא חתן ר' צבי הירש מייזליש) בענין אשה שהודתה שזינתה תחת בעלה. סיבת הודאתה היא מגפה שפקדה את העיר, ואיימו על הקהל שיביאו בעל שם שיגלה בשל מי הסער הזה, ומתוך חששה – הודתה. וכך מספר ר' שמשון: "אירע בימות הקיץ שעבר, בהיות בעו"ה מדת הדין ר"ל מתוח על העיר הזאת במיתות הילדים ר"ל. ועל רעיונו סליקא לשלוח לק"ק ראזדיל לכבוד הרב המאור הגדול המפורסם אב"ד נ"י אשר מוחזק בהמון ישראל שלפעמים מגלה מצפונים של בני אדם, ואולי יתוודע החטא אשר כאש בערה, ומה עשה ה' ככה ומה חרי האף הגדול הזה. ושמעה אשה אחת זאת, ואמרה לבעלה ולפני בית חמיה: אל ישלחו חנם – מאיתי יצא הרע, שבהיותי פעם אחת ישינה בבית גיסי ובא עלי גיסי...".

ראה: ע' אטקס, בעל השם, ירושלים תשסב, עמ' 15-53 [='מקומם של המאגיה ובעלי השם בחברה האשכנזית במפנה המאות הי"ז-הי"ח', ציון, ס, תשנה, עמ' 69-104]; 04]; מ' רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים תש"ס, עמ' 23-40; מ' אורון, מ'בעל שד' לבעל שם, תל אביב תשסג, 13-27;ח' פדיה,הדגם החברתי דתי כלכלי בחסידות בתוך: צדק ועדה, עורך: ד' אסף, ירושלים תשס"א, עמ' 363-367
See also G. D. Hundret, Jews in Poland- Lithuania In The Eighteenth Century, University of California Press 2004, pp. 142-153; G. Dynner, Men of Silk, pp. 137-147.

וראה: ג' שלום השלב האחרון עמ' 100 ועמ' 110;ז' גריס, ספרות ההנהגות, ירושלים תש"נ, עמ' יט ועמ' 97; הנ"ל, הספר כסוכן תרבות, תל אביב תשס"ב, עמ' 41מ' פייקאז' בימי צמיחת החסידות, עמ' 136 -137 [וראה על זה א' רובינשטין, עלי ספר, יד עמ' 184-186

על כל ספרים אלו והשפע על ההמון ראה: ח' מטרס, ספרי סגולתם ורפואות בעברית תכנים ומקורות, עובדה לשם קבלת תואר דוקטר, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ז. והנ"ל, 'מבריאת אדם- להבראתו: עיונים בספרי סגולת ורפואות', עמ' 147-164, בתוך ספר היובל לכבוד י' דן,
Creation and Re-creation in Jewish Thought, Mohor Siebeck 2005.
H. Pollack in Jewish Folkway in Germanic lands pp.113-145
See also Nimrod Zinger, 'Natural' And 'Unnatural' Causes For Illness In The Writings Of Ba'alei Shem, Doctors And Patients Among German Jews In The Eighteenth Century," in Giuseppe Veltri and Maria Diemling, eds., The Jewish Body: Corporeality, Society, and Identity in the Renaissance and Early Modern Period (Leiden: EJ Brill, 2008), 127-55; Nimrod Zinger, "Our hearts and spirits were broken: The medical world from the perspective of German-Jewish patients in the seventeenth and eighteenth centuries," Leo Baeck Institute Yearbook 54:1 (2009): 59-9; Nimrod Zinger, "The Baal Shem and the Doctor: Medicine in the Daily Life of German Jews, 1648-1770," (PhD dissertation, Ben-Gurion University, 2010; Hebrew). Thanks to Menachem Butler for the last three sources.
וראה ז' גריס, ספרות ההנהגות, ירושלים תש"נ, עמ' יט ועמ' 97; הנ"ל, הספר כסוכן תרבות, תל אביב תשס"ב, עמ' 41; ע' אטקס, בעל השם, ירושלים תשסב, עמ' 15-53 [='מקומם של המאגיה ובעלי השם בחברה האשכנזית במפנה המאות הי"ז-הי"ח', ציון, ס, תשנה, עמ' 69-104]; מ' רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים תש"ס, עמ' 23-40; מ' אורון, מ'בעל שד' לבעל שם, תל אביב תשסג, 13-27.

