Saturday, December 05, 2009

Another chapter of R. Shmuel Ashkenazi's Latest Work

Another chapter of R. Shmuel Ashkenazi's Latest Work

Unfortunately, the amount of responses regarding assisting the publication of R. Ashkenazi's was underwhelming (a total of one contribution) so it is still uncertain when the seforim will actually be published. Until then - here is another chapter. For more information to contribute (any amount is extremly helpful) contact me at eliezerbrodt-at-gmail.com.


למקורות הפתגם 'ישועת ה' כהרף עין'



בספרו איש צדיק היה (ס"ע 223) מספר שמחה רז: פעם סיפר לי (ר' אריה לוין),
כי כאשר היה מבקר את הנידונים למוות היה נוהג להיפרד מהם באמירה: ישועת ה' כהרף עין
. שאלוהו: היכן כתוב דבר זה? השיב להם: איני יודע, אך ודאי מובא הוא בכתובים. והוסיף הרב: "שבתי לביתי, חיפשתי אחר מקורה של אמירה זו ולא מצאתיה".



ואולם אנא שמואל זעירא יגעתי (זה ששים שנה ויותר) ומצאתי בס"ד די מחסורי. ולא אמנע טוב ממבקשו.



'פסוק' זה מצוי הרבה בספרים ראשונים ואחרונים. ושני נסוחים לו: א) ישועת ב) תשועת.



אחד הקדמונים, ר' יצחק קרישפין (חי בספרד במאה היב למה"נ) בספרו משלי ערב (המכונה בפי אלחריזי בשם ספר המוסר), שער ו (הלבנון, ג, עמ' 96), הביא את הפתגם השגור כאלו הוא פסוק מן המקרא: ונאמר ישועת ה' כהרף עין ... קוה [ל]א'לוהיך והתאמץ והוחיל, כי ישועתו כהרף עין. וכבר קדם לו רב
נסים גאון
בחיבור יפה מהישועה
(מהד' הירשברג, ירושלים תשיד, עמ' מז): ולא נתן (המפקד) על דעתו שישועת ה' כהרף עין, כמה שנאמר: ישועתו כהרף עין.



בנוסח א הובא הפתגם גם אצל ר' טוביה ברבי אליעזר (בדורו של רש"י) בספרו לקח טוב (לאסתר, סוף פרשה ד): לא עמד[ה] גזירתו (של המן) אלא ב' ימים, וביום ג' נצלב, כי נדדה שנת המלך בליל שמורים, ישועת ה' כהרף עין, יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו.



וכן מספר לנו הנוסע המפורסם ר' בנימין מטודילה (בערך בשנת ד'תתקל), שבמדינות אלימנייא, כשבא אליהם אכסנאי הם עורכים סעודה לכבודו ואומרים: שמחו אחינו, כי ישועת ה' כהרף עין (מסעות בנימין, מהד' אשר, קי 2).
וכן בסליחתו של ר' צדוק עמאני הפותחת:
עזרי יבוא, אֵל, מאין
(שפתי רננות, ליוורנו תקעו, דף כה ע"ב) הסוגר של
הבית הראשון הוא: ישועת ה' כהרף עין
. גם במחזור ארם צובה (ויניציאה רפז) נדפס פיוט בחתימת אברהם: מאין יבא עזרי מאין / ישועת ה' כהרף עין.



וכן בדרשות אבן שועיב, ליום אחרון של פסח, קראקא שלג, דף מג ע"ג: לא ידעתי נפשי שמתני אומרים ישראל ישועת ה' כהרף עין. וראה פתיחה, מר' שרגא אברמסון,
דף 36 ע"א.



וכבר כתב רבנו יונה בפרושו למשלי, ג כו: ויבטח בשי"ת בכל עת צרה וחשכה, וידע באמת כי הוא רב להושיע מכל צרה וישועתו כהרף עין, ועל כן יקוה לישועתו גם אם החרב מונח על צואר האדם - - -



נוסח חדש [ב במקום כ] אנו מוצאים בשו"ת חתם סופר, ח"ב, יו"ד, סי' קלח: נראה מזה, שהיו בני גולה
מצפים לישועת ה' בהרף עין
, והיה בעיניהם כחטא ועון
לבנות בתים ולנטוע כרמים בח"ל [בחוץ לארץ].



כנוסח ב הביא החיד"א, בשו"ת יוסף אומץ (סי' קד): "תשובת החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר יצחק עטייה נר"ו", בה הובאה
תשובת הנתבע לתובע: מה מצאת בי עול, כי רחקת מעלי. אי משום עכוב הזמן, לא איריא,
דלַכֹּל זמן, ואפשר דבתוך זמן מועט אמכרנה. ותשועת ה' כהרף עין
.



ור' רחמים חיים יהודה למשפחת ישראל (תקעה-תרנב), בשו"ת בן ימין (שאלוניקי תרנו), סי' לב, כותב: אולי מן
השמים ירחמו, כי יתן חִנו אליהם ולא ימיתוהו ותשועת ה' כהרף עין
.



וכבר מצאנוהו בנסוח זה במנורת המאור לר' ישראל אלנקוה
(ח"ד, עמ' 247)1, ובפיוט ה' קדשו זמנו
(עלים לביבליוגרפיה וקורות ישראל, ב (תרצה-תרצו), עמ' 70)2, וכן אצל
ר' אליהו בר' משה לואנץ, בספרו
רנת דודים
לשה"ש א א (בסיליאה שס, דף ג ע"א): הגם כי תשועת ה' כהרף
עין
- - - .
ולפני כולם שר ריה"ל: ויאמר ה'
נתתי רוזנים לאין / ותשועתי כהרף עין
(אמר אויב, שו' 58-57)3. גם רמב"ן, בתפלת הים, פונה לממציא יש מאין / ותשועתו כהרף עין.



