Friday, July 20, 2007

S.Z. Havlin - Additional Notes on the New Encyclopeadia Judaica

הערות על אנ"י
מאת: ש"ז הבלין

הרב הנקין הזכיר מכשול בערך מערכי האנצ"י, ואולי ראו להוסיף, כי אכן נכון הדבר, ואף הרב הנקין שליט"א בעצמו, נכשל בעבר בהסתמכו על מידע שלקח מאצ"י. באחת מחוברות 'קושט', עלון רבני שעורך הרב הנקין (לצערי איני זוכר את מס' חוברת, ואף אני עכשיו רחוק מביתי ומארצי), ציין הרב כמקור ראשון ל'אני מאמין' שבסידורים, את הגדת ונציה שכ"ו. פרט זה לקוח מהערך על י"ג העיקרים שבאנציקלופדיה יודאיקה (שכתב פרופ' אלטמן מברנדייס). והנה לא זו בלבד שאין שם ה'אני מאמין', אלא שככל הנראה אף אין הגדה שנדפסה בונציה בשנה זו!

ציון זה הכשיל גם את עורך הסידור היפה מאוד, הן בתוכנו ובמקורותיו והן בצורתו הנאה מאוד, 'עליות אליהו',[1] שציין פרט זה כמקור ל'אני מאמין'.

מקורו של 'אני מאמין' לענ"ד עדיין נעלם. אמנם רבים חושבים שהוא הוא על פי דעת הרמב"ם, אך מי שיעיין וישוה ימצא ניגודים לא מעטים ואף חשובים בין דברי הרמב"ם ובין נוסח ה'אני מאמין'. בסידורים שבדפוס, דומני שהקדום מהם שראיתי בו את השיר הזה הוא סידור פראג רצ"ו (אני כותב כנ"ל מרחוק ומחוסר ספרים[אני בדקתי וזה אמת ד.ר.]), וכנראה הוא מצוי גם בכתבי יד של הסידור, אך מסופקני אם יימצא בהם קדום יותר מאשר המאה הט"ז.

במיוחד חשוב פרט אחד, שנאמר בשם הגאון מבריסק ר' וולוולע זצ"ל, ואשר רבי מ"מ שולזינגר בספריו הפך אותו לאחד מעיקרי הדת ופלפל בו הרבה מאוד, והוא שהצורה הנכונה של האמונה בביאת המשיח, היא כמו שנאמר בסידור: 'בכל יום שיבוא', והיינו לפי פירושו שיש להאמין שמשיח יבוא בכל יום, היינו היום הזה, וכך יש להאמין בכל יום. ידוע ששאלוהו על דברי הגמרא בעירובין שאין משיח בא בשבתות או בערבי שבתות, והשיב, קודם כל יבוא, ואנו כבר נמצא תירוץ מתאים!

על כל פנים יש לעיין, מיהו מחבר ה'אני מאמין' ומה סמכותו כפוסק בענין זה, והלוא ברמב"ם לא נאמר שיש להאמין שמשיח יבוא בכל יום! (פרט לכך אפשר לדחוק ולומר שגם ב'אני מאמין' הפירוש להאמין בכל יום, שיבוא, ולא שיבוא בכל יום. . .)

וגם ברצוני להגיב על מאמרו היפה של פרופ' ש"ז ליימן, על האנציקלופדיה יודאיקה החדשה. חשוב מאוד לדון כך, באנציקלופדיה שמהווה מקור עיקרי למידע, ובעיקר לחשוף מגמות ונטיות לא ענייניות ולא אובייקטיביות. כמובן שיש לבקר גם את הרמה ואת המקצועיות.

מסקנתו של פרופ' ליימן, שרמתה של המהדורה הישנה גבוהה יותר מהחדשה. וזה פרדוכס שכמדומני מאפיין במידה רבה את המצב במדעי היהדות בכלל, לרבות התחומים הטכניים והאינפורמטיביים. בנהוג בעולם, בעיקר במדעי הטבע והרפואה,שמקיימים את צו התורה, וישן מפני חדש תוציאו. לא אחת ראיתי בספריות, שהגיעו מהדורות חדשות, ואף של סדרות גדולות,ומיד השליכו החוצה את הישן, כאבן שאין לה הופכים. אין הדבר כך לא ביהדות, לא במדעי היהדות, ואף לא בביבליוגרפיה שעדיין עלינו למשמש ולהשתמש בספרים הישנים, כגון ספרי הרחיד"א, חיים מיכל ועוד, ומוצאים בהם לעתים, גילויים שחוזרים ומתגלים כעת מחדש, ואין מחסור בדוגמאות.

כדי לשבר את האוזן, הרי אירוע שאירע לי בערך שכתבתי למהדורה הישנה (כתבתי בה למעלה מחמישים ערכים). הזמינו ממני ערך 'הגהות'. נושא זה היה חדש, ולא מצאתיו בספרים קודמים (ראה למשל אצל יעקב שפיגל, עמודים בתולדות וכו'. הע' 1, שלא מצא שכתבו על נושא ההגהות פרט ל'ערך' זה באנצ"י), הסתפקתי אם הכוונה היא לתופעת ההגהות, או לתולדות ספרות ההגהות והשתלשלותה. פניתי למערכת ומתשובת העורך הבנתי שהשאלה לא הובנה, ואי לכך כתבתי על שניהן (ובמיוחד שנוכחתי שיש כנראה קו ישר והתפתחותי מהתופעה אל הספרות).

לאחר הכתיבה, לאחר העריכה, התרגום, הבדיקה וההגהה, לקראת סגירת העבודה, קבלתי קריאה בהולה מן המערכת, שקרתה תקלה, וכלל לא התכוונו לערך זה. אמנם מאחר שכבר נכתב ונערך וכו' הם ישמחו להדפיסו, אך בגלל הטעות נמצא שעכשיו חסר להם הערך 'הגהות מיימוניות' שאותו התכוונו להזמין בשעתו. בקשוני אפוא להכין להם בדחיפות ובמהירות ערך כזה . . .

זוכר אני את הרעש ואת המהומה שהתחוללה בארץ, כאשר נודע שפרופ' י' לייבוביץ שהיה אז אחד מעורכי האנציקלופדיה העברית, מתעתד לכתוב בעצמו את הערך על דוד בן גוריון באנציקלופדיה. היו צעקות רמות, שלא יתכן שאדם בעל דעות כשלו, ושעמדותיו הפוליטיות והערכותיו לראשי המדינה היו ידועות ברבים, יקח על עצמו כתיבת ערך חשוב זה.

ברור שיש להבליט בכל מקרה כזה כמו לפנינו, את המגמות המעוותות, חוץ מהכשלונות האובייקטיביים, והשקפות מסוימות של חוגים מסוימים, שמשתמשים בהזדמנויות להשליט את דעותיהם על הצבור.


הערות [1]סידור 'עליות אליהו' הוא גם סידור הגר"א, היינו שאמנם אינו סידור שעשה הגר"א, שכידוע אין סידור כזה, אלא סידור על פי מה שמשוער להיות נוסחת הגר"א ודעתו בהלכות הנוגעות לסידור, כמו שנהגו בסידורי הגר"א כולם.
והנה לאחרונה הופיעה מהדורה חדשה של סידור, זה, על ידי המחבר והמהדיר של 'עליות אליהו' ובהשתתפות האדמו"ר מנוואומינסק שליט"א, בשם 'קרני הוד', ובנוסח ספרד. הרי לנו אפוא, סידור הגר"א בנוסח ספרד! ת

No comments:

Print post

You might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...