15 comments:

Anonymous said...

איזה פוסט נחמד. אני מאוד אוהבת לקרוא סוגים אלה או מאמרים. אני יכול? לא לחכות כדי לראות מה יש לאחרים לומר.

Anonymous said...

Wow, this piece of writing iѕ fаstіdious,
mу youngeг sisteг is analyzіng these
thingѕ, theгеfοre ӏ am going tο inform her.


my ωеbѕіtе personal loans
My webpage :: personal loans

Anonymous said...

hello!,I lіke your wгitіng νery much!

percentаge wе сommunicate ехtra apрroximately your
аrticle on AOL? I need an expert in this ѕρace to
solve my ρroblem. May be that is yоu!
Taking a look ahead to sее уou.


my sіtе; payday loans

Anonymous said...

I think this is one оf the most significant
info for me. Аnd i am glad reаdіng youг article.
Βut want to гemarκ on some
geneгаl things, The ωеb site style is idеal, thе articles is really nісe :
D. Good job, cheers

Here is my ωeb site :: payday loans online
Also see my website - payday loans online

Anonymous said...

For most гecеnt infοгmatіon you hаve tο ѵisit the web аnd
on the web I fοunԁ this site as a bеst wеb
рage fоr hottest uрdatеs.


My web blog ... payday loans no credit check

Anonymous said...

Thank you, I've just been searching for information approximately this subject for a long time and yours is the greatest I have came upon so far. But, what in regards to the bottom line? Are you positive in regards to the supply?

Feel free to visit my blog instant loans

Anonymous said...

Great artіcle! That is thе tyρe of info
that are ѕuρρosеԁ to bе
shared aгound thе inteгnet. Shamе on thе seek еnginеs fοr not positіoning thiѕ put up higher!
Come оn oνeг and visit my ѕite . Thanks =)

Αlso vіsit my ωeblοg :: payday

Anonymous said...

Whаt's up, just wanted to say, I liked this blog post. It was practical. Keep on posting!

my blog: instant payday loans

Anonymous said...

Hey there! I could have sworn I've been to this website before but after reading through some of the post I realized it's new to me.
Nonetheless, I'm definitely glad I found it and I'll be book-marking
and checking back frequently!

Feel free to surf to my blog - Main logic behind why yourself may be in charge of gynecomastia

Anonymous said...

Thankѕ for finаlly wrіting about > "R. Chaim Vital and his Unknown Work Sefer ha-Pe'ulot" < Loved it!

Feel free to visit my blog post :: pаydaу loans

Anonymous said...

Ӏ dο not even κnow the waу I ended up here, but I thought thiѕ put up waѕ once good.
I do not recognizе who you are but definitely you are
going to a famous blоgger in the event you are nоt already.

Cheеrs!

Heгe is my site; payday loans

Anonymous said...

Hi there! I know this is kinda off topic but I was wondering
if you knew where I could get a captcha plugin for my comment form?
I'm using the same blog platform as yours and I'm having trouble finding one?
Thanks a lot!

My web-site - InstaForex

Anonymous said...

An impгеssive share! I've just forwarded this onto a co-worker who had been doing a little homework on this. And he in fact ordered me dinner due to the fact that I found it for him... lol. So let me reword this.... Thank YOU for the meal!! But yeah, thanx for spending time to discuss this subject here on your website.

Have a look at my web-site; Payday Loans

Anonymous said...

Normally І ԁo not learn pοst on blogs,
howеνer Ι would like to say thаt this write-up very сompelled me tο take a look at and ԁο
so! Your wrіting style has been аmazed me.

Thank you, vегу gгeat post.


Feel freе to surf to my wеblog: Same Day Payday Loans

Anonymous said...

Evегуthing iѕ very oρen with
a preciѕe ԁescriptiοn of the
issues. It waѕ truly іnformative. Yοuг
websіte is very helpful. Many thanks foг
sharing!

Check out mу wеbpage: New Bingo Sites

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...