וכן אומר השיר האנונימי: אל תדאג לשעבר כי אין / ולעתיד כי עדין / וקוה לממציא יש מאין
/ ותשועת ה' כהרף עין
. וכן כותב ר' יצחק אברבנאל בפירושו לישעיה ז יט: תשועת ה' תהיה כהרף עין. וכ"כ ר' משה
חגיז
בספרו שפת אמת
(אמ"ד תסז, דף כה ע"ב): תשועת ה' שהיא כהרף עין.



ואסים קטע זה (נסוח ב) בשלוש הבאות מספרים שנכתבו לפני
ארבע מאות וחמש מאות שנה:



א) פירוש ר' יוסף יעבץ לאבות, ו ח (בסופה): כי בעת
הגאולה נגאל מהרה, ולא נתאחר מתחלת בואה עד תשלומה ימים ... ותשועת ה' כהרף עין
, כי מאת ה' תהיה, ולכן תפלא בעינינו למהירותה.



ב) מדרש שמואל, לר' שמואל די אוזידה (לאבות ה ד): הנס השמיני. עומדין צפופין ומשתחוין
רווחין. הודיע בנס הזה, כי כמו שהעומדים בעזרה היו עומדין צפופין, כלומר זה בצד
זה, דוחקין ולוחצין זה את זה, וכשהיו משתחוין היו רווחים, כן ישראל, כאשר יהיו
הצרות לוחצות אותם ישובו בתשובה בעת צרתם ויקדו וישתחוו לאלוהים, ותיכף יצאו מצרה
לרוחה, כי תשועת ה' כהרף עין
.



ג) סדר היום, לר' משה בן מכיר (סדר ההגדה וכוונתה, הא לחמא): ואם כעת אנו עבדים, לשנה
הבאה בני חורין בעה"י, כי ישועות ה' כהרף
עין
, ונקלה זאת
הגאולה הרבה מגאולת מצרים, ואפשר לה להיות על פי הטבע, וא"צ כ"כ לשנות
סדרי בראשית ו[ל]שדד המערכות - - -



את הרעיון, בנסוח שונה במקצת, כבר מצאנו אצל רס"ג
(בבקשתו הפותחת: אתה הוא
, סדור רס"ג, דף נה): וכהרף עין תושיע
את כולם
. ומטבע
קבוע הוא בברכה שניה בתפלת העמידה בנוסח א"י: כהרף עין ישועה לנו תצמיח
. נ"א: בהרף עין ישועה לנו מצמיח (ספר דינבורג, ירושלם תשט, עמ' 117). וכבר אמרו במכילתא (בא, מסכתא דפסחא, פרשה יד): כשהגיע הקץ [הזמן], לא עכבן
הקב"ה [המקום] כהרף עין
. וקדם לכולם ישעיהו בן אמוץ המתנבא
בשם ה': ותשועתם לא תאחר
(ישעיה מו יג).



עד כאן פשט. מכאן ואילך דרש.



פתגם זה יפה הוא נדרש: כאשר עין האדם כבר רפתה ואינה רואה כל תקוה להצלה, אז תבוא הישועה (שרי המאה, עמ' 22, בשם הגאון ר' צבי הירש לוין).












1 ממנו העתיק ר' יהודה כלץ לספר המוסר, דפוס ראשון, קושטאנטינה רצז, פרק יז,
עמ' [251]: ידעתי כי תשועת השם כהרף עין. השוה שרגא
אברמסון
, 'אמרי חכמה ואמרי אינשי', מנחה ליהודה (לכבוד ר' יהודה זלוטניק [אבידע]), ירושלים תשי, עמ' 28-27, ועמ' 295. ונעלם ממנו מקורו של יש
נוחלין
, שהוא ספר המוסר, אשר העתיק ממנורת המאור - הנזכר ע"י אברמסון
בעמ' 28!







2 שם, בעמ' 72-70, פרסם ד"ר ש' ברנשטיין פיוט אנונומי
ליוה"כ המתחיל ה' קדשו זמנו טהרו לכפרה, ובבית
41 נאמר: ותשועת ה' כהרף עין אל תרף. הפיוט לקוח
ממחזור מנהג קטלוניה, כ"י ישן, והוא
כתוב שם בין פיוטים עתיקים שנתחברו במאה התשיעית לאלף החמישי.







3 השמועה שפתגם זה מצוי באחד הפיוטים הביאה את אהרן הימן (אוצר
דברי חכמים ופתגמיהם
, סוף עמ' 286) לכתוב, שכן מתחיל פיוט
אחד הנדפס בשפתי רננות. והעתיק את הדברים מישראל
חיים טביוב
(אוצר המשלים והפתגמים, מהדורה
שניה: ברלין תרפב, סי' 1640) אשר לקח מכהנא
(משלי עם, בתוך: האסיף, ב (תרמז), סי' קלב). אולם כבר העיר נ'
בן-מנחם
, שבדק באוצר השירה והפיוט של דודזון
ולא מצא פיוט כזה. ראה ספרו אברהם אבן-עזרא, שיחות ואגדות-עם, ירושלים תשג, עמ' 35,
הערה 7.

No comments:

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...